מותו של סמ"ר מקס שטיינברג ז"ל בשכונת סעג"יה בעזה בקיץ שעבר היכה גלים בקהילה הישראלית בלוס אנג'לס * להלוויתו של מקס, שגדל בוודלנד הילס והתנדב לשרת בצה"ל אחרי ביקור בארץ במסגרת "תגלית", הגיעו בהר הרצל יותר מ-30 אלף ישראלים שלא הכירו אותו אישית * הוריו איווי וסטוארט מוזמנים מאז דרך קבע לאירועי הקהילה הישראלית המקומית * שבט חן יציין את זכרו בטקס יום הזכרון השנתי לחללי מערכות ישראל / מאת תמיר כהן, יו"ר שבט חן
צביקה לוי, המכונה "האבא של החיילים הבודדים" בשיראל, ציין בהספד שכתב למקס שטיינברג כי "תופעת החיילים הבודדים היא סוגיה מופלאה. מעין רקמה אנושית התורמת למדינה ולצה"ל צבע שונה, תרבות אחרת ושפת דיבור של 40 מדינות שונות. הם באים ממש להגן על הבית, אחרי שהם עוזבים חיים נוחים ומותירים מאחוריהם משפחה, חברים, אורח חיים מסודר וסביבה מוכרת. אך כדי להירתם למשימה הנעלה על הגנת מדינת ישראל. בחלקם הגדול הם מודעים לקשיים הפיזיים ותמיד יעדיפו את המסלול התובעני והקרבי ביותר. רובם אינם נרתעים מהמסלול הקשה והמסכן את חייהם. יש בהם את העוז, את האומץ ואת מסירות הנפש.
לוי: "מקס שטיינברג היה לוחם גולני טיפוסי, ועוד בגדוד 13. אדם שרחוק מחומריות. איש צנוע, של מורל והומור ישראלי, יחד עם מערביות אמריקאית. הייתה למקס תחושת סיפוק עצומה והגשמה עצמית במימוש הייעוד שבלהיות לוחם הכי קרבי שאפשר. ההתנסות המחשלת, הבגרות, האחריות והביטחון איפיינו אותו כלוחם אמיתי. אני זוכר אותו בכותל בהשבעה, בסיור ברובע המוסלמי במבט על ירושלים וסביבתה. פניו זכורים לי כאדם המגן על הבית, ביתו שבארץ ישראל – והוא אפילו לא היה עולה, אלא מתנדב.
"מקס דיבר איתי יומיים לפני כניסתו לעזה, כשהוא חדור מוטיבציה ותעצומות נפש מדהימות. "אני הולך להגן עם חברי", הוא אמר לי, "על אזרחי המדינה שלי, כן שלי".
***
החודש, כמידי שנה, נערוך את טקס יום הזכרון לחללי מערכות ישראל של שבט חן. השנה יושם דגש בטקס על סיפורו של מקס שטיינברג זכרו לברכה. מקס, לוחם גולני, נהרג בקיץ האחרון במבצע "צוק איתן" על הגנת מדינת ישראל.
לא הכרתי את מקס זכרו לברכה אבל יש משהו בסיפורו האישי שנגע ללב כולנו. מקס נולד כאן, בארצות הברית, בלוס אנג'לס שטופת השמש ורבת הנוחות, אולם הוא נהרג רחוק מכאן, עטוף באפוד, מכוסה בקסדה צה"לית בין חברים חדשים במדים ביום חם עלתה נפשו השמיימה, בגבורה. מקס הוא בין הגיבורים אשר בחרו לעשות יותר מאחרים, גם יותר מאיתנו, הוא בחר לעזוב כאן כדי להילחם שם,
הוא בחר להחליף נוחות בקושי, הוא בחר בסיכון במקום סיכוי ובגלל בחירותיו אלו מקס הוא גיבור, גיבור ישראל. מקס שילם את המחיר היקר מכל במאבקו של העם היהודי חוצה הדורות על זכותנו לחיים; מקס הוא הגיבור שלנו.
הכרתי לאחרונה את הוריו של מקס, איווי וסטוארט. יהודים יקרים, בני אדם נפלאים, אנשים טובים, הורים שכולים. בורא כל העולמות יצר את כל הנפלאות והחכים דווקא לא ליצור מילים שניתן לומר להורים שאיבדו ילד, אין מילים שהאנושות מכירה שיכולים לנחם אימא על מוות מוקדם של בנה, אין צירוף אותיות אשר יכול לנחם אב אשר נדרש לומר "קדיש" על בנו, אבל במשפחת שטיינברג היקרה יש תעצומות נפש אשר גורמים לך להרגיש חזק יחד עם הטרגדיה האישית שלהם.
ביקרתי בביתם והם באדיבותם הראו לי את חדרו של מקס, את מיטתו, את בגדיו, את חייו הדוממים; והכל באדיבות ובנעימות כמו מבקשים לזכור אותו דרך הדומם. טקס יום הזכרון הקרוב יאפשר לנו, הקהילה הישראלית, לזכור את מקס שטיינברג ז"ל גיבור ישראל, ולכבד את זכרו. אני חייב לו את זה וכך גם כולנו, הצטרפו אלינו ואל משפחתו להכיר ולהוקיר את מקס, הוא הקריב את חיין כדי שאנחנו נחיה ונזכה ועל כך כולנו אסירי תודה לו ולמשפחתו.
הטקס ייערך ב-19 באפריל ב"טמפל עלייה" בווסט הילס, החל מהשעה 4:00 אחר הצהריים – מצפים לראותכם!
