החברה של אמוץ ברנדס דואגת למצב הביטחוני של הקהילות היהודיות בארצות הברית * הקיבוצניק לשעבר הצטרף לחברת "קמיליון" לייעוץ והדרכה ביטחונית לאחר אסון התאומים והפיגוע בדוכן אל על ב-LAX * "אנחנו מלמדים בעיקר את הדפ"א – 'דרך פעולת האויב'. אם אני הולך לתקוף מישהו אני צריך לדעת איך אני הולך לעשות זאת, עם רובה, פצצה, סכין או נשק אחר" * מונולוג
שמי אמוץ ברנדס. גדלתי בישראל, בנאות מרדכי, קרוב לגבול. בצבא, שירתתי בשריון. הגעתי לאל.איי מיד לאחר הצבא, הגעתי להיות מאבטח אישים של משולם ריקליס. בזמנו גייסו קיבוצניקים ויוצאים יחידות קרביות וכך הגעתי למקצוע. אחרי שהתחלתי לעבוד באל-על, למדתי במקביל כלכלה ב-UCLA. זה היה לפני 20 ומשהו שנים (צוחק).
בשל המצב בארץ, יש באל.איי ביקוש גדול יותר לייעוץ ביטחוני ואנחנו חברה העוסקת בייעוץ ביטחוני. אנחנו לא מספקים שירותי אבטחה אלא רק ייעוץ ואימון ביטחוני, יש לנו הרבה לקוחות ייעודיים קיימים שמדי פעם אנחנו מאמנים ומייעצים להם. בגלל המצב כרגע, נוספו לנו הרבה מאד לקוחות חדשים שמבקשים ייעוץ לביטחונם האישי וגם הלקוחות הקיימים, מבקשים כיום יותר אימונים וייעוץ.
מחר למשל, אני עושה סשן קטן בבית כנסת בניו-יורק ובשבוע הבא אני נוסע לסן פרנסיסקו לעשות סשן בפאלו-אלטו. לפני כשבוע השתתפתי באירוע גדול באוהיו של כל הקהילה היהודית, הגיעו 20 ארגונים. יש הרבה עבודה כי כל הקהילות הללו חוו תקיפות ואיומים, היו תקריות של צלבי קרס, זה קורה באוניברסיטאות, במוסדות "הלל" שם תקפו את 'בית הלל' באוניברסיטה וסטודנטים יהודים הותקפו.
במקרים בהם אני טיפלתי באוניברסיטאות, התוקפים הם בד"כ ערבים מוסלמים שאיני יודע אם הם פלסטינים או ממוצא ערבי אחר או ילדים של דור שני לפלסטינים. התוקפים יכולים להיות גם לא קשורים לישראל ובכלל לא ערבים. הבעיה היא שרמת האנטישמיות עולה; כלומר היא לא עולה אלא תמיד הייתה ופשוט מוחצנת יותר כי ישנה יותר לגיטימיציה, כביכול.
טרור הוא לא משהו שבארה"ב רגילים אליו
כשאני מגיע לקהילה יהודית, הרבה מהם רוצים לדעת מה לעשות ברמת האבטחה הפיזית (איום ממשי וניהולו) כלומר, ניתוח דרכי פעולות ומהלכי האויב וציפייה לתקיפה, כך בעצם ניתן להתמגן וללחום בצורה יעילה ואפקטיבית יותר, אל מול האויב. אנחנו מלמדים בעיקר את הדפ"א: "דרך פעולת האויב". זה מאוד משנה אם אני הולך לתקוף מישהו. אני צריך לדעת איך אני הולך לעשות זאת, עם רובה, פצצה, סכין או נשק אחר? אחרי שאתה בודק דפ"א, אתה יודע איך למנוע את המתקפה כנגדך בצורה הכי טובה. בחלק מהמקומות שוכרים שוטרים כאבטחה אבל המשטרה לא עוסקת באספקטים של טרור או במובנים של אבטחה, הם אוכפי חוק בלבד.
השוטרים לא מאומנים לאירועי טרור פה, באל.איי. הם מאומנים לרמה מסויימת של תגובה לירי למשל, בבית ספר אבל לא משהו שקשור ליהודים ספציפית. יש את השיטה הישראלית והשיטה האמריקאית – רוב השוטרים יכולים אבל לא מאומנים לכך. לא מאמנים אותם ללחימה בטרור כדרך חיים, כמו בישראל. טרור הוא לא משהו שבארה"ב רגילים אליו, זה לא בדם שלהם. היו מספר מקרים שעל אף שהמשטרה המקומית הייתה מאומנת אבל לא הגיבו מספיק טוב. זה ההבדל בין הדרכה לאימון, באימון אני גורם לך שזה יהיה חלק מזיכרון השריר שלך.
אנחנו מאמנים שוטרים מבחינה טקטית אבל רוב הפוקוס על נושא המניעה. לדוגמא, לוחם שוטר נמצא בלובי בניין אך לא יוצא החוצה. כלומר, הוא לא עושה את האבטחה בחוץ אלא רק בפנים. הרבה פעמים זו לא שאלה של כסף אלא, שאלה של איך. זה ביחס למניעה במוסדות, זה יותר קל אם אתה בוחן בניין גם מבחוץ, קל יותר לאבטח אותו. זה גם קשור לקהילה, כשיש לך הרבה סטודנטים במקום אחד, חשוב לדעת איך להגן על עצמך מבחינה אישית כך שתרגיש יותר נוח ובטוח בסביבתך. צריך לדעת איך לזהות אם עוקבים אחריך, איך להשתמש בפרופיל שלך ברשתות החברתיות ומה לא להגיד בציבור.
כמובן שאנחנו לא מדריכים אף אחד שלא ללכת עם מגן דוד או להוריד מזוזות מהדלת כי, אנחנו מדינה חופשית אבל, אנחנו מזכירים להם שבכל הדברים הללו, ישנה חשיפה ושצריך לדעת להתמודד עם החשיפה הזו. מה עושים אם הולכים לבד או עם עוד אדם? מאיפה אתם יוצאים- בית כנסת, בית ספר יהודי? יכולת המעקב של מפגעים אחרי מוסדות יהודים, קלה יותר.
עובדים עם קהילות גם באירופה
אנחנו מדריכים גם בחב"ד, בקהילות חרדיות ובפורומים מאד גדולים, אנחנו עובדים עם כל סוג של קהילה. יש כמובן התייחסות לאיום ולסיכון במקומות כמו סן פרנסיסקו, ניו-יורק, אוהיו וטקסס, שם יש פעילות רבה יותר של קהילות יהודיות. אנחנו עובדים עם קהילות גם באירופה, יש לנו משרד שם.
לגבי אירועים ישראלים, אנחנו פחות עושים אירועים כאלה. יש חברות ישראליות שמספקות שירותי אבטחה, ישנן חברות אמריקאיות בניהול ישראלי שמספקות שירותי אבטחה. אנחנו עוסקים בייעוץ, על אף שהתבקשנו לא מזמן לעשות ייעוץ לאירוע גדול של יהודים, שהיה אמור להיות ובסוף הוא בוטל.
יצא לנו להגיע לאירועים שהתרחשו, כמו למשל באוהיו, היו כמה ניסיונות תקיפת יהודים, זה פורסם גם בחדשות. היו מקרי אנטישמיות באוניברסיטת קולומבוס, תקיפת יהודים על רקע אנטישמי, אחד מהמותקפים אושפז בבית החולים.
התחלתי לעבוד ב"קמיליון" ב-1997 וכשסיימתי ללמוד, גם הייתי לקראת סוף החוזה באל-על. אז, קרו שני דברים שמאוד השפיעו על חיי:
1. התרסקות המטוסים ב-11 בספטמבר.
2. פיגוע הירי בשנת 2002 בדלפק אל-על ב-LAX.
אז, פניתי למוקי כהן ושאלתי אם יש מקום. התחלנו ביחד ייעוץ והדרכה ועד היום אנחנו שותפים.
אמר לי פעם אחראי האבטחה בכנסת ישראל : "אנחנו יכולים לקבל התקפה אבל אסור לנו להיראות מופתעים". וזה מאד נכון להיום ואפרופו ה-7 באוקטובר – אנחנו הותקפנו הרבה פעמים אבל הפעם היינו גם מופתעים. ֿ
זה תקף לכל מקום ולכל ארגון ולכל אדם: כשאתה תופס אותו בהפתעה, זה תמיד הרבה יותר גרוע ולכן צריך איזושהי רמה של מוכנות מסוימת, סוג של מניעה, הרתעה וגם אם לא תהיה מניעה או הרתעה, לפחות לא תהיה מופתע וזה נכון גם לגבי אירועי ה-11 בספטמבר ולכל אירוע ביטחוני וטרגדיה לאומית בנושא ההפתעה.
ניתן ליצור קשר עם אמוץ ברנדס לשירותי ייעוץ ואימון בטל': 818-399-1480.
