ההבנה עד כמה הקהילה הישראלית פה היא ענקית נפלה עליי כרעם ביום בהיר * עכשיו, כשאני גרה בחו"ל, מתבהר לי למה לא כל כך אוהבים אותנו בעולם… מאת אוראל שם טוב
התמקמתי בעיר סוף סוף והתחלתי את שגרת חיי. הההתרגשות שלי להתחיל לעבוד במסעדה, לפגוש מלא אנשים ולדבר אנגלית ללא הפסקה, התעופפה מהר מאוד עם הרוח. קלטתי שאני מדברת יותר עברית מאנגלית ושיש פה קהילה ישראלית ענקית.
כיאה לישראלים טובים כולם מכירים את כולם ויותר מזה כולם יודעים הול אחד על השני. ההבנה עד כמה הקהילה הישראלית פה היא ענקית נפלה עליי כרעם ביום בהיר, פשוט מדהים!
מי היה מאמין שאסע אלפי קילומטרים הרחק מארץ הקודש בשביל לגלות שיש בלוס אנג'לס יותר ישראלים מכל התיירים האחרים? בכל מקום אני שומעת עברית, מגלה שאנחנו הישראלים חיים בסרט אחר מהאמריקאים ושלא תבינו חיים בסרט ממש טוב.
עכשיו כשאני גרה בחו"ל מתבהר לי למה לא כל כך אוהבים אותנו בעולם, לא רק שאנחנו יהודים אנחנו ישראלים שמוכנים לעבוד קשה בשביל להגיע למטרות שלנו ואת זה אני זוקפת לזכותנו.
מה זה אומר אני שואלת את עצמי? הגעתי למסקנה שהאמריקאים הם עצלנים, שהחשיבה שלהם היא שאם זה לא יקרה היום אז מחר ואם לא מחר אז אולי זה יקרה בשבוע הבא לא קרה כלום, הרי להם יש להם את כל הזמן שבעולם.
יותר מזה, הם מוותרים לעצמם אחרי מספר מועט של סירובים ומקווים שמתישהו זה ייפול להם מהשמים, לעומתם התרבות שלנו כישראלים היא כזאת שאם אנחנו רוצים משהו לא יקום הבנאדם שיגיד לנו לא! אין לנו זמן, הכל צריך לקרות אתמול או שלשום.
מילה חדשה בלקסיקון
בנימה זו כמעט כל ישראלי שפגשתי הוא איש עסקים, לכל אחד יש פה עסק כלשהו. ממסעדות ישראליות בשפע, לחברות הובלה, עגלות או חנויות איך שלא קוראים לזה יש בכל פינה אפשרית בעיר והעסק הנפוץ ביותר בקרב הקהילה זה קונסטרקשן (עוד מילה חדשה ללקסיקון האמריקאי שלי).
האמת שאין מה להגיד המוכרים הכי טובים זה אנחנו, יש בנו את היכולת למכור קרח לאסקימוסים, לעומת האמריקאי שאם אגיד לו שאני לא מעוניינת הוא יענה "או-קיי, אין בעיה, גבירתי, אולי בפעם הבאה".
החשיבה שלהם זה שאם לא אני יש עוד מיליונים שיגידו כן אז יאללה ביי. אני מתחילה להבין שהחשיבה הזו תקפה פה כמעט לכל דבר.
השאלה היא איך מסתגלים לחשיבה הזאת שלהם ומצליחים לחדור מבעדה ועושים את זה בגדול?
