הזמרת ליה ביי לפידות תופיע ב-30 ביוני לצד זוכה הגראמי סעיד רנוואד במועדון הנחשב "קטלינה ג'אז קלאב" • מופע הצדעה למוזיקת הנשמה ושילוב ווקאלי מופלא עם להיטים של אריתה פרנקלין, ברברה סטרייסנד אלישיה קיז, דוני האת'ווי ופרינס • כולם מוזמנים
בעוד כשבועיים, ב-30 ביוני, בשעות הערב המוקדמות, יעלו על הבמה במועדון קטלינה בהוליווד על שדרות סנסט צמד זמרי נשמה מדהימים: ליה לפידות, אהובת הקהילה וזמרת בחסד עליון; וזמר הג'אז הסלבריטאי המפורסם סעיד ראנווד, זוכה פרס האמי היוקרתי . לכבוד המאורע המכונן הריני מזמין את כל קהילת בית ישראל לבוא בהמוניכם ולהנות מערב טעים ומענג גם יחד ב"קטלינה ג'אז קלאב.
ליה קארין לפידות זינקה כמטאור ופילחה את שמי העיר המלאכית במשק כנפיים של אלת המוזיקה. שלא כמו מוזיקאיות ישראליות אחרות שפגשנו לאחרונה, לפידות אינה בתו הרוחנית של פאריד אל אטרש או חליל ג'ובראן. שיריה וסגנונה הושפעו מג'י.פי.אס. ווקאלי מדטרויט וממפיס, בעיקר מ'מאמא סול', אריתה פרנקלין, בין אמה שפלן למריה קארי. ללפידות יש יכולות ווקליות עם מנעד רחב מסופרנו של אופרה ואריות של מוזיקה קלאסית לבין אלטו של ג'אז וסול. יש לה קול אדיר ושופע, שלא מאבד את עוצמתו אפילו לאחר שעתיים רצופות של הופעה במועדוני הוליווד הסואנים.
במופע המדובר היא תגיש למנה עיקרית, בערב מחווה, יחד עם סעיד ראנווד המהולל את שירי אריתה פרנקלין המנוחה והנהדרת.
היא תצוץ במועדון הלילה השחור בשדרות סנסט האופנתיות רחמנא ליצלן עם זמר הג'אז זוכה הפרסים ואם נהיה ברי מזל היא תשחיל בין לבין כמה שירים מקוריים שכתבה בעברית או אנגלית. אנחנו עומדים לבלות שעתיים רצופות במחיצת פצצת אנרגיה תוססת, בהירת שער ("בלונד זה מרכך, שטני משעמם"), שחיוכה הכובש ושפתותיה דובשניות השיקו מאות שירי ג'אז רוק נשמה חודרים ומרגשים או בלוז קאנטרי מחלחל, רגאיי, סול-פופ עם מוטיבים אלקטרוניים, מקצבים אתניים או רוק מזרחי…
ליה: "באחרונה התחלתי לעבוד עם חברת תקליטים בשם "מונוגרם רקורד'ס", שהיא חברת בת של חברת מוזיקה וסרטים, שקיימת מעל ל-100 שנים ושמה "Allied Artists".
ביום חמישי ה-30 לחודש אנו עושים את המופע המשותף, בקטלינה ג'אז קלאב. המפיקה שלנו היא חברה אסיאתית שהציעה לנו לעשות סטרימינג (צפייה ישירה בוידאו חי) ורצו את המופע הספציפי הזה אבל, הם רוצים לעשות סטרימינג לכל רחבי אסיה.
"בחברת מונוגרם ארגנו לי גם הופעה בסרט בהפקת החברה של קלינט איסטווד. בחודש שעבר, היה לי חודש מטורף ועמוס, נסענו לגראמי, שרון פרבר ואני. כשחזרנו, הופענו בארוחת הצהריים של פסטיבל הסרטים, היה מקסים. מספר ימים לאחר מכן, עשיתי את יום הזיכרון לקונסוליה ויום למחרת, את יום העצמאות ועוד מספר אירועים שונים.
"בין לבין, היו המון חזרות והייתי ממש מותשת, עבדתי קשה ואז, הגיע פסטיבל הסרטים וחברה שלנו שרון מור נפטרה, הייתי מאוד עצובה, היה לי קשה לעלות על הבמה ולהופיע, הייתי המומה מהמוות שלה, זה זיעזע אותי מאד.
"עכשיו, אני מתכוננת ל"קטלינה" שזו, ההופעה הכי חשובה, כרגע. זה בציון ה-30 למות חברתי שרון מור, זה לא קל. "קטלינה" זה מקום מקסים, יש שם מסעדה איטלקית, אנשים באים לאכול ארוחת ערב, צופים בהופעה, יש פסנתר כנף על הבמה, זמר והמלווה הוא בילי סטיינוואי והוא היה גם העורך המוזיקלי של אנני לנוקס באלבום "נוסטלגיה". על הגיטרה יש את טושי יאנגי. טושי הוא הגיטריסט של ג'ימי קימל והמנהל המוזיקלי של התוכנית של קימל. על התופים, יש לנו את רג'י ג'ונסון, המתופף של "בייבי פייס" ועוד נגנים, כולם מהשורה הראשונה, זמרות ליווי. גם סעיד רנארד מופיע איתי. הוא הופיע במספר תוכניות שירה והרשים אותי מאוד. הכרתי אותו לפני מספר שנים, דרך רקורדינג סטודיו, של המפיק חגי מזרחי, שחיבר בינינו. מאז עשינו המון פרויקטים ביחד והמון הופעות , כיף לנו מאוד לשיר ביחד.
סעיד רנארד מצטרף לשיחה את הראיון תירגמה מאנגלית ניצן כגן). סעיד: "שרתי מאז היותי בן 3 והתחלתי להופיע בפני אנשים כשהייתי בן 6. במקור, אני מניו-יורק וגר באל.איי כבר 10 שנים. אני שר כל חיי. מקצועית, שרתי מאז שהייתי בן 15, הייתי בכמה קבוצות, להקות, כתבתי שירים, היו לשירים שלי ספונסרים ידועים. מספר אמנים שראו אותי, אהבו את אחד השירים שלי ולקחו אותי אליהם. שם הכל התחיל.
"הנקודות הכי גבוהות בקריירה שלי היא להופיע, להציג, להיפתח למקורות שונים כמו תיאטרון או ב"טיימס סקוור". קיבלתי גראמי על העבודה עם ללה האט'וואי, קיבלתי מ-BMI תעודת הערכה, על כתיבת השיר.
"לעבוד עם ליה זה מאד כיף, אנחנו חברים טובים אז, זה קל. אני לא שר שירים ישראלים אבל, אני אכן לומד אותם, כשליה שרה (צוחק).
בנוגע למופע ב'קטלינה', ליה מתחילה ואז, אנחנו עושים דואט יחד ולאחר מכן, אני עושה את הסט שלי. ב'קטלינה', הסטים יהיו ארוכים, כמעט שעתיים ויהיו מורכבים מקאברים של כמה אמנים כמו סטיבי וונדר ואריטה פרנקלין ועוד בסגנון. אעשה גם, מספר שירים שהם שלי, מקוריים. כבר תקופה, שליה ואני עובדים על הוצאת תקליט משותף, שימכר בחנויות.
עכשיו גם ליאה מצטרפת: "אנו בטוחים שבעתיד, עוד נשיר ונקליט המון ביחד. הקהל ממש אוהב את הקול שלנו כשאנחנו שרים ביחד, זה משהו מאוד מיוחד שיוצא מאיתנו ביחד וכל פעם שאנחנו על הבמה, אנשים אוהבים את זה, פשוט אוהבים את זה ואנחנו מרגישים זאת, אנשים אוהבים לראות אותנו ביחד.
ליה:"כשאנחנו שרים את סטיבי וונדר אני שומעת את בני ישראל יוצאים ממצרים. אני מרגישה שיהודים ושחורים דומים בסבל ובייסורים. מוזיקת הנשמה מתחברת אצלי לנשמה היהודית. ספגתי דרך אבא שלי אהבה לאום כולתום ולמוסיקת עולם. "המוזיקה מזרחית קרובה למוזיקה שחורה, בעיניי. יש משהו בכנות, באמיתיות ובכאב שנורא דומה. מה שאני שרה זה המזרחית של שנות האלפיים. כשאני מסלסלת 'גיב אי טו מי' אני מרגישה את ה'פיל' המזרחי. עם השנים אספתי כבר ארבעים סקיצות של שירים שכתבתי והלחנתי בעברית ובאנגלית. יש לי מחברות מלאות. אני לא רוצה להיות וויטני יוסטון. אני רוצה להיות 'לורין היל' וזה הרבה יותר קשה, לצאת עם חומר משלך ושזה יצליח. יש פה מסע ארוך שמצריך לדגור על החומרים ולישתם כמו בצק. אני מתמוטטת על 'פרינס', יש לו כל מיני סוגי ז'אנר מוזיקליים. יש לו אלבום שמשלב רוק יש לו אלבום של פאנק וסול ישן יש לו גם שילובים מודרניים, אני אוהבת את התקופה הישנה שלו, אני אוהבת את 'פרפל ריין' את הלהקה שהיתה לו 'רוולושן', ואת 'לאב סקסי', הייתי בשוק ,זו הופעה משנת 1988, כל הקטע שהם מנגנים והמעברים,זה פשוט בי"ס למוזיקה, ממש סוף הדרך.
"את אהבת השירה והמוסיקה ואת הנשמה שאני מכניסה לשירים, אני חייבת לאמא חנה, שבמקום לשיר לי, בילדותי, שירי ערש בעברית, הייתה מרדימה אותי עם שירים באנגלית של קרול קינג, ג'ניס ג'ופלין ואחרים. גם ההתבוננות הרוחנית של אמא, שהיא יועצת ופסיכולוגית, טבועה בי. אני למשל, לומדת כבר עשר שנים קבלה, וזה שינה לי את החיים. יש לי מורה מדהים, התחלתי ללמוד קבלה עוד בניו יורק. ה'בוטם ליין' של הקבלה זה, שטבע האדם 'סלפיש' מנעוריו, אני ואני אני ואני, וגם אם הוא עושה עבור אחרים אז הוא למעשה עושה עבור עצמו. הטבע של הבריאה הוא של נתינה אין סופית. למדתי מסעיד שכל התהליך שלנו פה זו טרנספורמציה, אנחנו מנסים לשפר את האנרגיה, להשתפר ולהשתדרג ולהגיע למקומות יותר ויותר גבוהים ואנחנו עושים את זה על ידי הרצון להידמות לבריאה, ולהדמות לבריאה זה לשנות את התדר שלנו. מתדר של 'סלפישנס' לתדר של נתינה.ככל שאתה נותן יותר אתה מקבל יותר מהבריאה" .
"היום אני מסתכלת על החיים לא ממקום של אגו, יש לי ראיה תלת מימדית, ואני לא באטרף שקיים אצל אמנים אחרים שלא נמצאים במודעות רוחנית. השינוי מתבטא, בין היתר, בזה שאני יותר מחוברת לעצמי, מבחינה באנשים סביבי, לוקחת אחריות על דברים".
