ליאת שדה-שטנברג שירתה כקצינת נפגעים בצה”ל וליוותה משפחות רבות ברגעיהם הקשים ביותר ⋅ מביתה בפאסיפיק פלאסיידס היא עומדת בראש עמותה מקומית Journey 4Hope המארגנת מסעות חוסן מותאמים אישית המאפשרים למשתתפים מרחב לעיבוד הכאב, לחיזוק כוחותיהם ולמציאת תקווה להמשך הדרך ⋅ ביוני תצא קבוצה נוספת של אמהות ישראליות שכולות לאוגנדה ⋅ מטרה נעלה לתמיכה ותרומה
בחודש ינואר האחרון יצאה קבוצה של 20 אמהות ישראליות שכולות למסע חוסן בפיליפינים. ביוני הקרוב – קבוצה נוספת של אמהות שכולות יוצאת למסע חוסן ומנהיגות באוגנדה. "אנחנו לא יכולים לשנות את מה שקרה, אבל אנחנו יכולים להשפיע על הדרך שבה נפגעי המלחמה יתמודדו עם האובדן – ולבנות עתיד חזק יותר לישראל ולאומה היהודית, שמתמודדות עם שנאה, אנטישמיות ואובדן על בסיס זהותן היהודית", אומרת ליאת שדה-שטרנברג – יזמת והמנכל"ית של עמותת Journey 4Hope.
המסעות, שאורגנו על ידי עמותת Journey 4Hope, התאפשרו בזכות תמיכתם הנדיבה של תורמים מארצות הברית ומישראל שהבינו את חשיבות חיזוק החוסן הנפשי של פצועי המלחמה והמשפחות השכולות.
עמותת Journey 4Hope הוקמה מתוך הצורך ההולך וגובר לסייע לנפגעי מתקפת הטרור הנוראית של השביעי באוקטובר. ישראל כולה הזדעזעה מהאירועים הקשים, והצורך בתמיכה רגשית ונפשית למשפחות השכולות, לפצועים ולניצולים הפך לדחוף מאי פעם. העמותה שמה לעצמה למטרה להוציא מסעות חוסן מותאמים אישית, שיאפשרו למשתתפים מרחב לעיבוד הכאב, לחיזוק כוחותיהם ולמציאת תקווה להמשך הדרך.
מאחורי Journey 4Hope עומדת ליאת שדה שטרנברג, תושבת פאסיפיק פליסיידס, שפועלת מתוך שליחות עמוקה. ליאת שירתה כקצינת נפגעים בצה”ל וליוותה משפחות רבות ברגעיהם הקשים ביותר. “ראיתי מקרוב את ההתמודדות הקשה של משפחות שאיבדו את היקר להן מכל,” מספרת ליאת. “השכול הוא מסע שלא נגמר, אבל אני מאמינה שכל מי שמתמודד איתו זקוק ליד מושטת ולדרך שמאפשרת לו למצוא משמעות חדשה. המסעות שאנחנו מארגנים הם בדיוק זה – הם מסע של יחד, של תמיכה, של כוח ושל חיים”.
אחרי למעלה מעשרים שנים בצמרת הייטק הישראלי החליטה ליאת לשלב בין ההיכרות האישית שלה עם עולם השכול וההתמודדות, לבין הניסיון שצברה בהקמת מיזמים. כל אלה הובילו אותה להקים את העמותה, מתוך הבנה שזה הזמן שבו נדרשת יזמות אחרת וחדשה.
עמותת Journey 4Hope הוקמה בלוס אנג'לס, ונועדה להוות גשר תמיכה חוצה גבולות עבור המשפחות בישראל. העמותה מנוהלת על ידי צוות שכולו נשים מלוס אנג'לס: עעו"ד יפעת קורן-דהאן, מנהלת הכספים עירית זאבי, רכזת התורמים ליאת להבי ועוד רבות מקהילת לוס אנג'לס שמביאות עמן לא רק ידע וניסיון אלא גם מחויבות עמוקה לסייע לנפגעי המלחמה.
"זה לא מובן מאליו שבפחות משנה הצלחנו להוציא מסע של אמהות שכולות ושתי משלחות של חיילים פצועים" אומרת ליאת להבי, מנהלת קשרי תורמים. ההתחלה לא היתה פשוטה, לפני ה"כן", שמענו המון "לא", קיבלנו הבטחות שלא קוימו אבל בסוף פיצחנו את זה"
"את העמותה הקמנו כמו סטארטאפ, חיפשנו ביחד את הדרכים הכי זולות ומהירות שיאפשרו לנו לרוץ מהר וחכם, משתפת עירית זאבי, מנהלת הכספים של העמותה, "כל אחת חיברה וקישרה כדי שהדבר המופלא הזה יקרה.
קהילת הנשים של לוס אנג'לס הייתה גורם משמעותי בהצלחת העמותה. "כשהבנו את גודל הכאב והצורך בתמיכה, פשוט לא יכולנו לשבת מנגד," מספרת עירית זאבי "כל אישה כאן תרמה מזמנה, מקשריה ומשאביה כדי לוודא שנוכל להוציא לפועל את המסעות הללו. זה הכוח של אחוות נשים, וזה מה שנותן לנו תקווה".
עו"ד יפעת קורן-דהאן, מתנדבת ומובילה את התחום המשפטי בעמותה: "מרגש לראות את הכל מתממש מול עינינו ולהבין את הכוח שיש לנו יחד לשנות ולהשפיע על חייהם של אנשים בישראל. גם כשאנחנו בלוס אנג'לס, היכולת לבנות גשרים בין קהילות מחזקת ומעוררת השראה."
מסע שכולו חיבור
המסע לפיליפינים היה מסע של התמודדות פיזית ורגשית, שנפרש על פני 12 ימים, 3 איים, ופעילויות מאתגרות כמו נהיגת שטח, מפלים סוערים, צלילה עם כרישי לוויתן ושנורקלינג עם צבי ים. כל יום היה מלא בחוויות חדשות, רגעים של חיבור עמוק והתבוננות פנימית.
אילנה ניסני, אמא של התצפיתנית שחף ניסני ז”ל שנפלה בגבורה ב-7 באוקטובר 2023 במהלך מתקפת הטרור של חמאס. מספרת, "רגעי השיא שלי היו חד משמעית הנהיגה בג'יפ שטח 4×4 – נהגתי שלושה ימים, וזה משמעותי בשבילי כי נהגתי במדינה זרה, פרימיטיבית, בכבישים צרים, בכפרים ובשטח! לפני המוות של שחף לא הייתי יוצאת בכלל מאשקלון. אין ספק שזה אתגר שלולא המסע הזה, לא הייתי עושה לעולם. הפירגון מהחברות ומהסובבים עשה לי ממש טוב. הבנתי שלמרות השכול, יש עדיין דברים חדשים שאני יכולה לעשות". למרות ההפתעה והעוצמה של המתקפה, היא נשארה בעמדה שלה, דיווחה על תנועת המחבלים והזהירה כוחות צה”ל, תוך שהיא מסכנת את חייה. בזכות תושייתה ואומץ ליבה, רבים קיבלו התרעה והספיקו להתגונן. סיפור גבורתה הוא עדות לרוח הלחימה והמסירות של לוחמי צה”ל.
מעבר לאתגרים הפיזיים, המסע היה גם הזדמנות לעצור, לשקף ולתת מקום לכאב ולחיבור. "במהלך המסע ובעיקר עם החזרה הביתה, קיבלתי החלטה לנסות לחיות את חיי מתוך יותר משמעות והכרת תודה. החלטתי לאפשר לעצמי רגעים של שמחה בלי אשמה, להיות פתוחה יותר לקשרים חדשים ולהמשיך לטפח את החיבור עם האמהות שפגשתי. הכוח שקיבלתי מהן הוא מתנה חשובה להמשך הדרך", סיפרה תום רוזנטל, אמו של אפיק רוזנטל ז”ל, שנפל בגבורה ב-7 באוקטובר 2023 בקרב בקיבוץ נחל עוז, כשהתייצב מול מחבלי חמאס כדי להגן על חפים מפשע. אפיק יצא מהבית ביוזמתו בבוקר השביעי, באומץ ובנחישות נלחם עד הרגע האחרון, וסיפורו הפך לסמל של הקרבה ואהבת הארץ.
"זהו מסע שמעניק כוח, חיזוק ותמיכה בתוך קהילה שמבינה באמת את הכאב. הוא מאפשר רגעים של חיבור, שיתוף ולמידה מאחרות שעוברות דרך דומה. בנוסף, הריחוק מהשגרה, הנופים המרהיבים והשהות במקום חדש יוצרים מרחב של רגיעה, עיבוד רגשי והתבוננות פנימית, זהו מסע שממלא באנרגיה, מחזק ונותן תקווה – אפילו ברגעים הקשים ביותר" . אומרת תום.
"אנחנו מגבים את עצמנו במחקרים", אומרת ליאת שדה שטרנברג," והתוצאות מעוררות השראה והרבה מעל הציפיות שלנו: 25% מהאמהות שהשתתפו בתכנית חזרו ודיווחו על שינוי תעסוקתי – חזרה לעבודה אחרי שנה וחצי, הסבה מקצועית, פתיחת עסק, זה לא מובן מאליו. 95% מהמשתתפות דיווחו על כך שהשילוב עם הטבע, החיבור הקבוצתי וההתמודדות המוצלחת עם אתגרים פיזים ומנטליים, אפשרו להן לחוש צמיחה אישית וקבלת החלטות משמעותיות על המשך החיים.
אחת מהם שיתפה בכך שהחליטה לקבל טיפול פסיכולוגי ולהפסיק לספר לעצמה ש"תסתדר לבד". אמא אחרת סיפרה על כך שקיבלה החלטה לנסות לחיות את חייה מתוך יותר משמעות והכרת תודה, ומישהי נוספת שיתפה בכך שהיא מתכוונת להמשיך לטפח את החיבור עם האמהות השכולות בקבוצה, כמקור לתמיכה גם בהמשך. כל אלה הן רק מעט דוגמאות לדרך שבה המסע השפיע עמוקות על חייהן.
ליאת: "החזון של 'בניית תנאים של חוסן' מתממש לנגד עינינו: כל קבוצה שמונה 20 משתתפות ממשיכה ותומכת אחת בשניה גם אחרי החזרה הביתה. כבר במסע הן הקימו קבוצת-בת בשם 'שכולות ושמנמנות' והתחילו דיאטה משותפת. זה נשמע כמו משהו קטן אבל כל צעד כזה משמעותי.
יפעת יגר, פסיכותרפיסטית, מומחית בטראומה ובחוסן, שמלווה את העמותה והמסעות מסבירה את הרציונל של המסע: "הרעיון מאחורי השילוב של לוחמים פצועים ואמהות שכולות במסעות חוסן ומנהיגות מתבסס על יותר מעשרים שנים שבהן אנחנו רואים שוב ושוב את ההשפעה שיש למסעות האלה על חייהם של אנשים,. אין דבר יותר מחזק מלהיות בטבע, להתמודד עם אתגרים ולחוות הצלחות.
"מעבר לחוויות המדהימות שעוברים המשתתפים במהלך המסע", היא מוסיפה, "זה מחזיר כוחות שהלכו לאיבוד בדרך, מזכיר להם חלומות שחלמו ומוכיח שהם שוב יכולים. אולי קצת אחרת – אבל עדיין יכולים".
דביר אברהם, השתתף במסע של לוחמים פצועים באפריקה סיפר על המסע שלו: "במסע לא היה קל, אבל ראיתי שיש לי יותר כוחות ממה שחשבתי. אחרי חצי שנה של אשפוז ושיקום ארוך, אחרי שחשבתי שאיבדתי את החיים שהיו לי, המסע הזה נתן לי תקווה מחודשת. להרגיש שוב חלק מקבוצה, להיות בטבע, לאתגר את עצמי – זה היה כמו לנשום מחדש".
מסעות נוספים בדרך
ב- Journey 4Hope לא עוצרים כאן. התוכניות לעתיד כוללות מסעות נוספים לנפגעי השביעי באוקטובר – לאמהות השכולות ולפצועים. “הכאב הוא עצום, אבל אנחנו מאמינים בכוחו של החוסן, בכוחה של קהילה ובכוחם של המסעות הללו לשנות חיים,” אומרת ליאת.
הדרך לשיקום עוד ארוכה, אבל בזכות יוזמות כמו Journey 4Hope והאנשים שמאמינים בה, יש תקווה ליום שאחרי, תקווה לכוחות מחודשים, ותקווה ללבבות שימשיכו לפעום למרות הכול.
כדי להמשיך ולהפיק מסעות נוספים, העמותה מגייסת תרומות. כל תרומה מסייעת להרחיב את פעילותה, להקים קהילות תומכות ולתת לנפגעים את הכלים הדרושים להם להתמודדות ושיקום. ביחד נוכל להמשיך ולחזק את מי שזקוק לכך.
לתרומות – Journey4Hope.com
