ב -"8"-אלבום האולפן החדש שלה ה-24 במספר- שרית חדד מצליחה לשחזר את הקסם שמיצב אותה כאחת הזמרות המצליחות ביותר בהיסטוריה של המוזיקה הישראלית ⋅ בראיון לקראת הופעתה ב17-בדצמבר בתיאטרון סבן בבוורלי הילס, מספרת המוזיקאית והזמרת הפופולרית על מה שצפוי לקהל מעריציה בהופעה ואיזה מסר היא מביאה לקהילה אחרי השנה הקשה ביותר בתולדות עם ישראל
בשנה הבאה תציין שרית חדד 30 שנות קריירה. זהו הישג מרשים כשלעצמו, אבל כשמביאים בחשבון שמדובר בזמרת הישראלית הגדולה ביותר שצמחה בישראל ובמי ששלטה בשוק ובמצעדי הפזמונים ביד רמה במשך עשורים – זה נראה עוד פחות מובן מאליו.
לזמרות במעמדה – כלומר, מבוססות, מצליחות ועדיין מאוד פופולריות – יש נטייה להישען על מה שעבד והביא לאותה הצלחה, וזה רק הגיוני. אחרי רבע מאה רוב הקהל שלהן יודע מה הוא עומד לקבל ומצפה לכך, ולא אוהב ניסיונות המצאה מחדש שלהן או של הגלגל.
שרית חדד בהחלט מודעת לכך, והיא נותרה נאמנה למי שעשו אותה הכוכבת שהיא כבר שנים רבות. אבל, טוען כתב המוזיקה של "ישראל היום" עמי פרידמן, צריך גם להגיד מילה על התעוזה שלה לנסות דברים חדשים, להתנסות בסגנונות אחרים מאלה שקהל הגרעין הקשה שלה רגיל אליו ולחבור לכוחות טריים במוזיקה הישראלית.
זה בעצם מה שהיא עשתה ב–"8", אלבום האולפן החדש וה–24(!) במספר שלה, שחלקו הראשון יצא מוקדם יותר הקיץ, בעוד זה השני יצא לפני מספר חודשים.
כמשתמע משמו, מדובר ביצירה בעלת שמונה רצועות – שחלקן משחזרות קסם קיים ועושות זאת באופן אפקטיבי וראוי, בעוד אחרות לוקחות אותה בשבילים אחרים, אפילו ניסיוניים יש שיטענו (ביחס לרפרטואר של חדד, כמובן). "כוכבת", השיר הפותח, הוא שיר עדין, שקט ובעיקר יפה, שמדבר בין היתר על ראשית דרכה של חדד בעולם המוזיקה ומשלב את בתה נויה בסופו. הוא נכתב על ידי חדד, תמר יהלומי, יונתן קלימי ויסמין מועלם – השם השונה בחבורה (שלושת האחרים חתומים גם על יתר שירי האלבום), וזה שטביעת האצבע שלו בשיר מורגשת במיוחד.
חובבי שרית הפאתוסית ייהנו מ"שירים יפים מפעם", שיתוף הפעולה שלה עם אגם בוחבוט – קולגה, ומי שסביר שספגה השפעה רבה מחדד. מי שמעדיף את שרית חדד הקלאסית, גרסת הבלדה העל–זמנית, כנראה יתחבר יותר ל"כמה זה כואב" ול"לב ליבי", שחותם את התקליט.
"תסמכי על אחותך" הוא להיט "מזרחית" כיפי ומרים שנכתב במטרה ברורה להיות להיט חתונות, על אודות בחורה שמחפשת מכסה לסיר והיא עוד תמצא אותו בבחור עממי מהשכונה, כמילות השיר. "משתכרת" הוא דואט מוצלח עם יונתן קלימי, וב"סופה" היא נוקטת גישת פופ מודרני בהפקה אופנתית ונכונה לזמנה.
האלבום הזה רק מדגיש את הוורסטיליות הלא מובנת מאליה של זמרת שלא צריכה להוכיח כלום, ועדיין מצליחה לרגש ולהפתיע. לקראת הופעתה בלוס אנג'לס, ב-17 בדצמבר בתיאטרון סבן, מספרת חדד על האלבום החדש, התרומה שלה למורל הלאומי בשנה האחרונה והיחסים המיוחדים עם הקהילה הישראלית בארה"ב במהלך השנים.
שרית, ספרי לנו איך זה להופיע לצד המלחמה?
מורכב. אנחנו עוברים תקופה לא פשוטה אבל עם זאת חייבים לשמור על הרוח.
דווקא בזמן כזה אני מרגישה את גודל השליחות שלי וכמה שהשירים שלי עוזרים לאנשים בזמן הזה אני ממשיכה ואמשיך לעשות כל מה שאוכל לשמח את עם ישראל.
איך את מרגישה ואיך אפשר לעזור לעם שלנו מהצד שלך?
אני מרגישה כמו כל ישראלי. יש עצבות, אבל יש גם הרבה מהתקווה, רצון עילאי שהחטופים יחזרו הביתה, שהתושבים בצפון ובדרום יחזרו לבתיהם ומשפחת השכול שאין לה נחמה, לפחות תראה שהמוות זשל יקיריהם לא היה לחינם.
שנוכל לחיות במדינה היפה שלנו בשלום ושלום אמיתי בנינו.
האם הקהל באמריקה שונה מהקהל בארץ ואיך זה לשמח בתקופה קשה שעם ישראל עובר?
ישראלים זה ישראלים, אין עם חם ועוטף כמונו בכל העולם. גם כשאגיע להופיע באמריקה אני ארגיש בבית. רק שכרגע אנחנו בישראל נלחמים על הבית שלנו.
גם בארץ התלבטתי המון אם לפתוח הופעות. קיבלתי כל כך הרבה הודעות מאנשים שצמאים להפוגה מוזיקלית,קצת לשמח את הלב להניח את העצב בצד לשעתיים וכשהופעתי לראשונה מאז המלחמה הרגשתי שחזר לי האוויר לריאות.
מרגיש לך שונה הפעם להגיע להופעות באמריקה?
יש משהו מרגש ועוצמתי יותר בתחושה הזו, המוזיקה הישראלית מגיעה מעבר לים ונשמעת במקום אחר. קשה להסביר את תחושת השליחות אבל זה לגמרי מרגיש ככה.
איך את עוברת אישית את התקופה בארץ ואיך היית מעודדת את הישראלים?
ברמה האישית כמו כל אמא דואגת, שרוצה שהילדים שלה יגדלו במקום בריא אוהב ובטוח. יש ימים שזה מתערער, יש ימים של מעט תקווה. אבל התחושה האישית היא הרצון שיהיה כאן טוב למען העתיד של הילדים שלנו.
את מופיעה בפני חיילים? יש סיפור שהיית רוצה לחלוק איתנו מהחוויה הלא קלה הזו?
כמובן שאני מופיעה לחיילים, זו זכות גדולה ואלה הופעות בלתי נשכחות עבורי.
בתחילת המלחמה הופעתי בפני הלוחמים שיצאו להפוגות והדבר היחיד שרציתי לעשות זה למלא אותם באנרגיה ובשמחה כמה שאפשר .
בהופעות האחרונות שלי בהיכל מנורה אירחתי 300 אלמנות צה"ל, הרגשתי שדווקא מי שנשאר מאחור זה מי שאני רוצה לחבק יותר מהכל. זה היה מאוד מרגש וחשוב לי ברמה האישית.
מה היית רוצה שהקהל יקח איתו מההופעה שלך פה?
אני מביאה את כל כולי, את הישראליות האמיתית. את המוזיקה המרגשת הסוחפת וגם את הקיצבית והשמחה. נתחבק ונרקוד יחד, נתרגש ונשמח.
מהי ההתרשמות שלך מהקהילה הישראלית בארה"ב?
יצא לי לא מעט להופיע בארצות הברית והדבר הראשון שעולה לי לראש תמיד זה שמדובר בקהילה חמה ומאוחדת מאוד. אני מחכה כבר לפגוש את כולם. ומתרגשת כל פעם מחדש להופיע בפניהם.
מה העצה הכי טובה שאת יכולה לתת למישהו שרק התחיל לחוות את עולם המוסיקה?
להנות מהדרך ולא לחשוב על המטרה. ללכת צעד צעד ולהאמין במוסיקה שיוצרים ולא לשכוח גם להנות מזה. יש כל כך הרבה זמרים ומוזיקאים מוכשרים במדינה שלנו. בכל תקופה אני נחשפת לאמן חדש שתופס לי את האוזן והלב .
מה את הכי אוהבת לעשות כשאת לא עובדת?
כשאני לא עובדת אני הכי אוהבת להיות אמא לשלוש הבנות שלי. ללכת לג'ימבורי או לצפות יחד בסרט, בקולנוע או בבית. העיקר להיות איתן; זה מה שנותן לי את הכוח בחיים.
איך הייתה העבודה על האלבום החדש?
יצרתי את רובו יחד עם בת הזוג שלי תמר יהלומי והשותף שלה יונתן קלימי. באלבום יש 8 שירים מגוונים ואפילו דואטים שאחד מהם ביצעה יחד איתי אגם בוחבוט המדהימה.
עבדנו על האלבום הזה שנה שלמה שנכנסה גם אל תוך המלחמה. ישבנו שעות ולילות ארוכים באולפן כדי למצוא את השירים שינחמו ישמחו וירגשו את כולם בתקופה הזאת, ואני מזמינה גם אתכם להקשיב לאלבום.
למה הקהל שלנו כאן בארה"ב יכול לצפות בהופעה מבחינת הרכב ושירים?
כל השירים שכולכם מכירים. לצד הרבה שירים חדשים פלוס האלבום החדש שיצא לא מזמן. השירים עטופים בהפקות חדשות, ואגב, אם יש בקשות ספציפיות. אתם מוזמנים לכתוב לי באינסטגרם…
