קשה להיות בבית כל כך הרבה זמן, אבל ייתכן שיהיו עוד שניים עד ארבעה סבבים של ריחוק חברתי לפני שסיפור הקורונה יגיע לסיומו. אלה הדברים שאנחנו יכולים לצפות שיקרו בתקופה הקרובה, ע"פ "הניו יורק טיימס"
בימים האחרונים עיכלו רוב האמריקאים, ואפילו הנשיא טראמפ, שהדרך הטובה ביותר לעצור את התפשטות נגיף הקורונה היא שמירה על ריחוק חברתי. לכן, גם אם הם מרגישים טוב, הם נשארים בבתיהם ומפתחים חיי שגרה חדשים שבמהלכם הם מעבירים את הזמן באפייה, בצפיית בינג' בסדרות טלוויזיה ובניסיון ללמד את ילדיהם. לאמריקאים נדרש זמן רב מדי להבין עד כמה מסוכן נגיף הקורונה. עכשיו, כשננקטו האמצעים הדרושים ונסגרו בתי ספר, משרדים, מסעדות ובתי עסק אחרים אנשים שואלים: כמה זמן זה יימשך? שבועיים? ארבעה שבועות? מתי נוכל לחזור לחיים הרגילים?
לרוע המזל, החזרה לחיים הרגילים רחוקה מאתנו מרחק רב, וכעת עלינו לחשוב במונחים של חודשים ולא של שבועות. אנחנו גם צריכים להפסיק לחשוב שנצליח לשטח את עקומת הגרף ולהתחיל לחשוב על רכבת הרים.
לריחוק החברתי יש תוצאות חיוביות: כפי שהוּכח בסין, בדרום קוריאה ובמדינות אחרות אפשר להאט את התפשטות הנגיף וגם להגביל את מספר האנשים שנדבקים בו בפרק זמן מסוים. בכך נמנע את הצפת בתי החולים במטופלים כדי שאפשר יהיה לטפל בחולים ביעילות. ההאטה גם תעניק למדענים זמן לעבוד על פיתוח חיסונים ותרופות שיקטינו את עוצמת פגיעתו של הנגיף ויצילו את חייהם של אלה שחלו בגללו.
איש אינו יודע בוודאות כמה זמן יימשך הריחוק החברתי עד שנצליח לצמצם את התפשטות הנגיף לאפס. אך אם דרום קוריאה וסין הן דוגמאות מוצלחות להצלחתה של הפעולה הזו, נצטרך להתרחק זה מזה במשך שמונה שבועות, ואולי אף יותר. סין הטילה סגר מוחלט על ווהאן ועל ערים אחרות במחוז חוביי ב-23 בינואר. בימים האחרונים אין דיווחים על מקרי הידבקות חדשים, ולפני ימים אחדים הם סגרו את האחרון מבין 16 בתי החולים המאולתרים שהקימו לטיפול בחולים. בשל כך, הם מקלים את ההגבלות. בתי ספר ומשרדים נפתחים בהדרגה ואנשים מתחילים לצאת מבתיהם ולפגוש אחרים.
לפי הדוגמה הזאת הילדים בארצות הברית לא יחזרו לבתי הספר ואתם לא תחזרו למשרד ולא תלכו לקולנוע בעתיד הקרוב. הריחוק החברתי בארצות ברית מתוכנן עד אמצע מאי לפחות. מה נוכל לראות כשהאמריקאים יתחילו לצאת מבתיהם? איננו יכולים לדעת בוודאות, כשם שלא הרבה ידוע לנו על הנגיף הזה. אחד התרחישים האפשריים הוא שיהיו גלים חדשים של המחלה. זה מה שקרה בדנוור, קולורדו, במגפת השפעת של 1919-1918 ובטורונטו בהתפרצות ה-SARS של 2003. בחודשים הבאים יספקו סין, דרום קוריאה ומדינות אחרות עדויות אחרות, שמהן אפשר יהיה ללמוד מהן ההתפתחויות.
רבים מקווים נואשות שמזג אוויר חם ולח יותר יצמצם מאוד את העברת הנגיף, אלא שאחת הסיבות לדעיכת נגיפי השפעת ורוב נגיפי ההצטננות בקיץ היא שאנשים רבים נדבקים בהם בחורף ולכן בקיץ מערכת החיסון שלהם כבר מכירה אותם. בני האדם לא נדבקו בנגיף הקורונה מעולם ולכן לא פיתחו נגדו חסינות, ובשלב הנוכחי כמעט שאין לנו ראיות שמהן אפשר להסיק שתהיה הקלה בבוא הקיץ.
אנחנו גם מניחים שאנשים שנדבקו בנגיף והחלימו, בין אם התסמינים הופיעו אצלם ובין אם לא, יפתחו חסינות ולא יעבירו אותו בעתיד. עם זאת, ייתכן שכפי שקורה בסוגים אחרים של נגיף הקורונה, במקרים של זיהומים קלים לא תהיה חסינות מלאה בעתיד הקרוב ואולי אפילו שהאדם מת.
תוצאה אירונית אחת של הצלחת הריחוק החברתי היא שמעטים יפתחו חסינות, וכתוצאה מכך ייתכן שיהיו סבב שני של הדבקה, שלישי ואולי אף רביעי. בעקבות כל אחד מהם יוכרז על צעדים לבידוד והסגר האוכלוסייה.
הסבב הבא של הריחוק החברתי יופעל במהירות גדולה יותר, משום שהשלטונות והציבור יהיו יותר מוכנים לקראתו. הוא גם יהיה קצר יותר, כי אנחנו מניחים שרוב האנשים שנדבקו בתחילה יהיו חסינים בסבב הזה. יחד עם זאת, הוא עדיין יפגע בחיי האנשים ובכלכלה. כינוסים ואירועי ספורט יבוטלו, אנשים לא יצאו למסעדות ולא יטיילו והשירותים ייפגעו קשות. וזה יקרה שוב ושוב.
מתי נרסן את נגיף הקורונה כשם שאנחנו מרסנים את השפעת, או ננצח אותו כשם שניצחנו את האבעבועות השחורות? התשובה לכך היא שיהיה צריך לתת את החיסון ל-45%-70% מהאוכלוסייה – לפחות 145 מיליון אנשים – כדי לעצור את התפשטות הנגיף. אם יהיה לנו מזל ואם יצליחו לפתח במהירות חיסון יעיל, זה יקרה כנראה בסתיו 2021.
ייתכן אפילו שזה יקרה מוקדם יותר אם המדענים יגלו טיפול יעיל שלא רק מונע מוות אלא גם מצמצם את יכולת ההדבקה של כל אדם שיידבק בנגיף. התרופה רמדסיוויר (Remdesivir) נמצאה יעילה בטיפול בקופים שהודבקו בנגיף קורונה דומה, והיא נבדקת בבני אדם. ניסויים בתרופות נוספות יתחילו בקרוב, ואם יהיה לנו מזל אולי יתגלו בניסויים האלה טיפולים יעילים בתוך ארבעה-חמישה חודשים.
האלטרנטיבה לרכבת ההרים הדוהרת הזאת עלולה להיות חמורה אפילו יותר. נצטרך להמשיך בריחוק החברתי עד שלא יתגלה אף מקרה חדש, ולאחר מכן לסגור את הגבולות לכל הנוסעים ולנתק כל מגע עם העולם החיצון במשך שנה וחצי לפחות. אמנם ארצות הברית ומדינות רבות נוספות הטילו איסור על הנסיעות, אך הטלת סגר על מדינות שלמות במשך יותר משנה עד שיתגלה חיסון יעיל אינה מתקבלת על הדעת. אבל מי יודע? אם המצב יהיה חמור מספיק, מה שהיה עד כה בלתי אפשרי עלול להפוך לבלתי נמנע.
ובנימה חיובית יותר, בכל פעם שהנגיף יופיע מחדש אחרי הקלת הריחוק החברתי השפעתו תהיה אטית יותר. אך יישור העקומה, שכולנו מקווים שיתרחש במהרה ושחשוב כל כך לתשתיות הטיפול הרפואי בנו, לא יקרה. סביר להניח שיהיו סדרות של עליות וירידות. לכן כולנו – עובדי המגזר הרפואי, פוליטיקאים ומקבלי החלטות ואזרחים – צריכים להתכונן לנסיעה מלאת מהמורות.
