האמת? לא היה לי מושג לאן אני הולכת. שמעתי על 'הפרוייקט של רביבו', אבל אני מודה שזה לא היה בסדר העדיפויות שלי. ובכל זאת מצאתי את עצמי במוצאי יום ראשון, אחרי הפיקניק ההמוני של ה-IAC בראנצ'ו פארק, ב'איבל תיאטר' בווילשר, צופה בתופעה שאם לא הייתי עדה לה, לא הייתי מאמינה. מאת: שוש מיימון. צילומים: אברהם יוסף פאל
על הבמה כיכבו 3 חבר'ה צעירים בחליפות שחורות, מלווים ב-6 נגנים ובציוד סאונד משובח ופשוט שיגעו את הקהל. הייתי בדי הרבה מופעים של זמר מזרחי בעיר; אבל באנרגיה מתפרצת ומחשמלת ושוטפת ועוטפת כמו ב'פרוייקט של רביבו', לא נתקלתי מזמן., אולי רק משהו דומה בהופעה של קובי פרץ שגם הטריף כאן את כולם. שלושת החבר'ה שרו שירים מזרחיים קלאסיים ישנים בעיבוד מודרני, עם הרבה תופים, כלי הקשה ויופי של קצב, ונתנו לנו בראש.
'הפרוייקט של רביבו' הוא מסוג הדברים שכשאתה נתקל בהם אתה שואל את עצמך: איך לא חשבו על זה קודם? הרי זה כל כך מתבקש!' לעשות רטרו לשירים המזרחיים של שנות ה-70 ה-80 וה-90. לעשות כבוד לאהובה עוזרי, משה גיאת, זוהר ארגוב וג'קי מקייטן, ולשירים שהפכו נכס צאן ברזל של הזמר המזרחי.
רביב בן מנחם, המכונה רביבו, יחד עם אלירן צור, ואחיו ניר בן מנחם, הם אחד הדברים היותר מעניינים שנוצרו בשנה האחרונה בזמר הים תיכוני. מה שהתחיל כהקלטה ביתית של מחרוזת שירים ישנים, מוכרים יותר ומוכרים פחות של זמרים מזרחיים קלאסיים, שאותם נגנה השלישייה באוירה של סתלבט, והועלתה ליוטיוב – התפשט תוך שבועות ספורים כאש בשדה קוצים.
לא רק העיבודים מעניינים, גם בחירת השירים חכמה וקולעת. רביבו לקח מחרוזת שירי תפילות ופיוטים כמו 'לכה דודי לקראת כלה' והקהל פשוט נגנב. הוא עשה עיבוד נפלא ל'פעמונים' של אהובה עוזרי, ותיבל את הערב גם בשירים של ביאליק, טשרניחובסקי , ג'ו עמר וצביקה פיק.
בן מנחם לא נדבק רק לשירים עם איפיון ים תיכוני מובהק; להיפך, הוא חדר למחוזות אחרים ונתן להם טאצ' מיוחד. ומסתבר שהתמהיל המיוחד הזה של מזרחיות ושירים מתוך ה'מיין סטרים', הוא הרכב מנצח. 'הפרוייקט של רביבו' אהוב ומתקבל בכל מקום ואצל כל העדות, בכל רחבי ישראל ועכשיו גם בתפוצות.
'הפרוייקט', מסתבר, הוא רק בן פחות משנה ומדובר בסיפור הצלחה ענק. בלתי נתפס. לפתע, משום מקום, הופיעה שלישייה אנרגטית של שלושה זמרים צעירים וסימפטיים והם משגעים את כולם בעשברת האמרגנים בן צור ויורם ריעאני בישראל ויוסי בורה בלוס אנג'לס.
כדי לסבר את האוזן אדגיש שביום ראשון הופיעה להקת 'משינה' בהפנינג בראנצ'ו פארק, וגם פסטיבל הסרטים הציג ומן הסתם התקיימו אירועי עצמאות רבים נוספים בעיר – אבל האולם ב'איבל תיאטר' היה מפוצץ בישראלים ששרו ורקדו וקיפצו והתנשקו והתחבקו. אפילו פזית התכשיטנית, שהיא גם רקדנית בטן, עלתה לבמה ונסחפה אחר שלישיית הזמר המקסימה בעינטוזים מרשימים.
נהניתי מאוד. היה מששששהו!
