בעיצומה של הקורונה העניקה ממשלת ארה"ב תמיכות אבטלה למתים ולמדומיינים. היא שלחה מענקים ל"חוות" שלא היו אלא חצרות. היא שילמה למי שהופיעו ברשימה "לא לשלם להם". היא הלוותה כספים ל-342 איש שכתובותיהם היו "לא ידועות". ממשל דונלד טראמפ סייע ב-3.1 טריליון דולר וממשל ג'ו ביידן הוסיף 1.9 טריליון דולר, עם מעט מגבלות ומינימום של פיקוח. התוצאה, קובע השבוע הניו-יורק טיימס, היא אחת ההונאות הגדולות ביותר בתולדות ארה"ב, עם מיליארדים שנגנבו בידי רבבות. כעת התביעה יוצאת אחריהם.
500 תובעים עובדים כעת על הונאות הקשורות לקורונה ב-21 משרדים של תובעים כלליים מדינתיים, בתוספת חקירות של ה-FBI, השירות החשאי, מחלקת החקירות של הדואר ורשות המיסים. הממשל הפדרלי כבר העמיד לדין 1,500 איש ומתוכם 450 הורשעו. אך מספרים אלו מתגמדים לעומת כמות המידע המחכה לטיפול התובעים. סוכני מחלקת התביעות במשרד העבודה מטפלים ב-39,000 חקירות; 50 סוכנים במחלקת העסקים הקטנים בוחנים 2 מיליון מקרים של בקשות הלוואה חשודות.
פקידים מודים, כי רק מספרם של התיקים מלמד שחלק מן הגניבות הקטנות-יחסית לעולם לא יגיעו למשפט. החודש חתם ביידן על צו המכפיל לעשר שנים את תקופת ההתיישנות לגבי חלק מעבירות ההונאה הקשורות לקורונה, כדי להעניק לממשל יותר זמן לטפל בהן. "מונחות לפנינו שנים על שנים על שנים של עבודה", אומר קווין צ'יימברס, תובע הקורונה הראשי במשרד המשפטים. "אני משוכנע שנגיש כתבי אישום עד היום האחרון של עשר השנים".
החוקרים טוענים, כי בלהיטותו לשגר את הכסף, הקונגרס סמך על יושרם של הנתמכים. כך למשל, הממשל העניק דמי אבטלה של 600 דולר בנוסף לתמיכה המדינתית. הוא מימן את התמיכה, אך המדינות ניהלו אותה בפיקוח רופף: המבקשים לא היו צריכים להוכיח שפוטרו בשל הקורונה, אלא רק להצהיר בשבועה על כך. אותה גישה ננקטה בשתי תוכניות של סיוע לעסקים קטנים. כאשר הממשל העניק הלוואות ללווים פרטיים, הוא סמך על הצהרות הזכאות שלהם. בקשות במיליארדי דולרים נדחו, אך רבות יותר אושרו.
בחלק מן המקרים החמיץ הממשל הונאות שהיו קלות לגילוי עד גיחוך. 29 מדינות שילמו דמי אבטלה לאותו אדם. עובד בדואר קיבל הלוואה ב-82,900 דולר לעסק ש"נשא" את שמו הרשמי של הדואר עצמו. אדם קיבל עשר הלוואות לשיפוץ עשרה בתי שימוש בלתי קיימים, תוך שימוש בכתובת הדוא"ל של חנות בוריטו. בנקים פרטיים אמורים היו לסייע בבדיקת הבקשות לסיוע במזומן למשקי בית, בהנחה שהם יטפלו בלקוחות המוכרים להם – אבל הממשל אפשר גם להגיש בקשות מקוונות ואיש לא בדק אותן.
אם ובתה ממדינת ניו-יורק אפילו מואשמות בכך שסייעו לאחרים להונות את הממשל בתוכנית הסיוע לעסקים קטנים. בכמה פינות של האינטרנט נדונו תוכניות הונאה בחדרי צ'ט ובסרטוני יו-טיוב, שם הרמאים הציעו את שירותיהם. חלק מהנוכלים השתמשו בכסף לצרכים חיוניים, אבל אחרים פעלו מתוך תאוות בצע והוציאו אותו על יאכטה, אחוזה, שעון רולקס ב-38,000 דולר ו-57,000 דולר על קלפי פוקימון.
הונאות הקורונה הפכו לכה נפוצות, עד שחדלו להיות סוד. פונטרל ביינס, ראפר מקליפורניה, העלה ליו-טיוב סרטון מוזיקלי ובו סיפר בפרוטרוט כיצד התעשר באמצעות תביעות אבטלה כוזבות. משרד המשפטים הגיש עד כה כתבי אישום על הונאות במיליארד דולר וחוקר הונאות נוספות ב-6 מיליארד דולר.
דוחות אחרים מרמזים שהמספר עשוי להיות גבוה בהרבה. פקיד אחד אומר שתשלומי האבטלה הפגומים, כלשונו, עשויים להגיע ל-163 מיליארד דולר. מבקר תוכנית ההלוואות למקרי אסון מצא, כי 58 מיליארד דולר הועברו לחברות שחלקו כתובות, מספרי טלפון, חשבונות בנק ונתונים אחרים – סימן להונאה אפשרית. "ברור שמדובר בהונאות בעשרות מיליארדי דולרים. לא אופתע אם נגיע ל-100 מיליארד דולר", אומר מייקל הורוביץ, העומד בראש ועדה המרכזת את הטיפול בהונאות בידי 21 תובעים כלליים מדינתיים.
המאמץ ללכוד את הנוכלים החל מיד במקביל להזרמת הכסף, מציין הטיימס, וכתב האישום הראשון הוגש במאי 2020. אבל החוקרים הוצפו עד מהרה במידע בהיקף שלא היה כמותו. הקו החם להונאות של המינהל לעסקים קטנים מקבל 800 קריאות בשנה; ב-2020 הגיעו 148,000 קריאות. מבקר משרד העבודה בחן 39,000 חשדות להונאות בדמי אבטלה – זינוק של 1,000%. ובעוד הונאות עשויות להימשך דקות, חקירה והעמדה לדין מצריכות חודשים ולפעמים שנים.
