הרבה פעמים אני שומעת את ההערה הבאה: "אין לי מושג מה נשים באמת רוצות; אחרי כל כך הרבה שנות נישואין, אני מרגיש שלאישתי יש הכל והיא אף פעם לא מרוצה!…" * מדריך בזק לגברים למה זה קורה וטיפים אפקטיביים לנשים
לרבים מהגברים ישנה התחושה שנשים לא באמת יודעות מה הן רוצות, כאילו שיש להן המון רצונות ושאיפות אולם הן מבולבלות לגביהן. לעומתם התפיסה לגבי הגברים היא שאולי הם נוטים להסתכלות שטחית יותר, אבל לכן הם גם ממוקדים יותר מהנשים. הדבר פשוט: אדם עם ראייה יותר שיטחית ופחות כוללנית על החיים, ברור שקל יהיה לו להתמקד, ולפתח בהירות.
אולם על הגברים להבין שהעולם הפנימי של האישה הוא שונה. ראשית הפיזיולוגיה של המוח הנשי שונה משל זה הגברי. מבחינה אנטומית המוח הנשי מכיל הרבה יותר קשרים נויירולוגיים מהמוח גברי. בנוסף עולמה הפנימי והריגשי של האישה הוא עמוק יותר, ולכן נתפס מורכב ומסובך יותר. מבנים אלה אצל האישה גורמות לה לפתח סוג של ראייה כוללת ורחבה לגבי המציאות; מן סוג של תפיסה שלמעשה רואה "הכל" ורוצה "הכל". זוהי אחת הסיבות לכך שלנשים יש פחות שביעות רצון מגברים, בגלל שהן רואות הכל, ולכן גם רוצות הכל. דבר הגורם להן להיות יותר מתוסכלות כי מכורח המציאות, מה שהן רואות ורוצות, ברוב המיקרים לא יכול להתממש, ויוצר תסכול או חוסר שביעות רצון.
לוותר וליצור סידרי עדיפויות
בניגוד לגברים הרואים את החיים בצורה "ריאלית" ובצורה הירארכית או "צבאית" יותר, אצל הנשים הדברים נראים ונתפסים אחרת. לגברים יש את הנטייה לסדרי עדיפויות ברורים, ובמסגרתם הם יוותרו על דברים מסויימים כדי להשיג דברים אחרים.
לנשים לעומתם "ויתור" או "העדפה", הוא מושג שבדרך כלל לא יהיה מבורך, ונשים רבות נוטות להתחמק ממנו. רוב הנשים יעדיפו את האפשרות של: "גם וגם"… מצב היותר את הרצון להילחם כדי להשיג את הכל, ולא לוותר על דבר תמורת דבר אחר, או לבחור בדבר אחד בתמורה לדבר אחר (כמו נטייתם של הגברים). זה בגלל שפעולה כזאת נתפסת אצל הנשים כהפסד או ככישלון. הבחירה של הנשים תהיה "הכל", גם אם היא לא בהכרח הבחירה הנכונה או הבחירה האפשרית.
"נשים זקוקות לריגעי התבודדות, על מנת להיות עם עצמן ולהתבונן פנימה, על ידי כך הן שומרות על איזון של הנתינה שלהן, ולא מרוקנות לגמרי… כי כשהן 'מרוקנות' כולם סובלים". ברברה דה-אג'ליס
באישה קיימת נטייה מובנית לתת את כולה לבעלה, לילדים, למשפחה, לכן גם הרצון שלה לרצות הכל, כי היא מסוגלת בעומקים שלה לתת הכל. כדי לא ליפול למלכודת הזו, על כל אישה להבין מה היא רוצה באמת, ומה חשוב לה. על מה היא מוכנה לוותר, ועל מה לא. אדם שאינו יודע מה הוא באמת רוצה, ועל מה הוא מוכן למות, לעומת על מה הוא מוכן לוותר – יאמין שהוא רוצה את הכל. לרצות את הכל זו הבחירה הקלה ביותר. היא כוללת את הכל, ולכן אין בה הפסד, או ויתור. ברצון להכל, נוצר נטל מיותר או רב על הגבר.
גבר שבת כשבת זוגו לא מסתכלת על החיים דרך סידרי עדיפויות, מרגיש מתוסכל, חנוק, לחוץ, בעל קושי לספק. התחושה היא שלא משנה מה תעשה תמיד זה לא מספיק…
בנוסף, כשבוחרים בהכל לא פעם מאבדים את המשמעות העמוקה יותר של החיים ומגיעים לשיעמום חסר משמעות, כי הבחירה ב"הכל" אינה בהכרח הבחירה הנכונה או זו המספקת באמת. הבחירה המשמעותית ביותר בחיים היא זו הכרוכה בויתור כי רק אז קיים אלמנט ה"בחירה", ורק כאשר האדם באמת בוחר ניתן ללמוד מי הוא באמת ומה היא זהותו האמיתית.
זהות עצמית ברורה ואפקטיבית
בניגוד להיגיון, כשיש הכל לאישה, היא מרגישה מעט סיפוק בחיים. הבילבול תופס מקום, ומשם בקלות חוסר הסיפוק והתסכול. לכאורה יש את "הכל", אולם למעשה, אין דבר ממשי, כי אין לנו את העצמי, את עצמנו.
וכך, ללא זהות עצמית ברורה ואפקטיבית, ללא מאמץ אמיתי בחיים, ללא מלחמה על הדברים החשובים באמת, ללא ויתור על הדברים הלא חשובים, קשה לאישה לדעת באמת מי היא, ולא משנה אם יש לה את הכל, כי אין לה בעצם את עצמה, עם עצמה.
טיפ לסיום: חשוב לנשים ליצור סדר עדיפות. זה יחדד את זהותן כנשים, יחייב אותנו לבחור, יכריח אותנו לשאול את עצמנו את השאלות החשובות, ויגרום לנו להבין לעומק את החיים שלנו ואת הגברים בחיינו!
ד"ר רונית לאמי היא פסיכולוגית קלינית, ארגונית, מאמנת אישית ומוסמכת לטפל בהיפנוזה. התמחותה היא בטיפול זוגי, אישי, כתיבת חוות דעת פסיכולוגיות (גם להגירה), סדנאות לזוגיות, ושיפור תקשורת בין הנהלה ועובדיה. סיפרה 'מפת הדרך להצלחה' בשיתוף עם ד"ר דיפאק צו'פרה ואחרים ניתן לקנייה באמזון. ניתן לקיים פגישות אישיות, טלפוניות או דרך שיחות ועידה (גם סקייפ).
310.626.0218 * info@drlami.com
