מדיניות הסגר של ראש העיר גארסטי ומושל המדינה ניוסאם מיצתה את עצמה. האם אנשים יצאו לרחובות?
לפני חודשיים היא פרצה בסערה לחיינו. קוראים לה ד"ר ברברה פרר (Ferrer) והיא הממונה על שירותי הבריאות ופיקוח הנפש של מחוז לוס אנג'לס, המונה יותר מ-10 מיליון בני אדם. פרר היא אישה חכמה, חכמה מאוד אפילו. יש לה שני תוארי דוקטורט. אבל לטפל בכם במידה ותיפגעו בפציעה חמורה היא לא תדע כי ההתמחות שלה היא בבריאות ציבורית (מאוניברסיטת ברנדייס) וחינוך (מאוניברסיטת בוסטון). את התואר הראשון רכשה באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז, מעוז אקדמי-ליברלי ידוע.
פרר היא הדוגמה החיה העכשווית למה שאני מכנה "הידעונים"; אנשים דוגמת ד"ר פאוצ'י הקשיש והחביב בצוות הקורונה של טראמפ שמכילים במוחם מידע רב – אבל מסרבים או לא מסוגלים לבחון את התמונה בשלמותה. כך היא מתייצבת מדי ערב בשעות אחה"צ לצד ראש עיריית לוס אנג'לס אריק ("יוגה פנס") גארסטי, ובשידור ישיר בכל הרשתות המקומיות מונה את מספר הנספים היומי ומזהירה מהתרת הרסן/סגר/הישארו בבית והצילו חיים/אם לא תעשו מה שאני אומרת נעמוד בפני קטסטרופה אדירה.
גארסטי, מצידו, אחרי שנכשל כישלון חרוץ בפיתרון בעיית ההומלסים בעיר המלאכים, מונה לאחרונה כחבר בקבוצה ארבעה דמוקרטים בכירים שיבחרו את המועמדת לסגנות הנשיאות המקווה של ג'ו ביידן בנובמבר הקרוב. בשנה שעברה הוא ערך סיור מקדים לאייווה, כמועמד פוטנציאלי לנשיאות. הכלכלה ורווחת התושבים של לוס אנג'לס, כך נראה, לא ממש טורדת את מנוחתו בלילות, או שאולי כן; באחד מנאומיו הנרגשים והמשתפכים בפריים טיים הוא הזהיר את תושבי העיר שלא יקיימו את הוראות הסגר, וקרא לאזרחים הטובים והממושמעים לדווח עליהם לרשויות. המדיה המקומית, כמו זו שביבשת כולה, מסרבת בעקשנות לשאול את גארסטי שאלות קשות מדי לגבי מדיניות הסגר, ואנחנו מוצאים את עצמנו אחרי חודשיים בעיר עצובה, מושבתת, דאוגה ופסימית במיוחד לגבי העתיד.
ד"ר פרר מיודעתנו הכריזה בתחילת השבוע בפני הסופרוויזרים של מחוז לוס אנג'לס שהסגר יימשך עד סוף חודש יולי. גארסטי אץ-רץ לסי.אן.אן וניסה למזער את הנזקים, לטעון שאנשים לא צריכים להיכנס לפאניקה ולהבטיח שהתקנות וההוראות ירוככו בשבועות הקרובים "בהתאם למצב".
והמצב הוא שבלוס אנג'לס, על אף שמתו כאן כמחצית מקורבנות הקורונה בקליפורניה (כ-3000, מתוך 40 מיליון!), המצב הקורונותי הוא טוב. איפה אנחנו ואיפה ניו יורק, או אילינוי. מדיניות ההישארות בבית כבר מיצתה את עצמה אבל גארסטי ומושל קליפורניה, גווין ניוסאם, ממאנים לשחרר את המושכות; והמחאה של אזרחים מן השורה, מכל פינות ומחוזות המדינה, מתגברת ומתעצמת משבוע לשבוע. ברשתות החברתיות ובמדיה מכנים אותם "תומכי טראמפ" מטורללים אבל את ההפגנה בניופורט ביץ' לפני שבועיים, שסחפה אלפי אנשים במחאה על סגירת החופים והאוקיאנוס הפאסיפי, אירגנה קבוצת גולשים שפשוט נשבר לה מהתקנות המטופשות וחסרות ההגיון.
צאו ולימדו: השבוע ניפתחו חופי לוס אנג'לס אחרי חודשיים של סגר מוחלט אבל עם הגבלות: מותר להתרחץ בים אבל אסור להשתזף על החוף, להביא קולרים או מטריות שמש. מותר לעשות ג'וגינג על החול אבל חייבים לדאוג שתהיה מסיכה בנמצא בכל רגע נתון. וואלה: מישהו תיאר אי פעם שבאמריקה, שלא לדבר בקליפורניה, רשויות החוק יאכפו תקנות והוראות מטומטמות שכאלה?
גארסטי, ניוסאם וחבריהם נוהגים ב-40 מיליוני תושבי מדינת הזהב כבעדר כבשים חסרי בינה. הם הרועים, הם החכמים והמבינים, הם אלו שיכתיבו לנו את אורחות חיינו מעתה ואילך בשם "הצלת נפשות" ו"ביטחון הציבור". ניוסאם הכריז בחודש שעבר בשורת תקנות מגבילות ללא אישור האסמבלי והסנאט הקליפורני, ובצוות המייעץ שלו ניתן למצוא את טום סטאייר, המיליארדר הכושל מהמירוץ הדמוקרטי לנשיאות שמטרת העל שלו היא הצלת העולם ממשבר האקלים, יעלה כמה שיעלה.
עכשיו לגארסטי וניוסאם נגמר הכסף. קליפורניה עברה מ"סרפלס" גדול לגירעון ענק. הם מזהירים מקיצוצים מאסיביים בשירותים הציבוריים שהמדינה והעיר מעניקים אם הממשל הפדרלי לא יזרים אלינו עוד מיליארדי דולרים. הם בוודאי לא יטפלו במשבר הפנסיות הציבוריות שעובדי המדינה והעיר, כמו גם ארגון המורים העוצמתי, נהנים מהם ושמהווה פצצה מתקתקת. הם גם לא ירימו קול לביטול חוק "איי-בי-5" שחייב טרום הקורונה מעסיקים לשלם לעובדי ה"גיג אקונומי" שכר והטבות מלאות, דבר שיצר כבר אז אבטלה המונית בקרב עשרות אלפי עצמאים, אמנים, גרפיקאים, מוזיקאים ונהגי אובר וליפט. בינתיים הם ממשיכים ליישם את מדיניות הסגר וחניקת הכלכלה, מונעים מהתעשייה ההוליודית שביב של תקווה להתאוששות קרובה, מונעים התאוששות משוק הנדל"ן המקרטע, גוזרים גזר דין מוות על מאות ואולי אלפי מסעדות, מגבילים את הפאן של הקיץ בבילוי בחופים העדיין נהדרים של קליפורניה ונהנים, כך נראה, מכל רגע שהם יכולים לשלוט בחיינו באמצעות הוראות-שעה דרקוניות, משוללות בסיס מדעי והגיוני. שלא לדבר על הפיאסקו עם הגנים ובתי הספר, שאף אחד לא יודע מתי ייפתחו מחדש ובאיזו צורה.
גארסטי גם העריך לא מכבר שארועי ספורט, קונצרטים וירידים המוניים לא יתקיימו בלוס אנג'לס עד השנה האזרחית הבאה, לפחות. וואט דה אף? מה עם הנשמה? איך הלייקרס אמורים בקרוב להשלים עונה היסטורית? איך ישראלים תושבי העיר יוכלו לענטז במופע המסקרן של עומר אדם? נצטרך לבלות כל אדם בביתו את ראש השנה, הימים הנוראים וכיפור?
השבוע פורסם גם ש-23 הקמפוסים באוניבסיטאות קליפורניה לא ייפתחו בסתיו הקרוב, והלימודים ייתקיימו בלמידה מרחוק. זאת בניגוד לכל המידע הקיים כרגע הגורס שצעירים בשנות ה-20 לחייהם מהווים את קבוצת הסיכון הנמוכה ביותר, למעט ילדים, להידבקות בקוביד-19. האם הורים ימשיכו לפתוח חסכונות ולקחת הלוואות כי לממן את הפיאסקו הזה? תמהני.
הגיע הזמן לפתוח, להכיל, להאמין בגניום האמריקאי ולסמוך על התבונה האנושית הבסיסית. בכל זמן נתון, כ-10 אחוז מהאמריקאים מאמינים שאלביס עדיין בחיים. השאר מרכיבים את מה שקרוי ה'אמריקן אקספיריאנס' – ניסוי פוליטי-חברתי-כלכלי אדיר מימדים, יחיד במינו בתולדות האנושות, שהפך את אמריקה למעצמה החזקה בעולם. העבודה היא חיינו – ועכשיו היא גם בשבילנו. תנו לנו למען השם לחזור למה שאנחנו עושים הכי טוב. בזהירות, עם הקפדה על כללים חברתיים והיגיינים אבל עם יכולת לשלוט על מערכת החלטות אינדיבידואלית בלי ש"האחים הגדולים" ישבו לנו על הראש.
מה דעתכם?
