סערה בקהילה האורתודוקסית בארה"ב סביב קמפיין מחאה חריג באינסטגרם בשם "גט נייקד" (Gett Naked, "תתפשטו"), שנועד להגביר את הלחץ הציבורי על רפי שטיין, שלדברי גורמים המקורבים לאשתו, עדינה קון, מסרב זה כחמש שנים לתת לה גט.
הקמפיין, שמזוהה עם עדינה סאש, פעילה אורתודוקסית שנאבקת למען שחרור נשים עגונות, קורא לנשים דתיות לפרסם תמונות החורגות במכוון מנורמות הצניעות המקובלות, לצד עדויות אישיות על סרבנות גט ופגיעה בנשים. לדברי סאש, מאז מארס 2024 סייעה "לשחרר" 44 עגונות שהיו תקועות ב"מבוי סתום" לאחר שמוצו, לדבריה, הכלים המשפטיים וההלכתיים. לטענתה, היא וקהילתה הצליחו לעשות "מה שאף רב, אף עורך דין ואף פעיל לא הצליח לעשות".
עדינה סאש, פעילה אורתודוקסית שנאבקת למען שחרור נשים עגונות. ". ההלם צריך להיות מזה שאנחנו מעלימים עין ממערכת שלמה", צילום: .
בריאיון ל"ישראל היום" אמרה סאש כי הקמפיין אינו נועד ליצור "ערך זעזוע" לשמו. "אלה לא תמונות שאמורות לזעזע", אמרה. "אלה נשים טבעיות שמצלמות את עצמן בבתים שלהן, באמצע הכנת ארוחת ערב לילדים או פעילות חסד. זה לא מסונן, לא מלוטש, לא הלבשה תחתונה יקרה". לדבריה, "אם יש למישהו זעזוע מזה, זה החלק שצריך להתמקד בו, לא שאנחנו מנסות להיות מזעזעות. תגובה כזו היא המזעזעת". סאש הוסיפה כי "ההלם לא צריך להיות מעור חשוף. ההלם צריך להיות מזה שאנחנו מעלימים עין ממערכת שלמה".
במסגרת הקמפיין הרחב יותר, "שחררו את עדינה", נטען כי שטיין הופיע במארס בפאנל של פלטפורמת התוכן האורתודוקסית Living L’chaim על גברים גרושים תחת הכינוי "אמרי פי", אף שלטענת הקמפיין אינו גרוש משום שמעולם לא נתן גט לקון. לפי סאש, זו הייתה נקודת מפנה משום ש"ברוב מקרי סרבנות הגט, הבעל לא נכנס בעצמו לזירה", ואילו כאן, לדבריה, "הוא עזר לספר את סיפור החשיפה שלו בעצמו". בעקבות הלחץ הציבורי, נטען בקמפיין, הפרק הוסר. שטיין מצדו מכחיש כי הוא סרבן גט.
לפי דף גיוס ההמונים של "שחררו את עדינה", נגד שטיין הוצאו כתבי סירוב על ידי בית הדין של אמריקה ובית הדין של הרב פרלמן, לאחר שלטענת הפעילים לא התייצב לדיונים ולא נענה לזימונים ולהתראות שנשלחו אליו במסגרת ההליך הרבני סביב הגט.
מסורבת עדינה קון, צילום: באדיבות עדינה סאש)
סאש הסבירה כי בעיניה כתב סירוב אמור להפעיל "קוד מוסרי של התנהגות", המבוסס על הרחקות דרבנו תם, סנקציות שניתן להפעיל במקרים שונים על בעל המסרב לתת גט לאשתו. "זה כמו מסמך בידוד חברתי", אמרה. "לא להתפלל איתו, לא לאכול איתו, לא לעשות איתו עסקים". לדבריה, כאשר הקהילה אינה יודעת כיצד לפעול או חוששת לפעול, "הסירובים לעיתים קרובות לא מספיקים, ואז צריך להשתמש בטקטיקות של חשיפה ברשתות החברתיות".
סאש תיארה את מצבה של קון ללא גט כפגיעה יומיומית בחירותה הדתית, החברתית והאישית. לדבריה, אישה ללא גט "לא יכולה להיות בפרטיות עם גבר אחר", "לא יכולה לבנות קשר רגשי עם גבר אחר", ובוודאי שאינה יכולה להינשא מחדש על פי ההלכה. "אתם לוקחים קורבן של התעללות, ואז מבודדים את הקורבן", אמרה. "זו אלימות פסיכולוגית, חברתית, מינית ורגשית. הן בנות ערובה".
היוזמה החדשה עוררה מחלוקת גם בקרב מי שמזדהים עם מצוקת העגונות. במאמרי דעה שפורסמו בנושא בימים האחרונים נכתב כי בעוד סרבנות גט היא עוול חמור, וגט לעולם אינו אמור לשמש קלף מיקוח, יש מי שמסתייגים משיטת המחאה של "גט נייקד". נטען כי שימוש בגופן של נשים אורתודוקסיות ככלי מחאה עלול להסיט את הדיון מהסרבן ומהמערכת שמאפשרת את המשך המצב, ולהחזיר אותו דווקא לשאלות של צניעות, חשיפה ו"המבט הגברי".
סאש דוחה את הטענה הזו. "סרבנות גט וגופן של נשים הם בדיוק אותו הדבר", אמרה. "זה שם נרדף". לדבריה, גט מסורב הופך ל"חגורת צניעות" על חירותה של אישה ועל האפשרות שלה להמשיך בחייה. מבחינתה, הקמפיין אינו מסיט את תשומת הלב לנושא אחר, אלא "לוקח אותה בדיוק למקום שבו היא צריכה להיות".
לצד המאבק במקרה הפרטי, סאש טוענת כי הקמפיין כבר יוצר שינוי רחב יותר. לדבריה, הוא מעניק לציבור "מילון מונחים" להבנת משבר העגונות, מעודד שיח סביב הסכמי קדם-נישואים הלכתיים, ומכריח קהילות להתמודד עם סוגיה שלטענתה הוסתרה זמן רב מדי. "הסכמי קדם-נישואים הלכתיים מצילים חיים, גם אם הם לא מושלמים", אמרה. "זה כמו חגורת בטיחות ברכב". עם זאת, היא הדגישה כי היעד המיידי נותר אחד: "לשחרר את עדינה קון מרפי שטיין".
