שגיא עזרן: אני מרגיש פה בבית
שגיא עזרן נולד בתל-אביב, ב -21 בפברואר 1987 החל את הקריירה שלו ככוריאוגרף מגיל צעיר. לאחר שנים רבות של צפייה בהוריו, הוא החל להשתתף במפגשי-ריקוד בגיל שבע, ועד מהרה זכה להכרה על ידי אנשי מחול ישראלים רבים בקהילת הרוקדים, על הידע והיכולות המופלאים שלו כילד פלא. בהיותו בן תשע, אחד ממדריכי המחול הישראליים המפורסמים בישראל, משעל ברזילי, לקח את שגיא תחת חסותו והכשיר אותו להיות מורה למחול ישראלי. הוא התקדם במהירות עם משעל כמורהו ובתוך שנה זו לימד ריקודים בפגישותיו ל-250 רקדנים.
הוא עבד עם אביו, על הגדלת הרפרטואר שלו, סגנון ההוראה והריקוד שלו והחל להתפתח במהירות ביכולתו להיות מדריך מוביל בעולם המחול הישראלי. בגיל 11, הוא כבר הדריך מדריכים אחרים וערך הרצאות בגיל 16. בילדותו התגורר שגיא בשכונה ענייה מאוד, בלי הרבה התעסקויות, והיה עליו לבחור אם להתמקד בבית הספר ולמצוא תחביב או להתרסק ולהסתבך, כמו שרוב הילדים מבית הספר שלו עשו. אבל כשגילה את הריקוד הישראלי, דבר אחד שאהב ופתח לו דלתות לא רק בקהילתו המקומית, אלא בעולם. עד מהרה יוכל להרשות לעצמו לבקר במדינות מחוץ לישראל, והוזמן ללמד במחנות ברחבי העולם. הוא נדהם כאשר הבין כמה אנשים הוא מכיר ברחבי העולם, רק מריקודים בישראל. שנים רבות לאחר מכן הקים שגיא ארגון בישראל המוקדש להוראת מחול לילדים על מנת להרחיקם מאלימות.
שגיא: ״ראיתי שבכל מדינה אני יכול למצוא קהילה של אנשים שרוקדים את אותם הריקודים שאני רוקד, רכשתי חברים, מצאתי מקומות להישאר, אנשים לנסוע עם ועוד. ועד עצם היום הזה, העובדה שאני מרגיש פה בבית, לא משנה לאן אני הולך, היא ההרגשה הכי קסומה, ואחת שאפשר למצוא רק דרך ריקודי העם הישראלים״.
כיום שואף שגיא לעודד את הדור הצעיר להשתלב בעולם ההולך וגדל של הריקוד הישראלי. שגיא משתתף בפרויקטים רבים ובמאמצים לעשות ריקוד במחיר סביר ומרתק לבני הנוער. בנוסף למאמציו עם הנוער, השפיעה השפעה רבה על קהילת הריקודים הישראלית בלוס אנג ‘לס עם מפגשי ריקוד ישראליים וצאי דופן באנרגיה שלהם.
בערב יום חמישי בשבוע, אני שם פעמי לוואלי למרכז הריקודים של מת״י בוואן נייס, בניהולו והדרכתו של שגיא עזרן. שם אני נדהם לגלות אולם עצום תוסס ומבעבע ביותר ממאתיים רוקדים נהדרים ומובחרים, ממיטב הנוער המבוגר והבשל יותר של קהילתנו, הרוב ישראליות ומספר קטן יותר של ישראלים (״תמיד חסרים לנו גברים״, מתלוננת משתתפת ברונטית חמודה)
בשעה שמונה וחצי מצטרפת עדת רקדנים ומחוללות מהסקציה המתקדמת יותר ה״בינוניים״ שכבר מרימים מעט את הראש מהריצפה ומהרגליים ומגלים בטחון מסויים בלי לבלבל קנה וושט.
״מהמעגל הפנימי מחוללים לעברי ורד ויואב המנסים לפתות אותי להצטרף למרתון הריקודים במאליבו. ״הריקודים נמשכים שלושה ימים, יום ולילה. רוקדים עד שנופלים, מי שנשאר מטאטא את האולם בסוף״
רק בשעה תשע ומחצה מגיעה קבוצת המתקדמים שעושה כניסה דרמטית בראש זקוף וגאה, אלו הם הוותיקים, שבדמם זורם המחול, צעדיהם קלילים, ורגליהם רגלי איילה שעירות ושריריות. לקראת השעה עשר מלא האולם מפה לאוזן, יותר משלוש מאות רוקדים נטופי זיעת שחי חמה, לתוך המעגל הגדול שמתפצל ונוצר מעגל נוסף דחוס ולח שבמרכזו מעגל האם השלישית.
ובתוך כל הספין האינסופי הסובב ללא לאות סחור סחור ובעונג גדול, מחולל שגיא עזרן, המדריך המפורסם והמהולל של ריקודי עם ישראלים באל-איי. בחור עול ימים מזוקן וקורן שמחת נעורים וכושר בולט וצמודה לו אחת מהעלמות עולות הימים שגיוון מוצק ורגליהן מסורגות וקלות. אין צורך בהוראות מיותרות, כולם יודעים את תפקידיהם וצעדיהם נותבים במשעול המחול. המוזיקות רועמות והצלילים גבוהים, המלאכה מוכרת ונעימה על כל הרוקדות והמחוללים, ידיים נשלחות ומרפות, אגנים מתפתלים, ישבנים מתמצקים, רגליים מרחפות. על הפרצופים שפוכה זחיחות ענוגה, ‘הפינס׳ עילאי טבוע בתוך ארשת פנים של אושר קיומי. ריקוד רודף ריקוד, מחול מתחלף במשנהו ללא הרף והפסק.
מאחת הפינות באולם מנפנף אלי מכר ותיק, א.ל. שלצידו אשתו החיננית ח., הם מבצעים סיבוב אצילי ופונים עם זרם הרוקדים וחולפים על פני, חיוך עצום מרוח על הפרופיל המסגיר את היותם בני מחזורי מימי יו.סי.אל.איי. העליזים. הזוג הנפלא הזה רוקד לפחות ארבעים שנה; ללא ספק הדבר מוכיח את עצמו. הם נראים בכושר מדהים ומודיעים לי שהם עושים את זה לפחות שלוש פעמים בשבוע…לגמרי לא רע לזוג נשוי… במיוחד שהם מכירים בעל-פה את כל התנועות והצעדים.
״יש כאן זוגות שהכירו בריקודי עם. המון הווי וגם חוויות משותפות אחרי הריקודים. אתה רואה הרבה אירועים משפחתיים משותפים, בימי שישי וחגים, יוצאים לטיולים ביחד ובכלל, אנחנו משפחה גדולה ומאושרת״