ערב השירה בציבור במרכז הקהילתי שפר היה הראשון אותו הינחה מוטי בניאס, לאחר שלוש שנים קשות בהן התמודד עם מחלתה של רעייתו האהובה, אורלי ז"ל * את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק
מוטי בניאס נולד בבית הספר החקלאי כדורי בו שימש אביו רופא וטרינר ומורה בתחום יש לציין כי מרבית בתי הספר בארץ למדו מספריו של ד. בניאס שבעבורם אף זכה לקבל את פרס יונש לספרות (וסכום כסף אטרקטיבי של 3 לירות ישראליות). כמו כן בתקופת הצנע, כאשר לא היה בארץ מספיק אפשרויות למזון, ד"ר בניאס שהיה גם פרופסור למוצרי חלב המציא את הלבניה, אותה לבניה שקיבלנו בצנצנות קטנות. כאשר שימש מוטי גזבר מועצת מטולה, הצטלבו דרכיו עם נחום היימן, כשתחום המוזיקה שתמיד היה כל כך קרוב לליבו החל לבעבע. כך היה מעורב ויזם פסטיבלים בצפון, כמו פסטיבל התפוח, ימי משוררים, והופיע מעל במות רבות בערבי שירה שלפעמים לא השאירו יום פנוי למנוחה. נחום היימן שהיה מתקשר למועצה וביקש לדבר עם מוטי, היה מבקש את "אשר על הכספים"" וכך זה נשאר במשך השנים שנים, הגזבר המזמר.
לאחר גלגול חיים מרתק ומערכת נישואין ראשונית שהחזיקה קרוב ל-25 שנים ובעקבותיה נולדו למוטי שתי בנות, שרון ויעל, וגם הרבה נכדים (מי סופר), הכיר מוטי את אורלי דרך אתר הכרויות קופידון. מוטי היה עסוק אז בתחומי יזמות כמנהל מטעם חברת "מרל"ז תשתיות" והסתובב בין הונגריה, רומניה, צ'כיה והונדורס. אורלי הביאה עימה גם שתי בנות מקסימות אשר במרוצת השנים הפכו להיות בנותיו של מוטי והנכדים, כמובן נכדים.
מוטי: "היה לנו קשר אמיתי כל כך, אמון הדדי וחברות אין סופית". אורלי היתה עו"ד במקצועה ובעלת משרד פעיל וניסיון רב ומוטי שהגיע מתחום הכספים, גזבר רשות בעברו ותחומי עיסוק שונים ומגוונים ותחומי עניין משותפים. השניים המשיכו את דרכם בצוותא, הגיעו לארצות הברית והקימו את ביתם כאן בלוס אנג'לס. הם הספיקו לטייל בעולם הגדול ולהינות כמה שרק אפשר.
באחד מימי השמש המוכרים לכולנו, טייל מוטי עם בני משפחתו שהגיעו לבקר לאורך חוף הים בהנטיגטון ביץ'. לפתע ניגשה אליו אישה נחמדה ושאלה אותו האם הוא הזמר מישראל אותו היא הכירה בזמן עבודתה בבית יד לבנים שברעננה. האישה היא עתליה עינב וכך נוצר הקשר החם עם מת"י ועם הקהילה הישראלית בעיר.
מוטי: "אורלי אשר אובחנה כחולת סרטן בשנת 2016. היא הייתה גיבורת חיי כאשר המעיטה לבכות את מר גורלה. למען כולנו ובעיקר למעני, ניסתה לקום בכל בוקר עם חיוך ותקווה. גם כאשר אותה תקווה נגוזה, פעם אחר פעם. גם בשלוש השנים הללו, הצלחנו לבלות ולטייל, כמובן במסגרת המגבלות האובייקטיביות. ידענו שבכל ערב שירה, לפחות שנינו הולכים להינות מאוד. אורלי זכרה את כל השירים בעל פה השירים, מי כתב ולמה ובאיזו שנה והייתה חובבת זמר והיסטוריה מושבעת, ישבה שעות להכין את סדר הערב ואת המצגת המיוחדת שליוותה את הערב כולו".
חלפו כשלוש שנים מאז שמענו וראינו את מוטי בניאס בערב השירה האחרון. עבור מוטי ומשפחתו היו אלו שלש שנים קשות וכבדות משקל בהם חלתה אורלי אשתו, במחלת הסרטן ומוטי לא עזב את מיטתה במשך אותה תקופה אפילו ליום אחד. ביולי השנה נפרדה אורלי מאיתנו לאחר שנלחמה כמו לביאה וניסתה כל טיפול מוצע וכל ניסיון אשר העניק איזו תקווה, אפילו אם הייתה זאת תקווה קלושה ביותר.
מוטי: "נפרדתי מאהבת חיי, מהחברה הטובה שלי, מאותה אחת שידעה להגיד לי רק את מה שאהבה אמיתית יכולה לסדר בעוצמה כזו למילים ומשפטים רגשיים ולברכת הדרך אותה קיבלתי בימיה האחרונים.
"לגבי המשך חיי, אורלי הייתה מעריצה מספר אחת שלי. הרבה מאד דמעות ירדו על הכריות שלנו ושל בני המשפחה בתקופה מאתגרת וקשה כל כך, אך כמצוותה – לעולם אל תפסיקו לשיר".
מוטי חזר בשבוע שעבר להנחות ערב שירה שהתקיים במרכז הקהילתי שפר בוודלנד הילס, כחלק מתוכנית שהייתה אמורה להוות ערב המשך לשירי יוצרים מוכרים וידועים אשר הפכו לנכסי צאן ברזל בפס הקול של המדינה שלנו. "עם שלא שר ועם שלא מתעניין בשירי העבר שלו, חדל להיות עם", אמר נחום (נחצ'ה) היימן, איתו הופיע מוטי פעמים רבות.
לאחר מספר שירי חנוכה שהכניסו אותנו לאווירת הסופגניות, נפתח הערב בשיר אותו הקדיש מוטי לזכרה של אשתו-אהובתו, "בין קודש לחול". הרבה סימבוליקה יש בשיר כאשר קטע מתוכן אומר: 'בין קודש לחול אני חי / בין האמת שמשתוללת בי / עם אלף הרגלים / עם כל הפחד שעל כתפיי / אני יוצא שוב לפזר את המילים'…
עמית שטרנברג, המוזיקאי רב הקישורים, וקולה המענג של נועה כהן בראון אשר מכירה את מוטי כ-20 שנה, תרמו רבות לערב התרבותי התורם לכולנו כאן בקהילה לשמור על הקשר הבלתי פוסק בין הישראלים באשר הם ולמורשת המושרשת כל כך בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל.
במחצית השניה של הערב, חשנו טעימה קלה מערבי השירה שיגיעו בהמשך – "ערבי שירה למתקדמים" וכן שירים הכוללים את שיריו של סשה ארגוב וגם שירים חדשים יותר או מחודשים.
הערב הגיע לסיומו עם שלשה שירים של היוצר המופלא עידן רייכל שמלבד הפרידה משערו הארוך מוכר גם בשל המפגש של היוצר עם הקהילה האתיופית במסגרת "הפרויקט של עידן רייכל".