ברנדון קלארק, שחקן הממפיס גריזליס שנפטר בשבוע שעבר בבית שכור בוודלנד הילס, חווה לא מעט פציעות בשבע שנותיו בליגה. הוא סבל מיותר מ-40 פציעות שגרמו להיעדרותו ממשחקים רבים, אך הקשה שבהן אירעה במרץ 2023, כשקרע את גיד האכילס שלו. הפציעות – בעיקר בברכיים ובשוקיים – הגבילו אותו ל-72 משחקים בלבד מתוך 246 בשלוש העונות האחרונות. אולם ככל הנראה, הנזק המשמעותי יותר נגרם לנפשו.
שבועות ספורים לפני מותו, נעצר קלארק בגין החזקת קראטום עם כ- 220 גרם מהחומר. מדובר בחומר דמוי אופיואיד, הזמין באופן נרחב בתחנות דלק ובחנויות נוחות ברחבי ארה"ב. השפעותיו חזקות והסיכון להתמכרות אליו גבוה, מה שזיכה אותו בכינוי המפוקפק "הרואין של תחנות דלק". הקראטום הוא תמצית צמחים המופקת מעלי עץ דרום-אסיאתי בשם מיטראגינה. המשתמשים בו לועסים את העלים, חולטים אותם לתה או נוטלים אותם בצורת אבקה, כמוסה או תמצית. "במינונים נמוכים, החומר משפיע על המוח כמו ממריץ – הוא מגביר אנרגיה, ריכוז ומשפר את מצב הרוח", הסביר ל"ניו יורק פוסט" ד"ר ג'וזף וולפיצ'לי, יועץ קליני. "בדומה לחומר מרגיע, במינונים גבוהים יותר הוא מספק שיכוך כאבים ואופוריה.
פופולריות החומר נסקה בארה"ב בשנים האחרונות, כאשר רבים פונים אליו כפתרון "טבעי" כביכול לכאבים, חרדה ודיכאון, ואפילו ככלי להיגמלות מהתמכרות לאופיואידים. עם זאת, שימוש כבד מוביל לעיתים להתקפים, הזיות, נזק לכבד ואפילו מוות. ה-CDC, מרכזי בקרת הרעלים הלאומיים, תיעדו אלפי קריאות בנוגע לחשיפה לחומר, וניתוח של ה"וושינגטון פוסט" מצא כי הוא הופיע בלפחות 4,100 מקרי מוות בין השנים 2020 ל-2022. בשנה שעברה, ה"טמפה ביי טיימס" חשף יותר מ-580 מקרי מוות הקשורים לקראטום בפלורידה לבדה מאז 2013. ברמה הפדרלית השימוש חוקי למבוגרים, אף שה-FDA לא אישר אותו לשום מטרה רפואית, ומספר מדינות אף אסרו כליל את מכירתו והחזקתו. "7-OH הוא אופיואיד שיכול להיות חזק יותר ממורפין", הצהיר נציב ה-FDA, מרטי מקארי. "צרכנים המשתמשים במוצריו חושפים את עצמם לחומרים שלא הוכחו בטוחים או יעילים".
מקרה המוות של קלארק דומה מאוד לעשרות אלפי מקרים אחרים של מנת יתר מסמים חוקיים. אמנם מקרי המוות מאופיואידים בארה"ב ירדו בחדות בשנת 2024 ל-54,045 (לעומת 79,358 ב-2023), אך הם עדיין נכללים תחת המונח -Deaths of despair. אלו מקרי מוות ממנת יתר, התאבדות ומחלות כבד הקשורות לאלכוהול ולתרופות חזקות. תופעה זו קשורה להידרדרות כלכלית ובידוד חברתי, במיוחד בקרב אמריקאים לבנים ללא תואר אקדמי. מקרי מוות אלו הובילו לירידה משמעותית בתוחלת החיים בארה"ב לאחר שהכפילו את עצמם בתוך שני עשורים.
אך מלבד המגזר הזה, ישנה אוכלוסייה נוספת החשופה למשככי כאבים מגיל צעיר: ספורטאים. הסכנה לתלות נבחנה לעומק באוניברסיטת סנט ג'ונס שבמינסוטה. ד"ר מרקוס אמוס – יועץ מוסמך להתמכרויות ומומחה לפיתוח שחקנים מאוניברסיטת וורהיס – תיעד את מותם של שישה ספורטאי מכללות מהתאבדויות הקשורות לסמים ודיכאון בשנים האחרונות. לדבריו, אלו היו רק המקרים בעלי הפרופיל הגבוה, בעוד רבים אחרים אינם מדווחים. "יש לנו קולטנים במוח שמזהים הכל", הסביר אמוס. "אופיואידים יעילים מאוד בהרס הקולטנים שנלחמים בכמיהה לסמים אחרים. כך מתפתחת כמיהה לחומרים שמעולם לא חשבת להשתמש בהם – והופכים למכורים". לדבריו, ספורטאים פגיעים במיוחד בשל פציעות המותירות אותם מדוכאים; כל ששת הספורטאים שתיעד הראו סימני דיכאון. חרדה היא גורם משמעותי בקרב ספורטאים", המשיך אמוס. "תרופות נוגדות חרדה, אלכוהול ואופיואידים הם כולם חומרים מדכאים. שילוב של שלושתם יחד יוצר דיכאון עמוק. בשנים האחרונות התפתחה סכנה נוספת: פנטניל. הוא זול לייצור, אך חזק פי 100 ממורפין ופי 50 מהרואין". הפנטניל קטלני אפילו במינונים מזעריים. בארה"ב מתים מדי יום כ-150 בני אדם ממנת יתר הקשורה לאופיואידים סינתטיים. ככל שספורטאים צורכים סמים, הם מגדילים את הסיכון ליפול לקורבן לחומרים המעורבבים עם פנטניל. "אם פנטניל נוגע בזרת שלך, הוא יכול להרוג אותך", אמר אמוס. קלארק, סביר להניח, היה במצב בריאותי ונפשי רע. הוא היה לבדו, וייתכן שהיה מכור לאותו "הרואין של תחנות דלק". אנשים לא נעצרים סתם כך עם חומרים קטלניים; ספורטאים לא מתים סתם כך ממנת יתר…
