אחרי 38 שנות התמחות ברפואה פנימית, אונקולוגיה, מטולוגיה ועבודה בצרפת, ניו יורק ולוס אנג'לס, ד"ר אהרון ביק מציע כיוונים ומיזמים חדשניים למערכת הבריאות הקורסת – מאמר ראשון בסידרה
בתחום הבריאות בארה"ב, כמו גם בישראל, קיימים ניואנסים שנובעים מחוסר ודאות של החולה לגבי המערכת והתנהלותה, וכן מחוסר המשאבים שקיימים לרופא המצוי. ד"ר אהרון ביק, רופא ישראלי-אמריקאי, מבקש להבהיר את המצב ולהדגיש את חופש הבחירה למטופליו.
ד"ר ביק הנו יליד לטביה שגדל בארה"ב, למד רפואה בצרפת והתמחה ברפואה פנימית, אונקולוגיה והמטולוגיה בניו יורק ובלוס אנג'לס, "עם שורשים חזקים ועמוקים בישראל", כהגדרתו. בסדרת מאמרים שיפורסמו בשבועות הקרובים, נתעדכן איך באמת עובדת המערכת, ואילו אפשרויות פעולה יש לחולה מולה.
ד"ר ביק, מהם הנושאים שאתה מבקש להבהיר לקוראים?
"הקהל הישראלי חשוף לשתי מערכות בריאות שלא בהכרח דומות, ואני מכיר היטב את שתיהן. בארה"ב יש מגוון ענק של מערכות שירות רפואי שונות כגון ביטוח בריאות פרטי, ממשלתי, ציבורי, צבאי, לעובדי המדינה, וכמו כן ביטוח רפואי משפטי.
"צריך לדעת איך להפיק את המירב, לא רק בין המערכות השונות אלא גם בכל אחת מהן – מהן הבחירות האפשריות. לדוגמא, PPO (Preferred Provider Organization) מציע סוגים שונים של פיצוי (Reimbursement), והרבה תלוי בגובה הפרמיה שהלקוח משלם. בתוך ה-PPO יש סוג נדיר של ביטוחים שמכסה 100% מכל ההוצאות, ויש כאלה שמכסים רק 50% מכל ההוצאות. כמו כן, יש גם פוליסה של השתתפות עצמית (Deductible) וכו'.
"אלו הם חלק מהדברים שחשוב לי להעביר: שאנשים ידעו קודם כל את העובדות, ואז את האפשרויות שעומדות לרשותם".
מהי בעצם המטרה בסדרת המאמרים הללו?
"התאהבתי ברפואה מסיבות רבות, כולל התקשורת עם האנושות, היכולת להשפיע על חיי הזולת. זה מקצוע בינלאומי שכולל גם מדע, פילוסופיה, תרבות, דת ואתיקה, ואף הרבה יותר. החלטתי ללמוד בצרפת כי זה לא רק הוסיף לי שפה והשכלה רפואית מעולה בחינם, אלא גם פתח לי מימדים חדשים בהשקפתי על העולם. כיום, לאחר 38 שנה מאז הדיפלומה, עם הידע והניסיון שרכשתי, אני מרגיש שאוכל לעזור לבנות מחדש ולפתח לכיוונים חדשים את המערכת הרפואית, לא רק בארה"ב אלא בכל העולם כולו (International Medicine.)"
זה נראה לך אפשרי?
"בהחלט! העולם משתנה כל הזמן, המערכות מתקדמות בלי סוף, והגיע גם הזמן להוציא את בסיס הפעילות של הרפואה מבתי החולים, יותר למשרדים הפרטיים ולרופאים עצמם. האמת היא שאין הרבה מתחרים בתחום הזה. מבחינתי, אין דבר העומד בפני הרצון, והעיקר לא לפחד כלל. כל השאיפה היא לעזור לחולים שבאים איתי במגע, ולקהל הרחב בכלל, ואם אפשר, להזיז מעט את המערכת בכיוון יותר אנושי".
תן לי דוגמא למצב כזה שבו אתה שואף לעזור לחולים ולמערכת.
"דוגמאות לא חסר: חדרי המיון, גם בישראל וגם פה, הם חוויה מהעולם השלישי. לא רק שהמערכת עמוסה מדי, היא גם יקרה מדי, בלי הצדקה אמיתית. מה גם שהרבה פעמים צריך לחכות לראות רופא שלא הכיר אותך לפני כן וגם לא יראה אותך בעתיד. המושג של המשך טיפול אינו קיים בחדרי המיון, הטיפול שם הוא נקודתי בלבד.
"להשקפתי, לפחות ב-80% מהמקרים שרואים בחדרי מיון, אפשר להפנות בצורה אמבולטורית למשרד פרטי אצל רופא, שגם פתוח וגמיש, וגם מושך במשאבים שונים כדי לטפל בצורה כזאת. כמו כן, להערכתי הנוספת, ב-80% מהמקרים שמאושפזים מחדרי מיון בביה"ח עצמו, אפשר לטפל בצורה בטוחה, יעילה וזולה יותר במנגנון האמבולטורי.
"במצב הקיים, מאוד חשוב שלחולה תהיה בחירה חופשית, גם לשלוט במקום הטיפול, גם בבחירת הרופא, וגם באפשרות לגישה הרפואית הטובה ביותר. לדאבוני, זה קשור לכסף, והמצב הקיומי של רוב האוכלוסיה שם דגש על קיום כלכלי, ו"שוכח" שרפואה היא חלק לא קטן מהקיום עצמו, וכל החיים הם בעצם בחירות וסדרי עדיפויות.
"הייתי מעדיף שלחולים יהיה את חופש הבחירה לפנות ל'יותר טוב' מאשר למשוך בכתפיים בלית ברירה. באפשרותי לטפל ברוב החולים מחוץ למערכת בתי החולים ומחוץ לחדרי המיון בצורה יותר אישית, מועילה, ואנושית, וכך גם נחסך למערכת כסף רב".
היכן אתה פועל היום?
"כרגע יש לי שני מכונים – בעיר ובוואלי, שמתפקדים בתור מרכזי עירוניים – Infusion Centers, וגם כשירות מיידי. בימים אלה, אני פועל לקראת רשת של מרכזים אמבולטוריים שיפעלו באיזורים שלנו, ואולי יום אחד אוכל להעביר את הרעיון הזה למצג יותר בינלאומי. בעזרת הטכנולוגיה החדשה, הכל זמין ואפשרי. העולם הפך להיות קטן, ומחסומי העבר (גבולות, שפות, ניגודי אינטרסים ואפילו צורת המחשבה) נהיים יותר נגישים וכאלה שניתן להתגבר עליהם.
"לדעתי, באמצעות הניסיון שלי ברפואה פנימית, אונקולוגיה, והמטולוגיה, בצירוף למבט הבינלאומי שרכשתי, אוכל לעזור לקדם את הרפואה העתידית לכיוונים שהזכרתי. במאמרים הבאים אני מתכונן לפתח את הנושאים הללו יותר לעומק".
