העיבוד הקולנועי לספר זוכה פרס יוקרתי שהיה גם רב מכר מצליח Life of Pi בידי הבמאי אנג לי והתסריטאי דויד מגי, הוא סרט בשלושה מישורים * במישור אחד זהו סרט יפהפה המביא סיפור הרפתקאה של נער ונמר פראי על סירה רעועה בים סוער, * במישור השני זהו סרט מטפורי על אמונה באלוהים ועל דת * ובמישור השלישי זהו סרט על כוחו של סיפור
כאשר הסרט נפתח אנו פוגשים את הגבור כאדם בוגר שמספר את הרפתקאותיו לסופר צעיר שמאמין שהסיפור שהוא שומע יתן לו תשובה על קיומו של כוח עליון.
משם הסרט עובר לילדותו של הגבור בהודו איפה שסנטוש פאטל ואשתו טאבו הם בעלי גן חיות. הצעיר בין שני בניהם, הוא פיסין, ילד נבון סקרן ושובב שיחד עם השובבות הוא נתפס לדתות ומוצא בכל אחד מהם קסם. הוא נרקם בקסמם של בודהיזם איסלם ונצרות באותה מידה למורת רוחו של האב האתאיסט.
הסיפורים המקסימים על ילדותו, כיצד הוא מצליח לקצר את שמו לפאי וכיצד הוא נהיה בודהיסט, מוסלמי, או קתולי הדוק מסופרים ומסבירים במידה מסויימת את התנהגותו באוקיאנוס הסוער והיותו האדם הבוגר שמספר את סיפור ההרפתקאה המופלא. סצנות ילדות האלה גם מסבירות במידה רבה את השאלות המטפיזיות שהסרט מעורר.
כאשר החיים בהודו הופכים לקשים, האב מחליט למכור חלק מגן החיות ולהגר יחד עם המשפחה והחיות הנותרות לקנדה. סערה גדולה בלב ים מטביעה את האניה הגדולה והניצול היחיד הוא פאי, שהוא כבר בן 17 שבאורח פלא מצליח להגיע לסירת הצלה.
סיפור הרפתקאה נפלא
כאשר הסערה פוסקת הנער מבין שהוא איבד את משפחתו ושחלק קטן מהחיות הגיעו איתו לסירה. אבל אחרי חוק ההשרדות של בעלי חיים שבו החזק מנצח פאי נשאר עם הנמר הפראי שעל עוצמתו ואכזריותו הוא למד מאביו. פאי מבין שהוא חייב לאלף את הנמר. אחרי זמן נראה שגם הנמר מבין שהוא לא יוכל להישרד בלי העזרה של הנער ובין השניים נוצרים יחסים של תלות ומעין אהבה. כאן מתחיל סיפור ההרפתקאה נפלא. ואם הצופה יצליח להפטר מהצורך להסבר הגיוני כל שהוא, נכונים לו 40 דקות נפלאות של מתח ויופי בו הנער והנמר הנלחמים בסערות, סופות וכרישים ענקיים.
צילומים נפלאים, משחק של אורות מרצדים על המים, שמיים בכל צבעי הקשת, ובעיקר התושייה הלא תאמן של הנער מדהימים. בשלב מסוים הוא בונה רפסודה כדי להיות רחוק מהנמר ומוצא פתרון לזקק את מי הים לשתיה.
הבמאי Ang Lee הנפלא שביים את הסרט Broke Back Mountain שהיה סיפור על אהבה הומוסקסואלי אבל ביים גם סרט שכולו ויזואלי, Crouching Tiger, Hidden Dragon מוכיח שוב שהוא במאי ששולט באותה מידה בבימוי סרט ויזואלי וסרט על יחסים בין בני אדם.
הסרט שצולם בשיטה תלת מימדית לא מגזים בטכנולוגיה החדשה ומשתמש בה כך שהוא הופך לחלק חשוב ממה שהצופה חווה.
בחלקו האחרון, הסרט מחזיר אותנו למציאות ולא ברור אם הסיפור היא מעין מטפורה לאמונה או פרי דמיונו של אדם. החלק הזה של הסרט הוא שיחה פילוסופית על מקומו של אלוהים, כוחו של הסיפור וכושר התאוששותו של האדם. וזאת כאשר הצופה היה מעדיף עדיין להשאר עם הסרט הייפהפה ועם הסיפור של פאי והנמר.
