לא הכל עובד בסרט The Sapphires; ארועים חשובים מחופפים ופרטים משמעותיים חסרים * ובכל זאת קל להיסחף ולהנות מהסרט ןמהשירים וביצועם המקסים
הסרט שמבוסס על מקרה אמיתי מספר על שלוש האחיות גייל, סינתיה וג'ולי ובת הדודה קייט, שנהגו לשיר מאז ילדותן בשמורה רחוקה שלשם הועברו הילידים המקוריים של אוסטרליה.
השנה היא שנת 1968 העולם עסוק במלחמת ויאטנם אבל השמורה והחיים בא רחוקים מאד משם. הילדות שגדלו בינתיים עדיין אוהבות לשיר ואחרי עיקובים שברור מתחילה שימצא להם פתרון, הן נוסעות לעיר הגדולה להשתתף בתחרות כשרונות הנערך בבר מקומי.
הקהל שכולו לבן והמתחרים האחרים שגם הם לבנים מקבלים את הבחורות כהות העור במבטי עוינות. הן כמובן לא זוכות בתחרות למרות שהן טובות בהרבה מכל האחרים.
לפני שהן עוזבות, הן לא מהססות להכנס למריבה עם בעלת המקום. דייב לבלס, המנחה ומלוה בפסנטר של זמרים, בחור אירי צעיר שתוי וחביב מתערב לטובתן ומאבד את מקום עבודתו.
בעומדם ברחוב כועסים ומתוסכלים, ג'ולי, שהיא הזמרת הטובה ביותר והאמביציונית שבין הארבע, מוציאה מכיסה מודעה בה מחפשים בדרנים וזמרים בויאטנם להופעות בפני החיילים האמריקאים שם.
בלי מאמץ גדול, כשהוא מטלפן למספר שמופיע במודעה, דייב מסדר להן מבחן בפני ועדת הקבלה, מציעה להם לשנות את סגנון השירים לשירי נשמה והארבע בליויו של דייב יוצאים לויאטנם.
המשך הסרט הוא על המסע הזה והצופים מלווים את הבחורות בהופעות שזוכות להצלחה גדולה. הן ניצבות בפני הסכנות המובנות של המלחמה, ומתמודדות עם אהבות חולפות והבעיות הגדולות והקטנות ביניהן.
הסרט עובר על הקשיים שמתעוררים מבלי להתעקב עליהם יתר על המידה. אפילו כאשר מפסיקים לקבוצה את הליווי הצבאי הן לא מתרגשות מי יודע מה.
גם נושאים כמו בעיות בין הלבנים והילידים כהי העור מטופלים ביעף. אנו לומדים מהסרט שהאוסטרלים הלבנים נהגו לפלוש לשמורות של הילידים, לחטוף ילדים שצבע עורם היה לבן יותר ולמסור אותם למשפחות לבנות, אבל עובדה זאת זוכה רק לסצנה חולפת. הסרט מתעקב יותר על הבעיות האישיות שעובדה זאת יוצרת בין גייל שהיא מעין מנהיגה של הקבוצה וקייט שזאת היא שלבנים חטפו מהשמורה.
בעיות אישיות שמתעוררות בין הנערות לבין עצמן ובין גייל לבין דייב מוצאות בסרט את פתרונן המהיר.
בסרט הזה אין הפתעות. כמו שברור מההתחלה שלמרות הקשיים בסופו של דבר כל הארבעה יופיעו ביחד, כך בעצם ברור גם רוב ההמשך.
השחקן האירי Chris O’Dowd המוכר מהסרט Bridesmaid שם שיחק את השוטר הנינוח משחק את דייב שבתחילה מוצא את עצמו במריבות תמידיות עם גייל העקשנית וכמו בסרט ההוא גם פה קורה הדבר הבלתי נמנע שלא קשה לנחש.
הבמאי האוסטרלי ויין בלייר שכתב את התסריט עם טוני בריגס שהסיפור מבוסס על הנסיון של אמו, עשו סרט שנותן תמיד הרגשה טובה גם כשזה גולש למלודרמטיות.
הסרט כאמור די שטחי אך למרות זאת הוא סוחף ומהנה. עוזרת להנאה העובדה שהנערות יודעות לשיר ומזמרות שירים מוכרים ויפים.
