מדליף מסמכי הפנטגון אסיף רחמן, הודה ביום שישי בבית המשפט בארצות הברית בהדלפת המסמכים הסודיים שחשפו את היערכות ישראל לתקיפה צבאית באיראן. גורמים ביטחוניים בארה"ב ובישראל הודו כי ההדלפה של אנליסט ה-CIA לשעבר הובילה לעיכוב בתקיפה הישראלית המתוכננת.
רחמן, בן 34, נעצר לאחר שחקירת ה-FBI קשרה את הורדת המסמכים שהודלפו לעמדת העבודה שלו בשגרירות ארה"ב בפנום פן בקמבודיה. המסמכים המדוברים, שסווגו כ"סודיים ביותר", תיארו תרגולים אוויריים ותנועות של ציוד חימוש בשדה תעופה ישראלי, אשר העידו על הכנות לתקיפה אפשרית באיראן.
בין היתר נטען במסמכים כי חיל האוויר ערך "תרגיל פריסה רחב היקף", כמו גם תרגיל תדלוק אווירי. באחד המסמכים נכתב כי חיל האוויר "התעסק" עם טילים בליסטיים שמשוגרים מהאוויר, וכי מאז 8 באוקטובר נצפתה "התעסקות" עם לפחות 16 טילים מדגם המכונה Golden Horizon, ולפחות 40 מדגם המכונה ISO2 או Rocks.
המסמכים הועלו ב-17 באוקטובר לערוץ טלגרם בשם Middle East Spectator, זמן קצר לאחר שאיראן הגיבה בירי של כמעט 200 טילים בליסטיים לעבר ישראל, בעקבות החיסולים של ראשי חמאס וחיזבאללה. באותו זמן, ממשל ביידן ניסה לשכנע את ישראל להימנע מתקיפת אתרי גרעין או מתקני אנרגיה באיראן.
לפי חוק הריגול האמריקאי רחמן עלול להישפט לעד 20 שנות מאסר, אך הצדדים בדרך להסדר טיעון שכולל עונש מירבי של שש וחצי שנות מאסר בלבד. לדברי עורכי דינו, התביעה הפדרלית הסכימה להפחתה בעונש אחרי שהוא לקח אחריות על המעשים וביקש לסיים את ההליך המשפטי.
גזר דינו של רחמן נקבע ל-15 במאי, והתביעה ככל הנראה תמליץ על עונש קל יותר במידה ורחמן ימשיך לשתף פעולה עם הרשויות. בישראל עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות, כאשר גורמים ביטחוניים מזהירים כי הדלפות מסוג זה לא רק פוגעות בביטחון הלאומי, אלא גם מערערות את שיתוף הפעולה האסטרטגי בין המדינות.
רחמן, בוגר אוניברסיטת ייל היוקרתית, נעצר בנובמבר כאשר תכנן לנסוע לתאילנד ומשם למשפחתו באזור וושינגטון הבירה. בדיון המשפטי הוא לחץ את ידי התובעים ונופף לשלום לאשתו ולמשפחתו, לפני שנלקח למעצר על ידי הסוהרים. במהלך הדיון נחשף כי רחמן הדפיס מספר מסמכים סודיים נוספים בתקופת עבודתו כאנליסט בווירג'יניה באביב 2024. הוא לקח את המסמכים לביתו, העתיק אותם והעביר אותם לאנשים שלא היו מורשים לקבלם.
בנוסף לכך רחמן מחק יותר מ-1.5 ג'יגה-בייט של נתונים רגישים, כולל דוחות על המזרח התיכון, כדי לטשטש את עקבותיו לאחר ההדלפה. התביעה ציינה כי רחמן פעל ממניעים אידאולוגיים וכי קיים סיכון להדלפות נוספות מצידו.