ממשל טראמפ הטיל ביום חמישי סנקציות על ארבע שופטות בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, "בתגובה לפעולות הבלתי לגיטימיות שלהן נגד ארצות הברית וישראל", בצל צווי המעצר שהוצאו לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט.
מזכיר המדינה, מרקו רוביו, אמר כי הסנקציות הוטלו בהתאם לצו הנשיאותי 14203 של טראמפ, נגד השופטות סולומי בלונגי בוסה מאוגנדה, לוס דל קרמן איבנייס קארנסה מפרו, ריין אדלייד סופי אלאפיני גאנסו מבנין, ובטי הוהלר מסלובניה. "ארבע הנשים הללו היו מעורבות ישירות במאמצים של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) לחקור, לעצור, לכלוא או להעמיד לדין אזרחים של ארה"ב או ישראל – ללא הסכמת ארה"ב או ישראל", אמר רוביו. "לא ארה"ב ולא ישראל הן צד לאמנת רומא".
לדבריו, "כשופטות בבית הדין, הארבע נטלו חלק פעיל בפעולות בלתי לגיטימיות וחסרות בסיס של בית הדין נגד אמריקה או בת בריתה הקרובה, ישראל. בית הדין הפך לפוליטי וטוען באופן שקרי לזכות בלתי מוגבלת לחקור, להאשים ולהעמיד לדין אזרחים של ארה"ב ובעלות בריתה. טענה מסוכנת זו ושימוש לרעה בכוח מהווים פגיעה בריבונות ובביטחון הלאומי של ארה"ב ובעלות בריתה, ובהן ישראל".
רוביו הדגיש: "ארה"ב תנקוט כל פעולה שתראה לנכון כדי להגן על ריבונותה, על ריבונות ישראל ועל כל בעלת ברית אחרת מפני פעולות בלתי לגיטימיות של בית הדין. אני קורא למדינות שעדיין תומכות בבית הדין, שרבות מהן חבות את חירותן לקורבנות האדירים שהקריבה אמריקה, להתנגד למתקפה המבישה הזו על האומה שלנו ועל ישראל".
בפברואר הטיל הנשיא טראמפ סנקציות על התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, קארים חאן. טראמפ הטיל את הסנקציות אחרי שה-ICC החליט בנובמבר על הוצאת צווי המעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט בחשד לפשעי מלחמה הכוללים פגיעה מכוונת באזרחים בעזה. אלה היו צווי המעצר הראשונים אי פעם שהוצאו נגד מנהיגי מדינה מערבית ודמוקרטית.
ההחלטה שקיבל טראמפ נגד בית הדין הפלילי בפברואר אוסרת בין השאר על התובע הכללי חאן ועל כל מי שאינו אזרח אמריקאי מקרב 900 עובדי בית הדין להיכנס לארה"ב, והיא גם מאיימת על כל אדם, מוסד או חברה בקנסות ובתקופות מאסר אם יספקו לחאן "סיוע כספי, חומרי או טכנולוגי". לפי סוכנות הידיעות AP, הסנקציות הללו פוגעות בעבודת בית הדין בשלל חקירות, ולא רק בזו הנוגעת לנתניהו, לגלנט ולבכירים אחרים בישראל.
לפי גורמים רשמיים ב-ICC, אנשי סגל אמריקאים בבית הדין הוזהרו על-ידי עורכי דינם כי אם יחזרו לארה"ב כדי לבקר את משפחתם הם עלולים להיעצר, ושישה בכירים בו כבר עזבו את בית המשפט בשל חששם מהשלכות הסנקציות. אחת הסיבות הראשיות לכך שבית הדין מוצא עצמו כבול כעת היא שבעבודתו הוא מסתמך רבות על קבלנים ועל ארגונים לא ממשלתיים.
בחודש שעבר הודיעו בהאג כי התובע הכללי חאן יצא לחופשה עד לתום החקירה נגדו בגין עבירות מין שביצע בעובדת הכפופה לו. גורמים במערכת המשפט אמרו ל"וול סטריט ג'ורנל" כי חאן התכוון לבקש להוציא צווי מעצר לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, לפני ש"יצא לחופשה". הגורמים ציינו כי הצווים מתמקדים ב"תפקידם בהרחבת ההתנחלויות", וכעת ההחלטה עברה לסגניו, שממלאים את מקומו, ו"לא ברור כיצד הם יפעלו". גורמים רשמיים מטילים ספק בכך שבית הדין יקדם זאת ללא תובע ראשי מכהן.
