כאשר משבר מגיפת הקורונה תקף באביב את דרום קליפורניה, רבים מנהנו מהתופעה של של כבישים מהירים זורמים ושמיים בהירים נטולי ערפיח. לא עוד. מחקר חדש שנערך על ידי איגוד הממשל בדרום קליפורניה, סוכנות לתכנון של שש מחוזות, תיעד ירידה מסיבית ברכבי המיילים שנסעו (VMT) שמאז אמצע מאי כמעט וחזר לרמות שלפני המגיפה. מה שהחמיר את המצב: הצלילה התואמת בשימוש באוטובוסים והרכבות במהלך השבועיים האחרונים של מרץ ולאורך חודש אפריל המבשרת על אפוקליפסה של תנועה וערפיח לאחר הפנדמיה. "מה שראינו באפריל, ובמיוחד באמצע מאי, היה ירידה ניכרת במיילים ברכב שנסעו על הכבישים המהירים והכבישים העירוניים", אומר קום אג'ייז, מנכ"ל SCAG. "עכשיו, למרות שאנחנו עדיין מתמודדים עם הנגיף, אנו רואים תנועה חוזרת. כעת, אנו נמצאים בטווח של קצת פחות מעשרה אחוז ירידה במערכת הכבישים המהירים".
בסוכנות מדווחים כי התנועה, שהייתה בירידה של 80% באמצע אפריל מינואר, צברה 70% מהיקף נפחה בתחילת אוגוסט. בקיצור: ה-gridlock עושה קאמבק. שלושת צווארי הבקבוק הגרועים ביותר התרחשו בכביש המהיר 10 מזרחה באזור דאון טאון לוס אנג'לס; בכביש המהיר 5 צפונה באזור פאסידנה; וב-405 פריוויי דרומה במחלף פארק הווארד יוז.
במקביל, השימוש באוטובוסים והרכבת התחתית בלוס אנג'לס ירד ב-68%. בחודש פברואר, סוכנות התחבורה של מחוז לוס אנג'לס דיווחה על ממוצע 1.2 מיליון נהגים בכל שבוע בכל יום, לעומת 363,803 רוכבים באפריל, ירידה של יותר מ-800,000 נהגים. מאז המספרים עלו בהתמדה ל-546,21 נהגים יומיים בשבוע שהסתיים ב-1 באוגוסט.
