העיסוק בחקר המיקרוביום (פלורת המעיים) תפס תאוצה וגילויי המדע בשנים האחרונות מדגימים קשר ישיר בין בריאות האדם לבריאות המיקרובים החיים בקרבו
כמו כל תעשייה אחרת, עולם התזונה והדיאטות מונע מטרנדים שונים ומשתנים, כותרות מעניינות והבטחות גדולות שמתחייבות שרק אם תשתו את השייק הזה מדי בוקר, תרדו 10 פאונד בחודש מבלי שום מאמץ… השבוע נעסוק באחד הטרנדים המעניינים והחשובים ביותר בעולם התזונה.
בעשור האחרון העיסוק בחקר המיקרוביום (פלורת המעיים) תפס תאוצה וגילויי המדע בשנים האחרונות מדגימים קשר ישיר בין בריאות האדם לבריאות המיקרובים החיים בקרבו. למעשה הגישה המקובלת כיום היא שלא ניתן באמת למתוח קו המפריד בינינו לבין החיידקים המהווים חלק בלתי נפרד מאתנו.
מה זה מיקרוביום?
המשמעות המילולית היא מיקרו=קטן וביום=עולם אוכלוסיה שלמה של יצורים קטנטנים החיים בפלורת המעיים שלנו. הריכוז הגבוה ביותר נמצא במערכת העיכול אך הם קיימים גם בפה, על העור ולמעשה בכל מקום בתוכנו וסביבנו.
מה ההבדל בין פרוביוטיקה לפרהביוטיקה?
המילה פרוביוטיקה מורכבת משתי מילים: פרו=בעד וביוטיקה=חיים, חיידקים ידידותיים. ישנו כמובן הבדל בין חיידקים פתוגניים הגורמים למחלות, לבין חיידקים פרוביוטיים אשר מהווים תפקיד חשוב במערכות בגופנו ובפרט מערכת העיכול והחיסון.
המילה פרהביוטיקה מורכבת גם היא מצמד מילים פרה=קדם וביוטיקה=חיים. פרהביוטיקה זה למעשה המזון או המצע המאפשר שגשוג של אוכלוסיית החיידקים הבריאה בגופנו ותומכת בחיידקים הידידותיים החיוניים לבריאותנו. ללא מזונות פרהביוטיים החיידקים הטובים בגופנו לא יוכלו להתקיים.
מה משפיע על המיקרוביום?
במהלך החיים הרכב החיידקים במיקרוביום מושפע מאינספור גורמים ביניהם:
- הגנטיקה שלנו
- היגיינה – כיום, בהשוואה לעבר, כבר לא ממליצים לרחוץ תינוקות שזה עתה נולדו באופן אינטנסיבי תוך שימוש בסבונים מחטאים; זאת כדי לאפשר לאוכלוסיית החיידקים הראשונה של התינוק להתפתח ולהתבסס.
- תזונה ונטילת תרופות – כשברור מאליו שהשימוש באנטיביוטיקה גורם לשינויים אדירים בהרכב החיידקים שלנו, הן הטובים והן מחוללי המחלות (פתוגנים) וכך גם התזונה שלנו.
- אזור המגורים – מתברר שיש הבדלים במיקרוביום של מי שחיים באזור עירוני לעומת כפרי.
- שותפנו לחיים – עוד מתברר כי אנחנו חולקים חיידקים דומים גם עם בני ביתנו, עם חיות המחמד שלנו וכי ניתן למצוא התאמה בין בני אדם ובין הכלבים שהם מגדלים, על סמך הדמיון במיקרוביום.
- מצבי סטרס – גם אלה נמצאו כקשורים לשינויים בהרכב המיקרוביום לאורך
החיים.
אחת הדרכים המשמעותיות ביותר להשפיע על הרכב החיידקים בגופנו היא באמצעות תזונה. תזונה תומכת מיקרוביום נחלקת לשתי קטגוריות: מזונות פרוביוטיים ומזונות פרה-ביוטיים. הקטגוריה הראשונה היא של מזונות שמכילים חיידקים דומים מאוד או זהים לחיידקים המועילים שחיים במערכת העיכול שלנו. הקטגוריה השנייה, הפרה-ביוטית, מתייחסת למזונות שמכילים סיבים מסויימים מן הצומח שמזינים חיידקים מועילים ותורמים לשגשוגם בגוף (על חשבונן של אוכלוסיות חיידקים מזיקים).
מזונות מומלצים לשלב בתזונה היומיומית שלכם:
- ירקות מוחמצים וכבושים: מאכלים כמו כרוב כבוש מכילים חיידקי חומצה לקטית שעוזרים לשמור על איזון במערכת העיכול. בנוסף, הכרוב מכיל סיבים תזונתיים ותרכובות שמחזקות את המערכת החיסונית.
- יוגורט: אולי המאכל הפרוביוטי המוכר ביותר. גם הוא מאכל מותסס שמכיל מספר סוגי חיידקים טובים שחיים באופן טבעי לאורכה של מערכת העיכול.
- מיסו: משחה שמיוצרת מפולי סויה מותססים ומהווה אחת מאבני היסוד של המטבח היפני. היא אמנם מכילה כמות גבוהה של נתרן, אך היא מכילה בקטריות מועילות לעיכול ומכילה גם כמות נאה של חלבון, סידן ברזל ומגנזיום.
- חומץ תפוחים: מופק מהתססת הסוכרים שבעסיס תפוחי העץ והוא מרכיב נפוץ ברטבים לסלט, למשל. החומצה האצטית שהוא מכיל מסייעת לעיכול.
קארין אדוני-בן דוד היא תזונאית, מאמנת ומחברת ספרי בישול ומתכונים בריאים בעברית ובאנגלית. ליצירת קשר: 818-292-3533, www.karinadoni.com
