מנהל פסטיבל טורונטו קמרון ביילי חווה טלטלה עזה בשנה שעברה, שכמעט והביאה לפיטוריו. לאחר שהזמין את הבמאי הקנדי-יהודי בארי אייבריץ' להקרין את סרטו התיעודי על האלוף במיל נועם תיבון וסיפור גבורתו במהלך 7 באוקטובר, חזר בו מטיעונים שונים ומשונים, בהם שימוש בסרטוני וידאו שצילמו מחבלי חמאס במהלך הטבח עשוי להוות פגיעה בזכויות יוצרים. בדיעבד הסתבר כי מדובר היה בתירוצי סרק שנועדו לחפות על מרד של כמה מהפרוגרמרים של הפסטיבל שאיימו להתפטר במחאה על שילוב הסרט הפרו-ישראלי. ביילי מצא עצמו בסערה תקשורתית אדירה ולתגובה הקשה של הקהילה היהודית. בסופו של דבר, אייבריץ' הוזמן מחדש להקרין בבכורה גדולה בטורונטו, וביילי התנצל פומבית על התנהלותו, ובכך הציל את המשך העסקתו בפסטיבל הגדול בעולם.
גם השנה יוקרן בטורונטו סרט מתוצרת כחול-לבן שעוסק ב-7 באוקטובר, שקרוב לודאי יסומן על ידי עוכרי ישראל המקומיים כתעמולה – "האהבות שלנו" של אבי נשר, ששוזר יחדיו סיפורי גבורה של מספר דמויות במהלך אותו יום ארור. שלום מיכאלשווילי, מגי אזרזר, יניב ביטון, אוולין הגואל, ליאור מילר והדס ירון הם כמה מהמשתתפים בהפקה המושקעת של נשר, וחלקם יתייצבו לבכורה החגיגית שבוודאי מגבירה את מפלס הלחץ של ביילי, צוות הפסטיבל ורשויות החוק המקומיות מתוך הערכות להפגנות מחוץ לאולם ההקרנה, והפרעות אפשריות בתוכו. נשר, ש-TIFF תמיד האיר לו פנים, השיק חמישה מסרטיו האחרונים בטורונטו, אולם הפעם זה ירגיש שונה בסביבה שהפכה טעונה, ולפעמים עוינת על רקע פוליטי. אין פלא לכן שההקרנות ייערכו באולם קטן יחסית בתוך הקומפלקס המאובטח של הפסטיבל, להקדים תרופה למכה.
בתוכנייה יש גם שני סרטים פלסטינים. Thirteen in Gaza של חוסאם אבו-דן צולם בעזה החרבה וההרס סביב ניכר. ושל הבמאי המזרח-ירושלמי מועייד עליאן -Conversation With The Sea. במקביל יוקרנו בטורונטו שני סרטים דוקומנטרים שקשורים בעקיפין לסכסוך במזרח התיכון. Edward Said: Between World של מייקן בירד הוא גם ביוגרפיה עם פוטנציאל נפיץ שמחזיר למרכז הבמה את ההוגה הפלסיטיני אדוארד סעיד, ואת תורת האוריינטליזם שלו הנוגעת לקולוניאליזם תרבותי ואשר מהדהד את הסנטימנט האנטי-ציוני כיום. מנגד Re/Pair של לוסי שוורץ דלגדו הופק בניסיון לשקם את היחסים בין יהודי ארצות הברית והקהילה השחורה דרך קשרים תרבותיים שעליהם מדברים בין השאר מתיסיהו, דייויד שווימר, ואן ג'ונס, וו. קמאו בל, הרבניות רייצ'ל גולדברג ושרון ברוס ורבים אחרים.
השגרירים שלנו בהוליווד
מלבד נשר, אפשר לאתר בטורונטו את הדרמה הנפלאה The Only Living Pickpocket in New York של נואה סגן שחיממה את סאנדנס השנה, בכיכובו של ג'ון טורוטורו הנהדר ובהפקתו של המפיק הישראלי-אנג'לוסי המצליח רם ברגמן.
המותחן גדוש הכוכבים The Housewife שהפיקה לי ברודה מבוסס על תחקיר של עיתונאי "הניו יורק טיימס" ג'וזף לייפלד בשנת 1964 אשר חותר לחשיפת נאצי בסתר, דרך אשתו. טיי שרידן, נעמי ווטס, לוק אוונס, מייקל אימפריולי, לנה אולין ודבי מזר לוהקו לרשות הבמאי בן שיריניאן. Wild Wild East של יאן הולובק הוא מותחן תקופתי מתוצרת פולין שמתרחש בכפר קטן תחת שליטת הנאצים, ובו תאוות בצע ושנאת יהודים מתערבבת בבוץ האירופי. את העלילה מוביל בירוקרט גרמני שהגיע לחקור תעמולה מסתורית, ואותו מגלם לא אחר מאשר השחקן איתי טיראן.
בולט מכולם הוא הבמאי גיא נתיב, שמאז זכייתו באוסקר על סרטו הקצר "סקין", חי ועובד בלוס אנג'לס. סרטו האמריקני הרביעי, The Liberation (לשעבר "הרמוניה"), הוא הפרויקט השאפתני ביותר שלו, ובוודאי האישי מכולם. הוא מבוסס על סיפורה של סבתו ניצולת השואה ריטה קופר, אשר עזבה את משפחתה בשנות ה-80 כדי להצטרף לכת נשית מסתורית מווירג'יניה, שם סיימה את חייה.
אחרי תהליך ליהוק ארוך שכלל כמה מהשחקניות הגדולות בהוליווד, קארי קון לקחה על עצמה את התפקיד הראשי המאתגר כאישה במשבר קיומי מטלטל, והיא מתמסרת אליו עד כלות בהופעה כנה חושפנית. היא נתמכת על ידי טרייסי לטס, בעלה בחיים האמיתיים וגם בסרט, וכן על ידי השחקניות הצעירות בלה רמזי ואודסה יאנג כבנותיה שמנסות לשכנע אותה לחזור הביתה, ולילי ג'יימס כמנהיגת הכת הפתיינית. הדרמה התקופתית העגמומית שהוקרנה בבכורה בפסטיבל טלורייד הופק על ידי הישראלי הניו יורקי, אורן מוברמן.
