סרטה החדש של סופיה קופולה, המבוסס על סיפור אמיתי של טינאייג'רז מקלאבסס, מעורר מחשבות אבל אינו שואל את השאלות המתבקשות….
"בלינג רינג" הוא סרט מעניין אבל שטחי, כמעט כמו הגיבורים עליהם הוא מספר. הסרט מבוסס על מקרה אמיתי משנת 2009 כאשר תלמידי בית ספר תיכון מקלאבסס, ארבע בנות ובן אחד, פרצו לבתיהם של ידוענים כמו אורלנדו בלום, פריז הילטון לינדסי לוהן ואחרים כדי לגנוב מהם בגדים, נעליים ותכשיטים. עד שנתפסו הם הצליחו לגנוב סחורה בערך של שלושה מיליוני דולרים.
הסרט מראה עד כמה הדבר היה קל. לא היתה שום בעיה למצוא באתרי האינטרנט את הכתובות או לדעת מי מנושא הערצתם של הצעירים היה מחוץ לעיר. אנו רואים אותם קופצים מעל לגדרות, פותחים דלת אחורית בקלות והם כבר בפנים מסונוורים מהאוצר שנפשם חושקת. ברגע שהם בפנים הם פשוט הולכים "שופינג." הם מחטטים בין השמלות, הנעליים והתיקים של המעצבים הגדולים ועיניהם בורקות כאשר הם מודדים הכל ודוחפים מה שיותר בתיקים הגדולים שמצאו שם.
לצעירים אלה אין עניין בשום דבר מלבד אופנה, רכילות על כוכבים ואיך להיות הכי מגניבים. הם לא מרגישים ולא חושבים. הם גונבים בלי נקיפות מצפון בלי להבין שהם עושים משהו לא בסדר ובלי לחשוב לרגע על האפשרות שהם עלולים להיתפס. הנער, מרק, (ישראל ברוסרד) שגם כמו הבנות אוהב אפנה הוא היחיד שאולי כן חושב על תוצאות מעשיו והצטרף לחבורה כדי להרשים את מנהיגת הקבוצה היפה, רייצ'ל (קטי צ'נג).
הסרט בהחלט מעורר מחשבות, אבל הוא לא שואל את השאלות המתבקשות. כמו למשל מה גורם לצעירים שלא חסר להם דבר להסתנוור עד כדי כך מפרסום ועושר או למה הם חושבים שלגנוב ועוד להתגאות בכך בפני חבריהם זה בסדר. הצעירים לא רק גנבו אלא גם לבשו בפרהסיה את המותגים, סיפרו על הבתים "המגניבים" ועל מעשיהם בגאוה לחברים שהאזינו למעלעליהם בהערצה מהולה בקנאה.
לא ברור כיצד הם הצליחו להסתיר את כל זאת מהוריהם כולל הסמים שהם רכשו מהכסף שמצאו בקלות בארונות הבתים.
בראש ההורים שאין להם מושג מה ילדיהם עושים עומדת אמא של ניק (לסלי מאן) שהשאלה החשובה שהיא מציגה בפני בנותיה היא למה הן חושבות שאנג'לינה ג'ולי היא מודל לחיקוי, וחושבת שזאת שאלה חינוכית חשובה.
בתה ניק (אמה וטסון) שבסופו של דבר תופסת מקום חשוב בהארכיה של הקבוצה, אומרת ברעיונות שנותנת למדיה אחרי שהיא נערה נערה מאמינה ושואפת להיות מנהיגה בעתיד.
מבחינה ויזואלית ישנן הברקות רבות בסרט; אחת מהן היא סצנה בה בבית על גבעת הוליווד שכל קירותיו זכוכית אנו רואים את הצללים של הצעירים עוברים מחדר לחדר ואוספים מכל הבא ליד.
צילומי השוד בביתה של פריז הילטון צולמו בביתה הפרטי. המצלמה עוברת על כל רכושה של הילטון כולל כריות המקושטות בתמונות של עצמה והעמודים הראשיים של המגזינים עליהם היא כיכבה ממלאים את כל קירות הבית. על פי הכמות האדירה של הבגדים ובעיקר הנעליים שבארון שלה נראה שגם לה אין עניין אחר בחיים מאשר אפנה ומה שמפתיע ביותר היא העובדה שהיא, ובאותה מידה גם קורבנות השוד האחרים, לא טרחו לדאוג לשום אמצעי ביטחון מינימלייפ כדי לשמור על רכושם.
הבמאית סופיה קופולה מצליחה לתת תמונה נכונה על חברת הצרכנות השפע והריקניות בעיקר של בני הנוער. חבל שהיא מטפלת בנושא לא בצורה מעמיקה.
הבמאית מצליחה לתת תמונה נכונה על חברת הצרכנות השפע והריקניות בעיקר של בני הנוער. חבל שהיא לא מטפלת בנושא בצורה מעמיקה.
