הזמרת והשחקנית דולי פרטון מתה ביום שלישי בגיל 80. בהודעה שפרסמה משפחתה ברשתות החברתיות נאמר כי פרטון "נמצאת כעת בידי האל" וכי היא "פתחה דלתות לדורות של זמרים, כותבי שירים, מוזיקאים וחולמים מכל תחומי החיים".
פרטון היתה אמנם זמרת קאנטרי בולטת, אבל נחשבה לאייקון תרבות אמריקאי גם בעיני כאלה שלא התעניינו במוזיקה הזאת. במשך השנים היא הלחינה אלפי שירים שהיו להיטי ענק, בהם I Will Always Love You, ושיחקה בסרטים שעליהם היתה מועמדת לאוסקר, לגלובוס הזהב ולטוני בקטגוריות המשחק והמוזיקה ("תשע עד חמש"). היא זכתה בעשרה פרסי גראמי ואלבומיה נמכרו ביותר ממאה מיליון עותקים. באוקטובר 2025 הודיעה על ביטול הופעות לאחר שהודיעה כי היא "מתמודדת עם אתגרים בריאותיים".
פרטון נולדה ב–1946 בעיירה פיטמן סנטר בטנסי. היא היתה הרביעית מבין 12 ילדים שנולדו להורים קשי יום. כבר בהיותה ילדה החלה פרטון להופיע בתחנות רדיו וטלוויזיה מקומיות וכשהיתה בת 13 הקליטה שיר ראשון. אחרי שסיימה את לימודי התיכון עברה להתגורר בנאשוויל. תחילה כתבה בעיקר שירים לאחרים ושיתפה פעולה בכתיבה עם דודה ביל אוונס. בין השירים שכתבו ונהפכו ללהיטי קאנטרי נמנו Fuel to the Flame שביצעה סקיטר דיוויס.
הסינגל הראשון שהוציאה פרטון, Dumb Blonde, קיבע במידה רבה את התדמית שליוותה אותה במשך השנים, שלא בצדק. השיר פתח את אלבומה הראשון, Hello, I'm Dolly, שיצא ב–1967 וששמו קרץ למחזמר "הלו דולי". האלבום הצליח במצעד הקאנטרי האמריקאי.
פרטון המשיכה להקליט אלבומים רבים ולפעמים הוציאה שלושה בשנה. Coat of Many Colors, שיצא ב–1971, היה אחד מאלה שביססו את מעמדה כאחת מזמרות הקאנטרי הטובות ביותר בארצות הברית. הוא היה מועמד לאלבום השנה בטקס פרסי הקאנטרי ושנים אחר כך נכלל ברשימות האלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים של "טיים" ו"רולינג סטון".
האלבום Jolene, שיצא ב–1974 והיה אלבומה ה–13, הפך אותה לכוכבת גדולה גם מחוץ לארצות הברית. פרט לשיר הנושא הוא כלל את השיר I Will Always Love You. השיר התפרסם ברחבי העולם אחרי שיצא לו ב–1992 גרסה של ויטני יוסטון מהסרט "שומר הראש", שנהפכה לאחד הסינגלים המצליחים בכל הזמנים. אחרי שיצאה הגרסה המקורית של השיר, ביקש גם אלביס פרסלי להקליט אותו. פרטון סירבה משום שמנהלו דרש שהזמר יקבל חלק ניכר מהתמלוגים על השיר.
בשנות ה–80 החלה פרטון לשחק בקולנוע. ב"תשע עד חמש" שיצא ב–1980, שיחקה לצד ג'יין פונדה ולילי טומלין. פרטון היתה מועמדת לאוסקר על שיר הנושא. על הסרט "בית הזונות הקטן ביותר בטקסס" מ–1982, עיבוד למחזמר באותו שם, היתה מועמדת לגלובוס הזהב. ב–1989 שיחקה בסרט "מגנוליות מפלדה".
ב–1986 היא פתחה פארק שעשועים על שמה, "דוליווד", שנחשב לאחת האטרקציות התיירותיות הגדולות בטנסי ומושך אליו מיליוני מבקרים בכל שנה.
בעשור הראשון של שנות האלפיים היא הקימה חברת תקליטים על שמה, דולי רקורדס. במשך השנים היא גם היתה שותפה לחברת הפקה של סדרות וסרטים, Sandollar Productions. ב–3 ביוני 2011 הוכרז כי 3 ביוני יצוין בכל שנה כ"יום דולי פרטון". ב–2019 יצא בנטפליקס סרט תיעודי עליה, Dolly Parton: Here I Am.
פרטון היתה נשואה לקרל תומס דין. הם נישאו ב–1966. כשנשאלה בבי־בי־סי ב–2016 מה הסוד לנישואיהם הארוכים, ענתה "תמיד היינו חברים טובים. כיף לנו יחד ואנחנו מכבדים זה את זה". באותו ראיון נשאלה גם מהי תדירות הכתיבה שלה. "בכל יום, אלא אם אני חולה או נמצאת באתר צילומי סרט", ענתה.
