מוצרים מתוצרת ישראל הוסרו במהירות מהמדפים של קואופרטיב המזון "פארק סלופ" (Park Slope Food Coop) שעות ספורות בלבד לאחר שנאסרו למכירה בהצבעה היסטורית — מה שהוביל עשרות קונים יהודים לאיים בעזיבת השוק המנוהל על ידי חבריו. הצבעת החרם ביום שלישי — שמשכה אליה למעלה מ-7,000 חברים ועברה ברוב סוחף של 67% תומכים — נכנסה לתוקף באופן מיידי, והמוצרים הישראליים נעלמו מהמדפים כבר ברביעי בבוקר. מה בדיוק עלה בגורל הסחורה האסורה עדיין לא ברור לחלוטין, אך חבר ועד אחד רמז כי המוצרים נתרמו לבנק מזון מקומי.
ה"מלחמה" המכוערת הזו על האוכל — שנסובה סביב כ-10 מוצרים כמו חומוס, עשבי תיבול, מצות וחטיפי בוטנים (במבה) — עוררה גינויים אפילו מצד התושבים הליברלים ביותר ברובע הברוקלינאי הירוק. "אנחנו לא נוציא פה אפילו דולר אחד עד שזה ייעלם. נגמר. סיימנו", אמר ג'יי.ג'יי ברני, חבר בקואופרטיב מזה למעלה מ-20 שנה. "קנינו פה 90% מהמצרכים שלנו ב-21 השנים האחרונות."
"קשה לצעוד לתוך המבנה הזה ולא להרגיש שאתה מושא ללעג או לבוז של מישהו אחר", סיפר בן ה-52 ל'פוסט' ביום רביעי. "אני מרגיש את זה כל כך עמוק ובצורה כל כך חריפה, אנשים כבר לא רואים אותי כבן אדם, הם רואים אותי דרך הזהות שלי." ברני הוא אחד מחברים רבים שאיימו לעזוב אלא אם הדברים ישתנו — כאשר חלקם כבר התפטרו בשל תנועת ה-BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות).
רמון מייסלן, חבר ועד בקואופרטיב, אמר ל'ניו יורק פוסט' כי סקר לא רשמי שנערך לקראת ההצבעה העלה שעד כ-1,000 חברים יעזבו אם החרם יעבור. בשוק חברים כ-15,000 איש בסך הכל. מהלך כזה עלול לסכן באופן רציני את הרווחים ואת הלוגיסטיקה הגולמית של ניהול החנות בת ה-53, המסתמכת על מתנדבים לכיסוי משמרות יומיות מרובות. חלק מהחברים היהודים אף שקלו להירשם למשמרות ואז לא להופיע, כאקט של מרי אזרחי.
המחלוקת התבשלה בקואופרטיב שברחוב יוניון (Union Street) כבר שנים, כאשר תומכי ה-BDS טענו כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה ודרשו לאסור על הכנסת כל המוצרים מהמדינה. הנושא השתלט על פגישות הוועד החודשיות והותיר חברים רבים בתחושת אי-נוחות קשה, ככל שהרטוריקה האנטי-ישראלית הפכה לארסית יותר ויותר. הדרמה הגיעה לשיאה בחודש שעבר, לאחר שמישהו הכריז באחת הפגישות כי "עליונות יהודית היא בעיה במדינה הזו" והשוה יהודים לנאצים — בעוד שהמנחים לא עשו דבר כדי לגנות את הגזענות. הצבעת יום שלישי רק העצימה את הסערה, שכן קדמה לה הצבעה מוצלחת אחרת שהורידה את הרף הנדרש להחרמת מוצרים בקואופרטיב מ-75% תמיכה ל-51% בלבד. ללא שינוי הרף הזה, החרם לא היה עובר — מה שגרם לחברים היהודים להרגיש מרומים, תחושה שהתחזקה גם בשל מה שטענו כי הוא מחסור בדיון ציבורי פתוח לקראת ההצבעה הסופית.
המתחים הללו היו מוחשיים מחוץ לקואופרטיב ביום רביעי, שם הוצבו מאבטחים פרטיים שנשכרו לפני מספר ימים, וצפויים להישאר שם בעתיד הנראה לעין. נהגים חולפים צעקו "צבועים" מחלונותיהם, בעוד שאחרים ברחוב גינו את התוצאה. מישהו אף תלה פתק המופנה למצביעי ה-BDS ליד דלתות הכניסה של החנות. "לחברי הקואופרטיב שהצביעו בעד חרם על מוצרים ישראליים (או בשמם השני: צבועים)", נכתב במכתב. "האם בדקתם מוצרים מאיטליה, או שאתם מוותרים לוותיקן על הגנה על פדופילים? תיהנו מהחומוס הבינוני שלכם!! נשיקות."
אחרים הסכימו ותהו האם הקואופרטיב יחרים מזון ממדינות אחרות המואשמות בזוועות. "זה בולשיט. אני חושב שזה בולשיט", אמר אבי גולד, בן 38 מפארק סלופ. "הם לא מחרימים מוצרים מסין או מרוסיה. הם ישמחו לקבל ייבוא מפלסטין לא משנה מה הממשלה שלהם עושה."
דיידרה לוי — חברת קואופרטיב מזה שמונה שנים — מתכננת גם היא לעזוב את החנות. "כמישהי שהיא גם אסייתית וגם יהודייה, זה מתסכל עמוקות כשרואים אפליה כלפי אנשים", אמרה בת ה-37. "הם מכעיסים וממדרים את השכנים שלהם בברוקלין, כשהם בעצמם לא באמת יודעים מה קורה במרחק של למעלה מ-5,000 מייל מכאן." "אני לא הולכת להוציא יותר כסף בקואופרטיב כרגע. זה לא נכון. הקואופרטיב צריך לעשות משהו בנידון", הוסיפה.
המאבק לגרום לקואופרטיב לעשות זאת רק מתחיל — כאשר חברים מתנגדי חרם הגישו ביום רביעי תלונה לנציבות זכויות האדם, בטענה לאפליה והפרת זכויות אדם. השבר העמוק בחנות המכולת הפך ל"דוגמה היפר-מקומית למלחמת פרוקסי (מלחמת שליחים)", הרוויה באנטישמיות שמפלגת קהילות אמריקאיות, כך אמרה בחודש שעבר רבנית השכונה, רחל טימונר, במהלך דרשה בבית הכנסת שלה "קהילת בית אלוהים". בעקבות ההצבעה, טימונר כינתה את התוצאה "לילה עצוב מאוד עבור יהודים רבים בפארק סלופ", והודתה כי היא מתכננת לבטל את חברותה רבת השנים בקואופרטיב.
"זו לא הייתה הצבעה למען שלום, צדק או אנושיות", אמרה. "BDS היא תנועה לחיסול ישראל, ואני חושבת שהרבה יהודים מחברי הקהילה שלי הולכים להרגיש שהאנטישמיות זיהמה מוסד מקומי חשוב מאוד."
