אם חשבתם שהצלחה היא עניין שאין מה ללמוד ממנו, אתם טועים התמקדות בכישלון תגרום לכם להישאר במקום • אבל אם תוסיפו גם ניתוח של ההצלחות תוכלו להתקדם
אם תחפשו ״כישלונות מפורסמים״ בגוגל, תקבלו יותר מ-51 מיליון תוצאות. בין הכישלונות המפורסמים ומעוררי ההשראה ניתן למצוא את ג׳יי קיי רולינג, אם חד הורית ענייה שאף הוצאת ספרים לא רצתה לפרסם את רב המכר העולמי שלה, ״הארי פוטר״׳.
גם אופרה וינפרי, אחת הנשים החשובות המשפיעות בעולם שחוותה התעללות מינית, הזנחה ועוני בילדותה נמצאת שם. אם תמשיכו לקרוא יעלו ויופיעו שמות רבים מספור: מייקל ג׳ורדן, תומס אדיסון, סטיבן ספילברג, קלינט איסטווד, ג׳רי סיינפלד, תומס אדיסון ואלברט איינשטיין (האמינו לי, הרשימה עוד ארוכה).
כשאנו קוראים שגם הסופרים, המלחינים, השחקנים והאמנים הגדולים ביותר היו פעם אנשים שלא ממש הצליחו, אנו מרגישים קצת טוב יותר לגבי דברים שלא מסתדרים לנו. כשאנשים כאלה בוחרים לחשוף ממד אנושי כמו טעויות שעשו אנו מתמלאים תקווה והתרגשות. סיפורם מוצג כאנלוגיה מעוררת השראה לכל מה שתקוע ולא מסתדר. ״מכישלון״, אנחנו משננים לעצמנו, ״אפשר ללמוד המון״. אבל מה אם אומר לכם שלמרות התדמית שיצאה להם, כישלונות אינם מלמדים אותנו מה שההצלחה, יריבתם הזוהרת, מלמדת אותנו? למעשה, כשמשווים למידה מכישלון ללמידה מהצלחה, רואים שהתרומו של הכישלון דלה ומאכזבת. מהיום, הרחיבו את קונספט ההתקדמות ואמרו: למידה מהצלחה. כן, יש דבר כזה, ואפשר בהחלט לתרגל אותו בחיי היומיום.
1. לבחור את בית הספר הנכון – למידה מכישלון אינה מספקת מספיק הזדמנויות ללמידה
דיוויד מ. קלי, איש עסקים מצליח, יזם ופרופסור באוניברסיטת סטנפורד ידוע באמרתו: ״אם אתה ממשיך לעשות שוב ושוב את אותן הטעויות, אינך לומד דבר. אם אתה שוגה בטעויות חדשות אתה ככל הנראה עושה ולומד דברים חדשים״. המשפט של קלי יכול להתאים לכישלונות גדולים, כאלה שאחריהם מגיעה הארה גדולה ומספרת לנו משהו שלא ידענו קודם.
איימי סי אדמונסון, פרופסור לניהול ומנהיגות מאוניברסיטת הרווארד, חקרה כישלונות ואת מה שאנחנו יכולים ללמוד מהם. היא חילקה את הכיש־לונות לשלוש קבוצות: ״טעויות שאפשר היה למנוע״, כמו לצאת מוקדם יותר כדי להתחמק מהפקקים של הבוקר, ״בעיות מורכבות״, שמקורן באופיים הלא צפוי של החיים, ו״כישלונות אינטליגנטיים״, שמתרחשים כשאנו מנסים ללמוד דברים חדשים.
רוב הכישלונות שלנו נופלים תחת אחת משתי הק־טגוריות הראשונות. אלה כל הדברים שלא הסתדרו למרות שידענו מה צריך לעשות כדי שזה יקרה, או דברים שלא יכולנו לצפות מראש. גם אם היינו מצליחים לצאת מוקדם יותר ולהימנע מהעומס בכבישים, לא היינו לומדים משהו שלא ידענו קודם. אנחנו נתקלים בהרבה יותר הצלחות מאשר כישלונות בחיי היומיום שלנו, כך שאת מעט המידע שכישלון מספק אנחנו לומדים ממעט המקרים שבהם נכשלנו. גם אם תבקשו ללמוד מהכישלון, תגלו שאין לכם מספיק מקרים ללמוד מהם. בצורה הזאת, הכישלון הבא יגיע מהר משצפינו.
2. מחט בערימה של שחת – כל כישלון מכיל המון מידע לא רלוונטי
נאמר שאתם חולמים לטפס על האוורסט. כדי להגיע לשם אתם מתחילים להתאמן על קיר הטיפוס הסמוך לביתכם. אתם מניחים את הרגל כאן, את היד שם, והופ – נופלים. ״א-הה״, חיוך עולה על פניכם, ״מהכישלון אוכל ללמוד!״. אתם מניחים את הרגל שוב. עכשיו אתם עושים צעד נוסף ומצליחים להתקדם, עוד מתיחה של היד לכאן ונעיצה של הרגל שם, ואתם עולים עוד ועוד. אם הצלחתם להגיע לפסגה לא עשיתם את זה רק כי נפלתם בהתחלה, אלא מפני שעשיתם לא מעט צעדים נכונים. אם תזכרו רק ממה להיזהר כדי לא ליפול בצורה המסוימת ההיא, אבל תשכחו אילו צעדים גרמו לכם להרגיש יציבים, אתם ככל הנראה תמעדו שוב.
כשאנו לומדים מכישלונות אנו לא לגמרי יודעים להבחין ממה ללמוד. האם ההישענות שלי אחורה גרמה לנפילה? אולי הנחתי את היד במקום לא מתאים? ואולי בכלל הנעליים שלי לא התאימו? הצלחה מלמדת הרבה יותר. כשאנו לומדים מהצלחה יש לנו תשובה ברורה לגבי סדרת הפעולות שהובילה לניצחון, ואנו יכולים לשחזר אותו בקלות רבה יותר. כמובן, אין הדבר אומר שהצלחה תוביל בהכרח לשרשרת של הצלחות מעתה ועד יומכם האחרון, אך היא נותנת לכם הרבה יותר מידע כדי להתקרב לשם.
כשאנו מצליחים במשימה אנו נהנים משחרור דופמין. דופמין הוא מוליך עצבי שגורם לנו להרגיש טוב יותר, להתמלא יצירתיות ואנרגיה, וגם ללמוד טוב יותר מכיוון שהמוח שלנו רוצה לחזור לתחושה הטובה של ההצלחה במשימה