איציק שלומוב, בעבר נשיא עמותת "גדולים מהחיים-משפחת לוס אנג'לס" ותורם נלהב, נזכר איך הכל התחיל ומה הקשר עם ילדים חולי סרטן מישראל עשה לו ולמשפחתו
את איציק שלומוב, אחד מאנשי העסקים הכי לבביים (ונאי המראה) בלוס אנג'לס הישראלית, אני פוגש לצהריים במסעדה המזרח תיכונית הממוקמת מתחת לבניין הדירות העצום שבבעלותו, סמוך לפינת הרחובות 6 וספרינג בדאון טאון. "אתה רואה את הבניין ממול, עם כל המוטיבים העיצוביים של שנות ה-20 בחזית? זה גם שלי וזה מה שאני אוהב לעשות: לשפץ בניינים ישנים מתחילת המאה שעברה, להפוך אותם לבנייני דירות ולופטים מודרניים, אבל עם הסטייל והארומה של פעם".
הוא איש עסקים מצליח, דיבלופר מוכר ואיש משפחה חם. מאז הגיעו ללוס אנג'לס בנעוריו הוא פילס את דרכו לעסקי הנדל"ן ובשנת 1991 רכש בניין היסטורי ראשון בדאון טאון אל.איי, שעמד ריק ומבויש במשך שמונה שנים, עד ששלומוב ראה אותו, התאהב בו וגאל אותו משממונו. איציק: "תמיד אהבתי בניינים היסטוריים. הסתובבתי באיזור דאון טאון וראיתי את הבניינים היפים האלו, שיש להם הרבה אופי והדר ואי אפשר לראות כמותם באף מקום ולא הבנתי איך זה שהם עומדים ריקים ככה. איך יכול להיות שבעיר השנייה בגודלה בארה"ב יעמדו בניינים כאלו ללא דיירים? מסתבר שהחברות שאיכלסו אותם, ביניהם בנקים גדולים, נטשו אותם ועברו לבניינים החדשים בעיר ומאז אלו עמדו ריקים. קניתי את הבניין הראשון שלי ברחוב ספרינג, ואחרי שקיבלתי את האישורים הדרושים, הפכתי אותו לבניין לופטים".
באותן השנים, דאון טאון לא נחשב לאיזור מגורים פופולרי. האיזור, על גורדי השחקים שלו, היה איזור מסחרי ועסקי, אליו מגיעים לעבוד במשך היום ומסתלקים הביתה ב- 5 אחה"צ, לפני רדת החשיכה. למקום הייתה אז תדמית לא סימפטית, אפילו מסוכנת. אבל שלומוב הבין שלאיזור יש פוטנציאל אדיר: "עד לפני תחילת שנות ה-2000, אף אחד לא רצה לגור בדאון טאון; אבל אז פתחו ברים ובתי קפה והמקום הפך פתאום לשוקק חיים. התחילו להגיע אנשים וקהילה שלמה גדלה באזור. טום פילמור ואני היינו הראשונים שהתחלנו להקים שם יחידות דיור, כי עד אז כולם ברחו מדאון טאון. והיום המקום מאוד 'איני'. כולם רוצים לגור בו".
הבניין הראשון פתח את תאבונו של שלומוב, שהמשיך ורכש בניינים נוספים באיזור והפך אותם ללופטים, אותם הוא משכיר לאקדמאים צעירים, אמנים, עיתונאים ואנשי עסקים, המעדיפים לגור קרוב לעבודה ולא להיתקע בפקקים הנוראיים של מחוז לוס אנג'לס.
שלומוב מסכים לפנות זמן בסדר יומו העסוק כדי לקדם את ערב הגאלה הקרוב של עמותת "גדולים מהחיים-משפחת לוס אנג'לס", שייערך בחודש הבא בבוורלי הילס. הקשר עם העמותה, הוא נזכר, החל לפני כעשר שנים, עת צפה בפרסומת של "גדולים מהחיים" ששודרה בערוץ הישראלי, מדיום תקשורתי חזק אז (שעוצמתה הידרדרה כיום פלאים בעקבות מהפכת האינטרנט). "היתה שם הפרסומת על הילדה הבריאה שגוזזת את שיערה כהזדהות עם אחותה חולת הסרטן. זה נגע לי מאוד ללב", משחזר איציק. הוא התקשר למספר הטלפון של העמותה בישראל, ושם היפנו אותו לרקפת אהרן, מייסדת הסניף בלוס אנג'לס.
שלומוב הצטרף לצוות ההקמה ובמשך מספר שנים תרם ביד רחבה לפעילות, שכללה הבאת קבוצת ילדים חולי סרטן מישראל לשבועיים של "טיול חלומות" בקליפורניה וארגון ערב גאלה שנתי, מנוף גיוס הכספים העיקרי של הארגון.
באמצע שנות ה-90 נקלעה העמותה, המכילה עשרות פעילים ומתנדבים מכל קצוות העיר, למשבר. השורות הידלדלו, רוח ההתנדבות התעממה, הכספים שגויסו למען המטרה הקדושה של סיוע לילדים חולי סרטן לא ענו על הצרכים. איציק ורעייתו אלין נקראו להרים את הכפפה: "למרות שהייתי מאוד עסוק בפרויקטים בדאון טאון ביקשו ממני לשמש כנשיא – והסכמתי", נזכר איציק. "לא היה לי מושג כמה זמן זה לוקח אבל המטרה עבורי הייתה חשובה. הסכמתי להיות נשיא בשיתוף עם חגי מרום במשך שלוש שנים. מדובר במשהו כמו עד 20 שעות שבועיות של התנדבות ונתינה בשבוע. בשבועות שלפי הגאלה זה גם יכול להתבטא בחמישים אחוז מהזמן. לא מעט כאבי ראש אבל שווה כל רגע".
שלומוב ומרום הצליחו לייצב את העמותה ולהחזיר את מושכות ההובלה לאחר מכן למייסדת רקפת אהרן ולנשיא העמותה הנוכחי שי דיאמנט. בשנים האחרונות נחשבת הגאלה של "גדולים מהחיים-משפחת לוס אנג'לס" לה-אירוע הקהילתי של השנה. איציק, אלין וחמשת ילדיהם ממשיכים להיות מעורבים במה שתמיד ידעו לעשות: תרומה כספית, אירוח ילדים שומרי שבת בביתם בבוורלי הילס במסגרת טיול החלומות, ארוחת שבת המונית וגולת הכותרת: גיוס מועדון חברי "מועדון הפרארי" לחצי יום כייף עם הילדים האורחים מהארץ. איציק: "תמיד הייתי חובב מכוניות. יש לי אוסף די גדול של מכוניות 'וינטאג" משנות ה-60 וה-70 וגם פרארי. אירגנתי מספר בעלי מכוניות פרארי ישראליים בעיר שמגיעים בבוקר אחד למקום הימצאם של הילדים, לוקחים אותם לסיבוב ועושים להם את היום. את הבעת הפנים שלהם והסיפוק אחרי היום הזה קשה לשכוח".
איציק, שלא גמר תיכון, הקפיד יחד עם רעייתו אלין להשקיע בחינוך חמשת ילדיו. "הילדים שלי כולם למדו ולומדים, אין להם שום ברירה אחרת. אז נכון שיש לי אחיינים שראו שאני איש עסקים מצליח ועשיתי את זה גם בלי לימודים והם אומרים לי: לא תמיד משתלם ללמוד, אפשר להצליח גם בלי. ואני אומר לכולם: קחו עשרה אנשים כמוני שלא סיימו תיכון, תשעה מהם לא מצליחים. אבל לעומת זאת אם תקחו תשעה אנשים שלמדו, סיימו תיכון והמשיכו עם לימודים גבוהים, רובם הגדול כן מצליחים".
הוא גם הקפיד להחדיר בהם במהלך השנים ציונות ואהבת הארץ, במקביל לעובדה שהוא עצמו תורם נדיב לאירגוני צדקה ומקפיד לחנך את חמשת ילדיו לאהבת הנתינה. אחד הבנים, שכיום עובד איתו בעסק המשפחתי ,החליט לתרום בצורת שירות בצה"ל, ביחידת דובדבן, לאחר שנפגש עם לוחמים באירוע אליו הלך עם הוריו. איציק: "אחד מהם הרים את החולצה שלו והראו לו את הצלקות שנשארו לו על הבטן לאחר שנפצע באחד הקרבות. זה כל כך השפיע עליו שהוא אמר לי: אבא, למה הם צריכים להילחם למען המדינה ואני לא? הוא החליט במקום לטוס לארץ ולהתגייס לצה"ל".
כך גם הייתה ההחלטה לרכוש בית בישראל. איציק: "זה היה בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה. אמרתי לאשתי שחשוב לנו לרכוש נכס בארץ לאו דווקא בשבילנו אלא כדי שלילדים ןלנכדים יהיה בסיס ועוגן בארץ. כל זמן המלחמה שהיתי בארץ, חיפשנו דירה באזור טוב בתל אביב וזה לא היה פשוט. ישראל היא המדינה היחידה שכנופלים עליה טילים מחיר הנדל"ן בה ממשיך לעלות. זה בדיוק מה שאמרתי, בפליאה מסויימת, למי שקנינו ממנו את הנכס בסופו של דבר…"
לפני שנתיים קיבלו איציק ואלין אות הוקרה מיוחד על פועלם בערב הגאלה של "גדולים מהחיים". השנה הם ממשיכים במצווה אותה החלו לפני יותר מעשור: תמיכה כספית ופיזית בילדים ובני נוער ישראלים, יהודים וערבים, הנלחמים יום יום, שעה שעה, במחלה הארורה. ומקיימים, הלכה למעשה, את מה שנאמר במקורות: "מי שמתחיל במצווה – אמור לו גמור".
ערב הגאלה השנתי של עמותת "גדולים מהחיים-משפחת לוס אנג'לס" ייערך בים ראשון, 13 באוקטובר, במלון בוורלי הילטון בבוורלי הילס. הכרטיסים אוזלים במהירות! לפרטים, הזמנות ותרומות, טל': 818-887-7640, www.LargerThanLifeLA.COM
