בבוקר 4 בנובמבר, יום לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב, פירסמה מרים אדלסון, מו"ל "ישראל היום", מאמר תמיכה בעיתון במועמד הרפובליקאי, דונלד טראמפ. את המאמר בחרה לפתוח ברגע אחד, מלפני חמש שנים, שבו טראמפ, אורח הכבוד בכנס ארגון הקהילה הישראלית־אמריקאית IAC, נשאר על הבמה לאחר נאומו כדי להאזין ל"שלווה", להקה ישראלית של מוזיקאים בעלי צרכים מיוחדים, מבצעת את השיר "God Save America". אחר כך התחבק והצטלם עם חברי הלהקה.
"המחזה הזה נשאר אצלי בזיכרון", כתבה, "נוגדן שימושי לסערה הלא נגמרת של שקרים, לגבי גבר שנדמה כי משגע בצורה ייחודית את התקשורת. אני משתמשת בכוונה במילה 'גבר' כדי לתאר את נשיא ארה"ב הקודם, ובעזרת השם, בעתיד". היא כינתה את טראמפ "מענטש", וסיימה בתמיכה בלתי משתמעת: "מר טראמפ, קולי בקלפי שלך. אני אומרת זאת בצורה ברורה, כאשת מקצוע ותיקה, כמי שהייתה קצינה בצבא, כרופאה וכאשת עסקים: אתה האיש הנכון — האיש היחיד — לתפקיד".
אדלסון — המחזיקה ב–50% ממניות לאס וגאס סנדס, אימפריית בתי הקזינו הגדולה בעולם שבה היא שולטת ושהונה מוערך ב–38 מיליארד דולר —תרמה לפי הערכות 100 מיליון דולר לקמפיין הבחירות של טראמפ, והמשיכה בכך את הקו של בעלה, שנחשב לתורם הגדול ביותר שלו. אבל אדלסון היא כבר לא השחקנית המובילה; אילון מאסק, בעלי טסלה, אקס וספייס־אקס, תרם דרך גופי מימון בחירות שונים קרוב ל–300 מיליון דולר לבחירת טראמפ ומועמדים רפובליקנים — והפך לתורם הגדול ביותר של המפלגה. עד כה זה השתלם לו: שוויו של מאסק קפץ בכ–140 מיליארד דולר מאז ניצחונו של טראמפ, והוא נחשב ליועץ בכיר לנשיא. לעומתם, ההשפעה שאדלסון מבקשת אצל טראמפ שונה. אדלסון, שמחזיקה בעמדות ימניות, פועלת להשפיע על מדיניות ארה"ב בנוגע לישראל; בכתבת פרופיל נרחבת של "ניו יורק מגזין" במאי השנה נטען כי היא הייתה זו שהובילה את מהלכי התמיכה בישראל בתקופת הנשיאות הראשונה של טראמפ, בזמן ששלדון אדלסון היה בחיים. טראמפ הרעיף על בני הזוג חיבה וב-2018 אף העניק למרים אדלסון את מדליית החירות הנשיאותית, הכבוד האזרחי הגדול ביותר בארה"ב (בתצלום).
בחודשים שלפני הבחירות האחרונות עשה טראמפ "רוד־שואו" בקרב מיליארדרים ובכירי עולם העסקים, כדי לנסות להדביק את הפער המתרחב בתרומות מול הקמפיין של קמלה האריס. המשא ומתן עם אדלסון היה כנראה הקשה ביותר — אולי כי הדיל לא היה עסקי טהור. לפי ה"ניו יורק מגזין", לפני שאדלסון תרמה לקמפיין של טראמפ, היא ציפתה ממנו לתמיכה בלתי־מותנית במלחמת ישראל בחמאס, וכי "ניתן להניח שתלחץ להשלים את הסעיפים שלא מומשו בתוכניתו מהכהונה הראשונה כמו סיפוח הגדה המערבית לישראל והכרה של ארה"ב בריבונותה של ישראל שם".
לפי דיווחים, הייתה זו אדלסון שעמדה מאחורי המהלכים הדיפלומטיים האחרונים שהביאו לאישור עסקת החטופים והפסקת האש בעזה. למרות שקשה להכיר בכך, בנימין נתניהו בן ה-75, שועל קרבות פוליטי ותיק עם בריאות רופפת וממשלה שעומדת על פי בלימה הוא לא הישראלי המשפיע ביותר בעולם. לאדלסון בת ה-77, המדלגת בין בתיה בווגאס, תל אביב והרצליה פיתוח, אפשר וראוי כרגע להעניק את התואר המאוד מחייב הזה.
