לאחר קמפיין אינטנסיבי נגד מהגרים בלתי חוקיים – בעיקר היספנים נטולי אשרות עבודה שהסתננו ממקסיקו – ממשל ארה"ב פרסם תקנות שיקשו על שוהים חוקיים לקבל גרין קארד אם פנו אי-פעם לקבל סיוע ממשלתי, למשל תלושי מזון, או אם יש סיכון שינסו לקבל סיוע כזה בעתיד
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ – שהשתית את מסע הבחירות שלו ואת השנתיים וחצי הראשונות של נשיאותו על מאבק ציבורי לבלימת ההגירה הבלתי חוקית לארה"ב – עולה מדרגה. לאחר קמפיין אינטנסיבי נגד היספנים נטולי אשרות עבודה, שמסתננים לארה"ב ממקסיקו, פרסם ממשל ארה"ב תקנות שיקשו במידה משמעותית על שוהים חוקיים לקבל גרין קארד אם פנו אי-פעם לקבל סיוע ממשלתי, למשל תלושי מזון או ביטוח רפואי למעוטי הכנסה, או אם יש סיכון שהפונים יפלו למעמסה על כתפי הציבור בעתיד.
התקנות החדשות הן מאמץ להסיט את מדיניות ההגירה האמריקאית משיקולים הומניטריים למתן גרין קארד, בעיקר שיקולי איחוד משפחות, לשיקולים שמדגישים את כישוריו של המהגר הפונטציאלי ואת יכולתו המשוערת לתרום למשק ולחברה בארצו החדשה. התקנות ייכנסו לתוקף באמצע אוקטובר ולא יחולו על אזרחים.
קן קוצ'ינלי, המנהל בפועל של שירותי ההגירה והאזרחות, אמר במסיבת עיתונאים בבית הלבן, כי יוזמת הממשל נועדה להבטיח שמהגרים חדשים לא יהיו נטל על משלמי המסים האמריקאים. לדבריו, "אנו רוצים שהאנשים שמגיעים לארץ הזו יוכלו לדאוג לעצמם; זה רעיון הליבה של החלום האמריקאי. הוא טבוע עמוקות בהיסטוריה שלנו, ובעיקר בהיסטוריה שקשורה בהגירה חוקית לארה"ב".
הכנסות גבוהות ושליטה באנגלית
טראמפ מעולם לא הסתיר שהמהגרים האידאליים בעיניו הם בעלי כישורים, עם הכנסות גבוהות או פוטנציאל להכנסות כאלה. הם אף צריכים לשלוט באנגלית. בהצהרה בעבר, ארצות המוצא של המהגרים האידאליים אינן לדעתו "מדינות של חור בתחת". וכך, אמצעים כספיים, רמת חינוך, גיל ושליטה באנגלית יקבלו משקל כבד יותר במערכת השיקולים למתן גרין קארד, קרש הקפיצה לקבלת אזרחות.
חוקי ההגירה בארה"ב כוללים זה מכבר סעיפים לסינון זרים שעלולים להפוך לנטל על הציבור. אך התקנות החדשות מרחיבות את ההגדרה של "נטל" כזה ומעמידות לפני הפונים מכשולים ביורוקרטיים בדרך להשגת הגרין קארד. קוצ'ינלי אמר כי מדובר למעשה במאמץ לקבוע אמות-מידה מדויקות לסעיפי חוק נטולי אמות-מידה כאלה. "באמצעות התקנות שמונעות הפיכת מהגרים לנטל על משלמי המסים, מבקש ממשל טראמפ לאכוף את האידאלים של אחריות אישית ושל יכולת הפרט לקיים את עצמו, ולהבטיח בכך שהמהגרים החדשים יהיו אזרחים מוצלחים בארצם החדשה", אמר קוצ'ינלי. "הממשל מקדם את ההיסטוריה המשותפת שלנו ומדגיש את הערכים שיכולים להפוך את החלום האמריקאי למציאות".
ארגונים שמקדמים זכויות מהגרים הודיעו כי ייאבקו בתקנות החדשות בבית המשפט. אחד מהם, National Immigration Law Center בלוס אנג'לס, הכריז כי התקנות החדשות הן "מאמץ לעצב מחדש את מערכת ההגירה כדי לשלול זכויות מאנשים שאינם לבנים ולהפלות לטובה את העשירים".
פסל החירות נגרר למאבק
ברקע הוויכוח על מדיניות ההגירה בארצות הברית, המנהל בפועל של רשות ההגירה והאוכלוסין, קן קוצי'נלי, אמר כי הפואמה החקוקה על פסל החירות בניו יורק, המזמינה את "ההמונים הכמהים לנשום כבני חורין", האומללים" ואת "חסרי הבית" אל ארצות הברית, מתייחסת אל "אנשים המגיעים מאירופה". בראיון לרשת CNN הסביר קוצ'ינלי כי כוונת המשוררת – אמה לזרוס היהודית-אמריקאית – הייתה לאירופאים המגיעים מ"חברות מבוססות מעמד בהן אנשים נחשבו לאומללים אם לא השתייכו למעמד הנכון".
אמירותיהם של טראמפ וקוצ'ינלי עוררו זעם בקרב דמוקרטים ותומכי הגירה שטענו כי מדיניות זו מפלה מהגרים ממדינות עניות באמריקה הדרומית ובאפריקה. פסל החירות מהווה את אחד מסמליה של אמריקה וערכיה.
מוקדם יותר נשאל קוצ'ינלי בראיון לרשת NPR אם המילים "הבו לי את בניך היגעים, העניים", הפותחות את הפואמה "הקולוסוס החדש", הן חלק מהאתוס האמריקאי. על כך הוא השיב: "הן בהחלט כן. הבו לי את בניך היגעים, העניים המסוגלים לעמוד על שתי רגליהם מבלי שיהפכו לנטל ציבורי".
