על ההיבט הנפשי, הרגשי והערך שהם יקבלו לכל החיים
לאחרונה, בכל פעם שאני פוגשת הורים טריים או ותיקים לשיחה על חינוך וגבולות, אחד הנושאים שמגיעים מהר מאד לשולחן הוא לימודי השחייה. לאור הגידול במספר הבריכות, המסגרות החינוכיות והזמינות של חוגי הספורט, הורים רבים תוהים מתי והאם נכון להכניס את הילד לשיעורי שחייה והאם מדובר בהכרח חיוני או "מותרות".
כמדריכת הורים ומנחת אלפי ילדים במסגרות שחייה לשעבר, חוויתי עשרות סיפורים המיטיבים לגלות: השחייה היא הרבה מעבר להגנה מפני טביעה; היא מלווה את הילד וגם את המשפחה כולה במסע חינוכי, רגשי וחברתי לכל החיים.
1. המים משלבים בין בטיחות וצמיחה רגשית; כניסה לעולם המים: סביבת התמודדות יוצאת דופן
כניסה למים עבור ילדים רבים מלווה בהתרגשות עזה, לעיתים גם בפחד ותחושת אי-ודאות. זהו סוג של אתגר שאנחנו כהורים לא רואים זאת, ללמוד לצוף, להזיז את הידיים והרגליים בו-זמנית, להפנים הוראות חדשות , זה דורש סוג של חוסן, התמודדות עם תסכולים וכלים לויסות עצמי. לאורך השנים ראיתי כיצד ילדים שצעדו בהססנות אל תוך הבריכה, הפכו תוך זמן קצר לאלו שמובילים קבוצות, שעוזרים לאחרים ומשדרים גאווה עוצמתית. זהו האפקט הנפשי של ההתמודדות: כל התנסות מוצלחת : החל מצלילה בת שתי שניות וכלה בשחייה של בריכה שלמה מעניקה לילד אישור פנימי ותחושת מסוגלות שנשארת עמו בהרבה תחומים אחרים.
מימוש פוטנציאל דרך חציית גבולות: החוויה במים שונה מאד מהיבשה; יש חוקים אחרים לגמרי. הילד לומד להתמודד עם איבוד שליטה רגעי , ואין מבוגר "להיאחז בו", לעיתים, לשניות. תחושת העצמאות שנולדת בעבודה זו מעבירה מסר: "אני יכול", וזה מתבטא בהמשך החיים בכיתות, בחוגים ובחברה.
2.תהליך פסיכולוגי עמוק = שחייה ככלי להתמודדות עם רגשות
שחייה מלמדת את הילד להיכנע לזרם, להפסיק להילחם ,להתגלגל ולצוף. הילדים בתהליך מתמודדים שוב ושוב עם רגשות של פחד, תסכול ולעיתים גם כעס כשהמים בולעים אותם והשיעור לא מצליח מהפעם הראשונה. ככל שמתאמנים יותר ויותר הילד לומד לגלות שהצלחה נבנית בעקביות ובעבודה רגשית עם עצמו.
שינוי חווית הילד כלפי "כישלון": במים, כישלון הוא תהליך הכרחי ולגיטימי. הילד שנפל, טבל, או לא הצליח להגיע לקצה הבריכה, מתנסה בכישלון בסביבה מבוקרת, ובתמיכת מדריך, הוא בונה מחדש את הביטחון העצמי. לאורך זמן, נוצרת היכולת "לקום" מחדש, גם במים וגם מול משברים אישיים אחרים.
ויסות רגשי אמיתי: אחד מכלי העבודה המרכזיים בילדים הוא פיתוח היכולת לשלוט בתגובות שלהם למצבים שמעצימים רגש – פחד, לחץ, אתגר. מתמודדים עם הרטיבות, עם הצפה, ולומדים במים כיצד להירגע, לשנות נשימה, ולכוון את תשומת הלב לאתגר הבא.
3.היתרונות החברתיים של לימודי השחייה
שיעורי שחייה הם לרוב מסגרת קבוצתית. ילד המתמודד עם פחד במים רואה איך גם חבריו חווים רגשות דומים, מה שמקרב ומאפשר בניית רשת חברתית ייחודית של שותפים לאתגר. חלק מהילדים אף מוצאים במים הזדמנות לפרוק ביישנות, להוביל, לתת לאחרים דוגמה – ולחזק מיומנויות תקשורת, עזרה הדדית והתמדה.
4.תרומה בריאותית וגופנית והשלכותיה על הנפש; קואורדינציה ויציבות – בסיס לחוזק נפשי
ילדים שלומדים לשחות מפתחים במהרה תיאום שרירים, שיפור ביציבה, וחיזוק כל מערכות הגוף. הגוף , בריא ופעיל מעניק לילד תחושת חוסן פנימי, בטחון, שליטה ושקט נפשי. לא במקרה, ילדים פעילים נוטים יותר להאמין בעצמם ולהיות אופטימיים.
השפעה על התמודדות עם עומס ולחץ: שחייה ידועה ככלי להפחתת מתח נפשי: התנועות, המים, החזרתיות, מחייבים התמקדות בהווה ועוזרים לילד "לנקות את הראש". זהו כלי חשוב בריאותית אך גם רגשי; ילד המכיר את תחושת השחרור במים יודע לשחזר אותה גם בזמנים קשים.
תרומת הבריכה לדימוי העצמי: ילד המרגיש חוסר שליטה או פחד ופיתח בתהליך תחושת עצמיות חיובית, נוטה להיות שלם עם עצמו גם בתחומים נוספים : בלימודים, במשפחה ובקשרים החברתיים.
5. דמות ההורים והשפעתה הישירה; מודלינג ותקשורת פורה
חשוב שהורה יהיה שותף בתהליך: ייכנס לבריכה לשחק (אפילו אם פחות אוהב מים), יגלה אמפתיה לקשיים, יתמקד בחוויית ההישג ולא רק בתוצאה. שיחה יומית על רגשות, חיזוק הקשבה פנימית לילד ("מה הרגשת היום במים?", "איך התמודדת כשפחדת?") מעודדים בניית אמון עצמי ופתיחות.
עידוד התמדה וזיכרון "הצלחות קטנות": המשכיות בשיעורים לאורך זמן וביסוס הרגל, גם אם קשה או המתנה מתמשכת לתוצאה, מהווים מסר עקבי שמוטמע בילד: הסבלנות משתלמת, ודבר לא מושג מיד.
6. ערך השחייה לחיים הבוגרים
התמודדות עם אתגרים, פיתוח מנגנוני התמודדות, היכולת להירגע ולווסת מתח, הכלה של כישלון וגם של הצלחה, פיתוח מערכות יחסים :כל אלו נולדים, מתעצבים ומתחזקים כבר מגיל הגן במפגש עם המים ועם המאמץ לפצח אותם.
7.חמשת הטיפים שלי להורים לקידום ילדיהם בשחייה
• שדרו סבלנות ותמיכה ללא לחץ מיותר. הימנעו מהשוואות לאחרים; התמקדו בתהליך.
• היו נוכחים ומשתפים. השתדלו ללוות, ליצור חוויה של יחד, ולהפגין נינוחות גם אם תחוו קושי עם מים בעצמכם.
• נוכחות – דברו בפתיחות על פחד ועל הצלחה. כך תעודדו את הילד להתמודד עם רגשות ולא להדחיק כישלונות.
• הקפידו על שגרה ורצף לימודי. שיעור שבועי עקבי לאורך שנה משפיע משמעותית לטווח רחוק.
• בחרו צוות הדרכה ותומך. ילד שמרגיש חיבור למדריך יחוש ברוב המקרים גם בטוח להעז.
לסיכום: לימודי שחייה הם מתנה שילדכם ייקחו עמם לכל מקום: לנפש, לבריאות ולעתיד. השחייה אינה "עוד חוג" – היא קרקע לצמיחה מנפלאות הפחד והאתגר, הזמנה לבניית חוסן עצמי, התמודדות עם החיים וכלי להענקת ביטחון אמיתי, פנימי וחיצוני כאחד. המתנה לדעת לשחות היא לא רק לילד היא גם להורה עצמו.
==
לכל שאלה מוזמנים להתקשר או לשלוח מייל: שירן שפיץ- מומחית להדרכת הורים "שותלת" תובנות ו"מצמיחה" משפחות.
818-923-7484, SHIRANSHPITZ@GMAIL.COM
