העוגיות של מוטי מאת אירס בוקר

כל בוקר אני קמה בחמש , מכינה ארוחת עשר לילדים , משאירה להם על השולחן ויוצאת למפעל, אני יושבת עם אסתי ומלכה על החומה מחכה לאוטובוס , ביד יש לי שקית קטנה עם עוגיות שהכנתי שמוטי אוהב.
מוטי עולה בתחנה של עפולה עילית , אני שומרת לו מקום, מביטה בחלון לראות אותון עולה עם חיוך ומגיע אלי, ככה כל בוקר , מוטי ואני נוסעים למפעל, מוטי עובד בחוץ מעמיס סחורה ואני עובדת בפנים על פס יצור, אבל כל הזמן העיניים שלי בחוץ אני מחפשת את מוטי .
מלכה אומרת לי כל הזמן דליה , תפסיקי את אישה נשואה, גם מוטי נשוי, את צריכה להפסיק עם זה, להפסיק עם מה? אני שואלת , אנחנו לא עושים כלום.
לא טוב ,אנשים מדברים ,דליה ,אנשים מדברים, לא חשוב שאת לא עושה כלום עם מוטי , את אוהבת אותו זה מספיק .
אבל למה מלכה? למה? למה אני לא יכולה לאהוב אותו בשקט בלב שלי , אני נאמנה לאבי , אני לא עושה כלום אני אמא טובה.
אנשים מדברים , היא אומרת ,אנשים מדברים.
אני ניסית בחיי שניסיתי , כמה פעמים הבטחתי לעצמי שאני לא אשמור לו מקום באוטובוס, שאני לא אביא לו עוגיות , היו פעמים שעמדתי בכוונה כל היום הפוך מהכניסה למפעל שאני לא אראה את מוטי.
אבל אז אני מתה, הימים ארוכים, אנ י חוזרת הבייתה אין בי חיוך, אין לי כח לילדים , אני מתעצבנת,
אפילו אבי אומר לי מה קרה לך היום? את כמו מכשפה,
איך אני אסביר לאבי, איך? החיים שלי זה מוטי, בלילה לפני השינה אני נותנת נשיקה לכרית שלי ולוחשת לילה טוב מוטי, עוצמת את העיניים, ומפנטזת שאני ומוטי הולכים ביחד לים נכנסים למים יד ביד, השמש עלינו, מתחבקים אוכלים אבטיח , ומוטי אומר לי , דליה את החיים שלי דליה,
ככה אני הולכת לישון כל לילה , בבוקר אני קמה בקושי להסעה , מכינה קפה לאבי, לעצמי ויושבת מולו בשתיקה.
הלוואי שהייתי מרגישה אשמה הלוואי, הלוואי שאבי היה רע ומרביץ לי , אבל הוא לא ,הוא איש טוב אבא טוב , אני לא אוהבת אותו.
היום באוטובוס מוטי עלה התיישב לידי, נתתי לו מהעוגיות ששמרתי לו ,
מוטי, אמרתי לו
מה נשמה?
מוטי
מה יש כפרה עלייך ?
אני אוהבת אותך מוטי
גם אני אותך יפה שלי , את האור שלי , את החיים שלי בלעדייך אני מת
החזקתי לו את היד , מתחת למעיל , הסתכלתי בחלון של האוטובוס , פתאום ראיתי מלא צבעים בחוץ , פרחים יפים, אנשים שמחים,
בואי דליה ,בואי , הוא אומר ברכות , משחרר את היד שלו משלי , הגענו למפעל
מלא עבודה יש היום