סטיבן רוטפלד, צלם בעל שם עולמי שביקר ביותר מ- 40מדינות, הגיע סוף סוף לישראל ונישבה בקסמיה הקולינריים • ארגון ISRAEL21C הפיק ערב השקה לספרו החדש ISRAEL EATS יחד עם השף המקומי יוסי מכלוף • חוויה אסתטית במיוחד
כתבה וצילמה: הלנה שוש מיימון
כשקיבלתי הזמנה מארגון ISRAEL21C להגיע לאירוע לרגל הוצאת הספר: ״ישראל אוכלת״, שכתב וצילם סטיבן רוטפלד, חשבתי שמדובר בעוד ספר בישול שיש בו מתכונים, צילומי תבשילים.
כשהגעתי לבית המארחים ג׳ויס ומיכאל גולדשטיין המתגוררים בבברלי הילס, הופתעתי לראות שמדובר בספר מליגה אחרת. התצלומים המרהיבים של התבשילים, השווקים הישראלים, האנשים ברחובות, הכורמים, הבוצרים, יצרני הגבינות והמגדלים החקלאיים – מהוים פנורמה של האוירה והרוח הישראלית, בנוסף יש שם תחקיר שלם על תולדות האוכל הישראלי, מרכיביו וספורים של אנשים.
כאמור, את האירוע יזם ארגון ISRAEL 21C שחברים בו יהודים אמריקאיים אוהבי ישראל, ושם לו למטרה להציג את הפנים האחרות של ישראל. לא הסכסוך הישראלי ערבי ולא מתח ומלחמות. באתר של ISRAEL21C המונה מיליון וחצי קוראים, מספרים על ישראל היצירתית, ישראל ההיי-טקית, ישראל היזמית, ועכשיו על המטבח הישראלי, שפרץ לתודעה הבינלאומית וכבר הפך לשם דבר במסעדות היוקרה של לונדון וניו יורק.
ISRAEL21C זימנו את סטיבן רוטפלד, יוצר הספר ישראל אוכלת׳, שחבר אל השף המקומי יוסי מכלוף, שהכין לנו מנות טעימות טעימות על פי המתכונים סטיבן רוטפולד, צלם תיירות אוכל בינלאומי ידוע ששם דגש אמנותי על תצלומי האוכל, חרש את הארץ לאורכה ולרוחבה, כשסצינת האוכל הישראלית התוססת היתה מורה הדרך שלו. רוטפלד הלך אל האוכל דרך האנשים. הוא הגיע בלי ידע מוקדם ונחת במסעדות מעניינות על פי המלצות של ישראלים, שגם כיוונו אותו ליקבים, מחלבות, יצרני גבינות כורמם ומגדלי גידולים מעניינים, שמשקפים את הרוח החדשה המנשבת במטבח הישראלי. ‘האוכל הישראלי׳ שהיה במשך שנים ״סיפור מצויין שאפ פעם לא סופר״ פרץ לעולם לפני שנתיים ומאז ישראל מככבת בסצינת הקולינריה העולמית.
הספר הזה הוא בלילה טעימה מאוד של סיפורים אישיים, מתכונים, ותצלומים ססגוניים של האוכל הישראלי. מן הצפון לדרום, מתל אביב לירושלים, שפים ומגדלים חקלאיים, לוכדים את העין בצבעוניות של מתכוני אוכל מגניבים.
רוטפלד היהודי כבר ביקר ביותר מ-40 מדינות, ושיתף פעולה עם שפים מפורסמים בעולם בהפקת אלבומי בישול מרהיבים. ישראל בכלל לא היתה יעד במסע הקולינרי העולמי שלו. חברה משותפת שלנו, הצלמת דורית לומברוסו, שמתגוררת בקיסריה, קינטרה אותו שהוא ‘לא יהודי טוב׳, כי לא ביקר אף פעם בישראל, והציעה שיקפוץ לומר שלום.
סטיבן: ״איך שנחתתי היתה לי הרגשה שכבר הייתי פעם במקום הזה, שכל הזמן שמעתי עליו אבל לא היה לי עניין רב לבקר בו. זו היתה הרגשת התפעמות.
בישראל הרגשתי התעלות רוחנית. זו היתה חווייה מטלטלת. הרגשתי קשר למקום ולאנשים שמעולם לא חלמתי שארגיש. זה היה מאוד עוצמתי. הרגשתי שזה המקום שלי. הבית״.״היות וצילמתי עשרות ספרי בישול, באופן טבעי התעניינתי באוכל בישראל, ומצאתי שהאוכל שם פשוט ומדהים. המסעדות שהייתי בהן, שוק מחנה יהודה בירושלים – זה פוצץ לי את הראש. האנרגיה של המקום, האנשים השמחים, השף, המאכלים, כולם שרים ורוקדים והאוכל היה פשוט מגניב. ממש ברמה של מטבח איטלקי, שהיא ה-מכה של הקולינריה. גם פגשתי אנשים מאוד מעניינים במסעדה הזאת.
כשעברתי על התמונות שצילמתי בשוק מחנה יהודה, גיליתי שהתמקדתי באוכל, כי האוכל היה כל כל טעים. כשהגעתי לאל-איי הראיתי את התצלומים לחברתי ננסי סילברסטין, שפית ידועה, ושאלתי: ‘את מוכנה לעבוד איתי על ספר בישול ישראלי?׳ לקח לי 3 שנים למצוא מו״ל. אף אחד מהמו״לים היהודים שאני מכיר, לא רצה להוציא ספר על ישראל, כי הם פחדו שאולי תהיה מלחמה או מיתקפת טירור ואף אחד לא יקנה את הספר.
…זה היה עוד לפני שיצא ׳ירושלים׳, ספר הבישול המצליח בשפה האנגלית של השף יותם אוטלנגי שהפך לרב מכר. אני ניסיתי לדחוף את הספר שלי עוד קודם, וכולם סירבו. יום אחד עבדתי עם מו״ל מורמוני על ספר בישול צרפתי, והראיתי לו את התצלומים מישראל. הוא נדלק והלך אתי על הפקת הספר. עבדתי על הספר שנתיים. חזרתי לישראל והתחלתי לדבר עם אנשים, ללכת ממקום למקום, רשמתי מתכונים, וצילמתי תבשילים, תבלינים, שווקים ואנשים. תיכננתי שאני אצלם ומישהו יכתוב את הספר בשבילי. אבל כששמעתי את הספורים שאנשים ספרו לי, בשילוב התחושות שלי והמחשבות שלי על ישראל, אמרתי: ‘זה ספר מאוד אישי. אני צריך לכתוב אותו׳. והמו״ל שאפילו לא קרא שורה אחת שכתבתי, הסכים אתי ונתן לי אור ירוק.
״הספר הזה הוא ה׳בייבי שלי׳. אני כתבתי וצילמתי. ננסי סילברסטין, כתבה הקדמה לספר בשבחי המטבח הישראלי. הספר רק יצא ונמכרו כבר מעל אלף עותקים. התגובות נפלאות. יש ביקורות נהדרות מעתונים מובילים בעולם. אנשים אומרים: ‘וואוו לא ידעתי שישראל פנינה קולינרית׳. אנשים לא מבינים שמתרחשת בישראל מהפיכה.
״לפני כן חשבתי שישראל זה מקום תקוע, בגלל כל הטרור והמלחמה. שכל האנרגיה של ישראל מושקעת בהגנה ומלחמות. לא תיארתי לעצמי שאראה שם ילדים משחקים בכדורגל, אנשים גולשים בים, משתזפים, יושבים בבתי קפה ומסעדות. עכשיו נראה לי שבגלל המתח התמידי הזה ברקע, אנשים חיים שם במליאות. יש לישראלים שמחה ותשוקת חיים, הם אוהבים לחיות. הם מאוד דומים לאיטלקים. אוהבים את החיים. קשורים למשפחות שלהם ואוהבים לאכול.
״בישראל פגשתי במקרה את איתן ואריאלה ורטהיימר, (הבן של התעשיין סטף ורטהיימר. ה.מ.) והם מאוד מאוד תמכו בפרוייקט הזה ואמרו לי שהנשיא רוצה לפגוש אותי. פגשתי את רובי ונחמה ריבלין בירושלים והם הבטיחו שיעניקו את הספר שלי כמתנה.
יש תגובות נהדרות גם בקונסוליה באל איי ובניו יורק. היום אני מרגיש שגריר של ישראל. אני כל הזמן מפיק אירועים כאלה, בהם אני חושף את ישראל. שף מקומי מבשל מאכלים לפי מתכונים מהספר, אנשים נהנים מהאוכל וזה משנה את הגישה שלהם כלפי ישראל. הם תמיד חשבו שזה מקום שאתה מפחד בו ולא מקום עם עולם קולינרי תוסס ומדהים. אני אוהב לסוע לשם. אוהב להביא לשם אנשים. לפני שנה לקחתי לארץ, עשרה אנשים, בעלי יקבים, אניני טעם ומאוד עשירים לטיול קולינרי בישראל. הם פשוט השתגעו.
״זהו אחד המטבחים המרגשים ביותר בגלל המוצרים המקומיים האיכותיים שנוצרו על ידי חקלאים רציניים, יצרני גבינות וכורמים, והמיזוג של השפעות פלסטיניות, מזרח אירופיות, צפון אפריקניות, מזרחיות ואסיאתיות״.
