צוות "שבוע ישראלי" חגג את גליון ה-1000 של העיתון העברי הגדול והוותיק בקליפורניה במסע אביבי בהדרכת דרור עינב האחד והיחיד / צילומים: יובל בן שמעון
ההחלטה נפלה: סוגרים את המשרד, נותנים למזכירה האלקטרונית לעשות את העבודה, מצטיידים בכמה חטיפים, בקבוקי מים והמון מצב רוח ושירה והופה – יום טיול וגיבוש חברתי לרגל גליון ה-1000 של "שבוע ישראלי" יוצא לדרך. על התיכנון: המו"ל שרונה קופר. הפקה וביצוע: עינת אזולאי, אשת יחסי הציבור האגדית. וכך, הוואן הגדול והמרווח של חברת "טיולים מעבר לקשת" איכלס למשך 12 שעות סוערות ועסוקות 12 חברי צוות – כתבים, עורכים, צלמים, יועצי מכירות וידידות המערכת.
הכיוון: אזור סנטה ברברה, אחת הערים היפות והפסטורליות בחלק המערבי של ארה"ב.
דרור עינב, המדריך/נהג/משורר/פסיכולוג לעת מצוא מנווט בזרוע נטויה ויד בטוחה את המסלול: עצירה בפארק קסום ואינטימי בואכה רכס סנטה אינז לגיבוש חברתי, לגימת תה צמחים וקפה מבושל היטב ושחרור מתחים שעוד נותרו מהעיר הגדולה.
אח"כ סיור במזח המפורסם של ברברה הקדושה; ביקור מאלף בבית המשפט המחוזי של העיר, אחד מהמבנים היפים והמרשימים במערב הכבר לא כל כך פרוע; תחנת ביניים במיסיון של סנטה ברברה, הגדול והחשוב ברשת המיסיונים שהקימו הספרדים לפני מאות בשנים לאורך האוקיאנוס הפאסיפי; ונהיגה בנופים והגבעות המוריקות בדרך לאגם הנסתר צ'ומאס.
איכשהו גם התגלגלנו לחוות לבנדר קטנה בסמוך לעיירה לוס אוליבוס; השיח היפהפה והסגול עדיין לא בשיא פריחתו אבל בחנות המזכרות הקטנה אפשר לעשות שופינג נחמד (איך לא?). לוס אוליבוס גם הייתה במרכז ארוחת צהריים מאוחרת שכללה פיצות מהממות, סלטים מעניינים וטעימות יין מהיקב הסמוך.
לאחריה, עם בטן הומיה ונפש חפצה, מקנחים בעיירה הדנית סולבנג, עם ביקור בשוק האיכרים הצנוע וכוס קפה ומאפה מצויינים, כיאה למורשת הסקנדינבית הגאה.
דרור, בעלי ומייסד "טיולים מעבר לקשת" הוא מדריך ותיק ושופע ההברקות. הוא מאתגר כל הדרך בחידונים והפעלות חברתיות הדורשות מאנשי הצוות קצת תעצומות נפש והרבה פתיחות והכרת האחר, שלא על רקע מקצועי בלבד. בין לבין גם מתפרצת לה שירה קבוצתית בנוסח "הנהג שלנו, חברה'מן" וכשליאור מתקשר בפאניקה בספיקר בקשר למסיבת יום העצמאות עם הג'יפסי קינגס – הוא נענה בשירה אדירה: "באמבולאו, באמבולאה…"
הטיול מסתיים בשעת ערב מאוחרת ב"חומוס בר", מקדש האוכל הישראלי הטוב והמיטיב של העיר. טומי מפנק כרגיל, הבטן מתפוצצת ואפשר "לפזר את ההפגנה" ולהכריז: יופי של יום, אחלה יוזמה, ולהתראות בשנה הבאה…
