הועידה הארצית הראשונה של ה-IAC, שתתקיים במלון הילטון בוושינגטון די.סי בין ה-9-7 בנובמבר, תיערך תחת הכותרת: "הקהילה הישראלית אמריקאית: נכס אסטרטגי למען העתיד". בין המשתתפים: שר התקשורת גלעד ארדן, יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, שגריר ישראל בארה"ב רון דרמר, שגריר ישראל באו"ם רון פרושאור והשגריר לשעבר איש העסקים דני גילרמן. מהצד האמריקאי תארח הוועידה את המועמד הרפובליקני לשעבר לנשיאות מיט רומני, ואת הסנטור והמועמד הדמוקרטי לשעבר לסגנות הנשיאות ג'ו ליברמן. עוד ייקחו חלק: שלדון וד"ר מרים אדלסון, יזם ההיי-טק יוסי ורדי, איש העסקים חיים סבן והשחקנית נועה תשבי
"יותר משההגירה מישראל – "'ירידה', למי שרוצה לדבוק במונח שמרגיש קצת מעופש – משפיעה על המדינה הנעזבת או על המדינה הקולטת, היא משפיעה על המהגר עצמו. ישראל נשארת ישראל, אמריקה נשארת אמריקה, אבל שרון אבן חיים הוא מישהו אחר. ישראלי ולא ישראלי, אמריקאי ולא אמריקאי. כמעט רבע מאה כמהגר, הצלחה כלכלית, מגורים בלוס אנג׳לס, והוא, כמו ישראלים רבים שבחרו לחיות במקום אחר, שפן הניסויים במעבדה המייצרת זהות חדשה: ישראלי-אמריקאי של המאה ה-21. ובמקרה האישי שלו, הוא השפן, והוא גם המדען"/
כך כותב העיתונאי שמואל רוזנר, המתמחה ביחסי ישראל-ארה"ב, על יו"ר ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית IAC, הטרוד בימים אלו בסגירות אחרונות לקראת הועידה הארצית הראשונה של הארגון, שתיערך בסוף השבוע הבא בוושינגטון הבירה.
רוזנר גם מציין שההגירה מישראל החוצה היא, כרגע, עניין זניח. בעולם גלובלי יש תנועת מהגרים, שהמניע העיקרי לה, בהיעדרן של קטסטרופות, הוא מניע כלכלי. ישראל קולטת, ומאבדת, וצריך לקוות שתמשיך לקלוט, ולא להשתגע כשהיא גם ממשיכה לאבד. וכאן עולה למוקד תשומת הלב הציבורית סיפורה של שהקהילה הישראלית בארה"ב: כמה מאות אלפי ישראלים חיים בה, אף אחד לא יודע להגיד במדויק כמה.
מנכ"ל ה-IAC שגיא בלשה סבור שמדובר ב-500-800 אלף; המספרים האמיתיים הם כנראה נמוכים יותר. זאת מתוך הצורך להבחין בין ישראלים ילידי הארץ שהיגרו ממנה לבין מי שבאו לישראל כמהגרים ואחר כך המשיכו לתחנה הבאה; או בין ישראלים שחיו בישראל לבין בני ישראלים שהיגרו בגיל צעיר או נולדו בניו ג'רזי או בקלאבאסס, ובחינת מידת הישראליות שלהם. ויש גם כאלה שהיגרו לפני שנות דור או שניים, כאלה השוהים באמריקה למשך שנים אחדות, עושים דוקטורט וחוזרים, אלה שמגלים שהילדים הגיעו לגיל בר מצווה וחוזרים, וכמובן גם כאלה שיישארו כאן לתמיד, ושבניהם ובנותיהם וצאצאיהם יהיו אמריקאים בראש ובראשונה.
ה- IAC, לדברי שרון אבן חיים ושותפיו להנהגת ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאי, מעוניין לשרת את כולם. להוות ארגון גג לישראלים באמריקה, עם משרדים בלוס אנג'לס, בה נוסד הארגון לפני שבע שנים, והשנה גם בבוסטון, מיאמי, ניו יורק, ניו ג'רזי ולאס וגאס. לדעת רוזנר, ומומחים נוספים המצויים בהיסטוריה של ההגירה המישראל לארה"ב, הארגון מבטא מהלך מהפכני, לא פחות. הוא מסמן בחותמת ברורה כי תם עידן ה"יורדים", הנדרשים להישאר בין הצללים ולהתנצל על בחירתם במדינה אחרת, והחל עידן אחר: העידן שבו ישראל משלימה עם העובדה שישראלים חיים גם במדינות אחרות, ומנסה להיבנות ממנה.
שלב ההוכחה: שר התפוצות נפתלי בנט ויו"ר הסוכנות נתן שרנסקי באו לברך את ראשי הארגון כאשר אלה התכנסו בירושלים. גם ראש הממשלה נתניהו בתמונה. בישראל הבינו די מזמן שישראלים באמריקה הם נכס שצריך לטפח, אם כדי שישובו, ואם כדי שיעזרו בכל דבר אחר שירצו לעזור בו. הם נכס שצריך לטפח אם רוצים שגם כעבור שנים ארוכות במדינות אחרות ישמרו על זיקתם לישראל, וינחילו אותה לדורות הבאים.
הועידה הארצית הראשונה של ה-IAC, שתתקיים במלון הילטון בוושינגטון די.סי בין ה-9-7 בנובמבר, תיערך תחת הכותרת: "הקהילה הישראלית אמריקאית: נכס אסטרטגי למען העתיד". בין המשתתפים: שר התקשורת גלעד ארדן, יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, שגריר ישראל בארה"ב רון דרמר, שגריר ישראל באו"ם רון פרושאור והשגריר לשעבר איש העסקים דני גילרמן. מהצד האמריקאי תארח הוועידה את המועמד הרפובליקני לשעבר לנשיאות מיט רומני, ואת הסנטור והמועמד הדמוקרטי לשעבר לסגנות הנשיאות ג'ו ליברמן. עוד ייקחו חלק: שלדון וד"ר מרים אדלסון, יזם ההיי-טק יוסי ורדי, איש העסקים חיים סבן, השחקנית נועה תשבי, פרופ' אוריאל רייכמן ועוד רבים מחברי הקהילה מרחבי ארה"ב.
הוועידה תציע מגוו הרצאות ופאנלים שיעסקו בהתפתחות הקהילה הישראלית-אמריקאית, כגון: "למה צריך קהילה ישראלית-אמריקאית", "ישראלים-אמריקאים: נכס אסטרטגי", "כוחם של ישראלים-אמריקאים ברשתות החברתיות", "הזהות הכפולה של ישראלים-אמריקאים", "החלום הישראלי-אמריקאי" ועוד. הוועידה גם תעסוק בנושאים הנמצאים בראש סדר היום הציבורי של ישראל וארה"ב, כגון טרור עולמי, החרם והסנקציות על ישראל ועליית האנטישמיות בעולם.
כששון אבן חיים נשאל למה בעצם צריך כאן קהילה של ישראלים, למה לא לאפשר להם להיטמע באמריקנה, יהודית או אחרת, הוא משיב שבעצם אין ברירה. "אנחנו כישראלים לא יודעים לחיות בגולה", הוא אומר, "היהודי-האמריקאי יודע לחיות בגולה. ישראלי ממוצע שמגיע לארה״ב עסוק לרוב בעצמו – הוא לא בא כי רע בישראל אלא כי הוא רוצה לעשות לביתו. הוא בא לכאן ועסוק בעצמו ובמשפחתו. אין לו הבנה מה צריך לעשות כדי לשמור על הזהות של הילדים שלו במקום כמו אמריקה".
אבן חיים וחבריו ב-IAC מניחים שרוב הישראלים רוצים לשמור על זהותם, רוצים להישאר "ישראלים" – מה שזה לא יהיה – גם באמריקה. המסגרת הקהילתית הנבנית כעת מחוף אל חוף, בסיוע נדיב של שלדון אדלסון ורעייתו מרים, תסייע להם בזה. אבן חיים: "אין לי שום זכויות במדינת ישראל; יש לי רק חובות כלפיה", וגם כלפי הדורות הבאים של ישראלים שבחרו לחיות במקום אחר: ״יש מציאות שאנשים לא תמיד חוזרים, והשאלה היא מה עושים עם הדבר הזה. לא משנה מה המספר, השאלה מה הלאה. אם אני לא אתן לדור השלישי קהילה, הדור השלישי ייעלם".