ביום השביעי והאחרון של חג הסוכות מופיע יום מיוחד: יום הושענא רבה. בזוהר נאמר על יום זה כי "ביום השביעי של חג [הסוכות] הוא סוף דין העולם ופתקים יוצאים מבית המלך." כך פשט האיחול בארמית "פתקא טבא" [=פתק טוב] או באידיש "א גוטן קוויטל." מה קרה בהושענא רבה ומה עושים ביום מיוחד זה? על כך ועוד במאמר שלפניכם
הושענא רבה בזמן שבית המקדש היה קיים
כיום, המצוות העיקריות של חג הסוכות הן ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים. אך כאשר בית המקדש עמד בירושלים, הייתה מצווה נוספת: מצוות הערבה.
בנוסף לערבה שנטלו כחלק מארבעת המינים, היו מציבים ענף גבוה של ערבה ליד המזבח, והכוהנים היו מסתובבים סביב למזבח ומתפללים לבורא העולם: "אנא ה', הושיעה נא!" ולדיעה אחרת בתלמוד הם היו אומרים "אני והוא הושיעה נא!"
בכל יום מימי חג הסוכות, היו הכוהנים מקיפים את המזבח פעם אחת בלבד. בהושענא רבה הם היו עורכים שבע הקפות סביב למזבח.
עד כדי כך הייתה חשובה מצווה זו שגם כאשר הושענא רבה חל בשבת היו מקיימים אותה.
הושענא רבה בימינו
גם כיום אנו עורכים מנהגים שונים כזכר ליום הושענא רבה שנחגג במקדש. בנוסף לכך, מכיוון שיום זה הוא יום גמר וחיתום הדין, אנו מקדישים תפילות מיוחדות להתפלל לבורא העולם שיחתום את דיננו לטובה.
ליל הושענא רבה
רבים נוהגים להישאר ערים בליל הושענא רבה וללמוד בתורה.
מנהג נפוץ במיוחד הוא לקרוא את חומש דברים, ולאחר-מכן את כל ספר התהילים. [על פי הקבלה אין לקרוא תהילים בחציו הראשון של הלילה, ולפיכך קריאת התהילים מתבצעת רק לאחר חצות הלילה]. בספרי התהילים מופיעה תפילה מיוחדת ללילה זה הנאמרת לאחר אמירת כל ספר.
בתפילת השחרית
בכל יום מחג הסוכות נוהגים להקיף את הבימה בבית הכנסת פעם אחת ולומר את נוסח ה"הושענות", המבוסס על תפילת הכוהנים בבית המקדש. ביום הושענא רבה אנו מקיפים את הבימה שבע פעמים, ומוסיפים תפילות רבות לגשמי ברכה, פרנסה טובה, ביאת המשיח ועוד.
בתום אמירת ה"הושענות" נוטלים חמש ערבות וחובטים אותם בקרקע, ולאחר-מכן אומרים 'יהי רצון' שחובר למעמד מיוחד זה.
אחר הצהריים
במקומות בהם אוכלים בסוכה רק שבעה ימים [בחו"ל רבים נוהגים לאכול בסוכה גם ביום שמיני עצרת], נכנסים אל הסוכה זמן קצר לפני סוף היום כדי "להיפרד מן הסוכה."
ולסיום…
כאשר יום הושענא רבה מסתיים, חג שמיני עצרת ושמחת תורה פורש עלינו את כנפיו. אנו בטוחים ומאמינים שבורא העולם חתם אותנו לשנה טובה ומאושרת בכל הפרטים.
מה עושים בשמחת תורה
על האירועים, המצוות והמנהגים של חג שמחת תורה
חג שמחת תורה הוא היום בו אנו מסיימים את קריאת התורה ומתחילים אותה מחדש. ביום זה עורכים 'הקפות': מקיפים את בימת הקריאה כשספרי התורה בידינו, ורוקדים ושמחים בשמחת התורה.
קריאת התורה מדי שבוע
מדי שבוע בבית הכנסת קוראים בתורה פרשה אחת מחמישה חומשי תורה. בשבוע שגרתי קוראים בתורה ארבע פעמים: בימים שני וחמישי בהם קוראים את החלק הראשון של פרשת השבוע, בשבת בבוקר בה קוראים את כל פרשת השבוע, ובשבת אחר הצהריים בה קוראים את החלק הראשון של פרשת השבוע הבא.
קריאת התורה מחולקת כך שבמשך השנה נסיים את קריאת כל חמשת חומשי תורה.
בשמחת תורה מסיימים את התורה בקריאת הפרשה האחרונה – וזאת הברכה, ומתחילים את הפרשה הראשונה – פרשת בראשית. זהו אירוע משמח ביותר ולפיכך החג נקרא "שמחת תורה".
כיצד עורכים הקפות
בליל שמחת תורה וביומו מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, רוקדים עמם ומקיפים את בימת הקריאה שבע פעמים, ומוסיפים לרקוד ולפזז עוד ועוד בשמחת התורה.
לפני ה'הקפות' אומרים פסוקים שונים מן התנ"ך הנפתחים בפסוק "אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו."
לאחר-מכן מכבדים את המתפללים בהחזקת ספרי התורה, ואחד מן הציבור נבחר כשליח ציבור הצועד ראשון. הוא מכריז את פסוקי ההקפות כשכולם עונים אחריו. ההקפה הראשונה נפתחת במילים "אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא, אנא ה' עננו ביום קראנו".
הנוכחים מנשקים את ספר התורה ופוצחים בריקודים שמחים.
מסיימים ומתחילים מחדש
לאחר ההקפות של יום שמחת תורה, קוראים בתורה את הפרשה האחרונה כאשר העולה שמקבל את העליה האחרונה בפרשת וזאת הברכה מכונה "חתן תורה", והעולה שמקבל את העליה הראשונה בספר בראשית מכונה "חתן בראשית."
שמיני עצרת
בחוץ לארץ שם חוגגים יומיים חג, היום הראשון מכונה 'שמיני עצרת' והיום השני מכונה 'שמחת תורה'. קהילות רבות נוהגות לערוך הקפות גם בליל שמיני עצרת.
למרות ששמיני עצרת הוא חג נפרד, אוכלים גם בו בסוכה – אך ללא ברכה מיוחדת על הישיבה בסוכה.
תפילת גשם
חג שמחת תורה מבשר גם את בוא החורף, ולפיכך בתפילת שמונה-עשרה יוסיף השליח ציבור תפילה מיוחדת המבקשת מבורא עולם שיתן גשם לארץ הצמאה. בארץ אומרים את התפילה בשמחת תורה, ובחו"ל – בשמיני עצרת.
כמו-כן, בבתי הכנסיות מזכירים את נשמות הנפטרים שהלכו לעולמם (יזכור
