הנאום מעורר המחלוקת של המפיק ג'ייסון בלום הביא פרסום רב לפסטיבל של פוגי, שמציג השבוע בוואלי ובעיר
מאת: הלנה שוש מיימון // צילומים: מיכל מבצרי ויוסף פאל
כמו בכל שנה, גם פסטיבל הסרטים ה-32 נפתח לפי המסורת של מאיר פניגשטיין עם כוכבים ויוצרים ישראלים ואנשי מפתח בתעשיית הסרטים האמריקאית, שפסעו והצטלמו על השטיח האדום בשעה שנותני החסויות לפסטיבל ומאות מחברי הקהילה הישראלית באל-איי זרמו לתיאטרון סבן בבוורלי הילס.
בקהל נראו בין היתר הבימאים: אבי נשר ('ספור אחר'), אורי ברבש ('אברהם סוצקובר' ו'אחד משלנו' ) מרקו כרמל ('פרא אצל' ), אופיר גרייצר ('האופה'); המפיקים אבי לרנר, לטי גרובמן, עופר נעים, אהוד בלייברג, איתי תמיר, שרגא בר, רונית רייכמ; השחקנים: אלון אבוטבול, שירה האס, נועה תשבי, כוכב הקולנוע ההוליוודי ג'ון וייט, אדם הורוביץ והקונכ"ל הפורש, סם גרונדווג.
הפתיחה הזוהרת, שמלות הערב, והאוירה הנינוחה, לא רמזו במאום על המהומה שתתחולל באולם בהמשך. הכל דפק לפי התוכנית, והיה יפה וחגיגי. פניגשטיין סיפר איך הוא מגשים ומעצים את מפעל חייו זו השנה ה-32 סם הקונכ"ל הודה למאיר על תרומתו האדירה לחשיפת הקולנוע הישראלי בזירה הבינלאומית, והמנחה-קומיקאית סונדרה ממוצא שבדי-פורטוריקני שיתפה אותנו באנקטודות משעשעות מהחמות היהודיה שלה.
עד שעלה לבמה המפיק היהודי האמריקאי המצליח ג'ייסון בלום, לקבל אות הוקרה על תרומתו לקולנוע בגלל שלל סרטי האימה המצליחים שהפיק, וניפק לנו סרט אימה תוצרת עצמית. היות וביום פתיחת הפסטיבל התקיימו גם בחירות ה'מיד טרם' לקונגרס ולסנאט, בלום ניצל את הבמה שניתנה לו ותקף את הנשיא טראפ, שמשתלח בתקשורת, וציין "עברו עלינו שנתיים קשות". בעוד שכל הדוברים הסתפקו בנאום קצר, בלום המשיך והמשיך בדבריו המתריסים נגד טראמפ. אמנם בהוליווד זהו בון טון לתקוף את הנשיא, אבל בלום (שעד עכשיו אני לא מבינה על מה קיבל הוקרה בדיוק? במה סרטי האימה שהפיק תרמו לחוויה היהודית או הישראלית?) לא הבין שהקהל הישראלי הוא לא הטריטוריה שלו, ובעוד הוא ממשיך לדבר אנשים עזבו את האולם, שרקו במחאה וקראו בוז. למראה הקהל הנטוש והאווירה הכעוסה, בלום לא קיצר את דבריו, ובחר לעשות דווקא עם הנאום שלו.
אני לא מתכוונת להיכנס כאן לויכוח פוליטי, רק אציין שבלום לא הבין ש-80% מהישראלים שנכחו באולם אוהבים את טראמפ. גם בגלל העובדה שהכיר בירושלים כבירת ישראל והעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, וגם בגלל שהוא מטרפד את הדיל הנורא שאובמה רקח עם איראן.
אני מודעת לכך שלטראמפ יש התנהגות בעייתית, שהוא משסה נגד התקשורת ושהעיר את השדים האנטישמיים מרבצם. מצד שני – לדעתי בלום יכל להסתפק במשפט או שניים, ולא לצאת בנאום חוצב להבות ולסרב לעצור גם כשהוא רואה אנשים נוטשים את האולם ושורקים לו בבוז.
הפארסה איימה להימשך עד שיוסי דינה, בעל חנות המשכון בבוורלי הילס, עלה לבמה ודרש מבלום שיירד מהבמה. כאן נכנסו אנשי הביטחון לפעולה ואבי נשר, שעמד לעלות לבימה אחרי בלום, היווה חיץ בין בלום לבין אנשים שהתגודדו בירכתי הבמה ודרשו שירד מהבמה.
בהתחלה מאיר פניגשטיין שלנו מרט את שיער ראשו, אבל אחרי שראה שכל אתרי האינטרנט בארץ ובעולם וגם פוקס ניוז' דיווחו על התקרית, מאיר התחיל לקלוט שגם פרסום מהסוג הזה הוא פרסום ששווה כסף רב.
לסיכום: נראה לי שבשנה הבאה מאיר פניגשטיין יבקש מהאורחים לא לדבר על פוליטיקה ואם כן – אז רק במשפט או שניים ולא לתת לזה להימשך 5-6 דקות.
סרטים מומלצים בפסטיבל: 'סיפור אחר' – בבימוי אבי נשר; 'אין בתולות בקריות' – בבימוי: קרן בן רפאל; שרוכים'- בבימוי ינקול גולדווסר; 'גאולה'- בבימוי יוסי מדמוני; 'האופה' – בבימוי אופיר גרייצר; 'פרא אציל' בבימוי מרקו כרמל; ו'אברהם סוצקובר – בבימוי אורי ברבש.
