מיכאל אלוני, אחד הכוכבים העולים בקולנוע והתיאטרון הישראלי, הגיע ללוס אנג׳לס לצילומי Happy Times קומדיה שחורה של הבמאי מיכאל מאיר והמפיק תומר אלמגור • אלעד מסורי ביקר בסט בווילה הענקית בטרזנה וגילה שם הרבה דם, דמעות, ותמרות עשן • ראיון בלעדי
מאת: אלעד מסורי צילומים: Tommy Carell Augustus
בשעת בוקר מאוחרת אני מחנה את הרכב בכניסה לאחוזה ענקית בטרזנה. הרחוב שקט לגמרי ורק משאית ציוד הסט הגדולה בכניסה מרמזת על שמתרחש במקום. מבעד חלונות הווילה הגדולה הבחנתי במאפרות וצוות הצילום עובדים במרץ על השחקנים.כמויות מייק-אפ ודם מזוייף שנשפך לכל עבר קיבלו את פני כשהצטרפתי לתחילתו של יום צילומים ארוך של ״HAPPY DAYS״, ובתרגום חופשי לעברית ״נתראה בשמחות״.
HAPPY DAYS של הבמאי מיכאל מאיר מביא נקודת מבט יחודית על הישראלים בלוס אנג׳לס. הסרט מתרחש מתחילתו ועד סופו בלוקיישן אחד ומציג ערב שבת בבית משפחה אמידה בלוס אנג׳לס. הארוחה מתחילה על פי המסורת היהודית ובצורה מאוד חיובית, ועד מהרה הערב מתדרדר לכיוונים בלתי צפויים לחלוטין כשהאווירה השמחה והקומית מתחלפת במתח, אקשן ופחד.
במרכז העלילה נמצאים בעלי הבית יוסי וסיגל ישראלים שעברו לאל-איי לעשות כסף. השניים מאוד מקושרים בחברה הישראלית המקומית.
מיכאל אלוני משחק את מייקל – בן הדוד של סיגל, שחקן כושל וממורמר, אתאיסט שאינו מאמין בדבר. בעוד המשפחה מנסה לקיים ארוחת ערב מסורתית ותרבותית, מייקל כופר ובועט בכל המוסכמות החברתיות – ומכאן הכל הולך ‘דאון-היל׳.
הופק בתקציב צנוע אך עם צוות HAPPY DAYS מוכשר. מהמפיק תומר אלמגור, הצלם הנפלא זיו ברקוביץ, הסופר האיטלקי הארי דה לוקה והמפיקה- שותפה פאולה ביזון. הבמאי וצוות ההפקה הצליחו לרתום לפרוייקט רפרטואר מרשים של שחקנים מלבד מיכאל אלוני שמככב, תוכלו למצוא גם שמות מקומיים בינהם שני אטיאס, דניאל לביד (שנחשב על ידי רבים לשחקן מוכשר ומבטיח), לירז חממי המוערכת מישראל (מוסד 101, מפלצות קטנות, נעלמים), עידו מור, אלון בדות, גיא אדלר וגם את סטפי סלמה הנפלאה מ״תתקשר לסוכן שלי״ שמככב בנטפליקס. עוד בקאסט מייק בורנשטיין, קוני למל לפני כמה דורות.
פצצה שמחכה לפתיל
את מירב העניין בפרויקט מעורר מיכאל אלוני, אחד השחקנים העסוקים בישראל בשנים האחרונות. רק לאחרונה זכתה הסידרה ״בשבילה גיבורים עפים״, בה הוא מככב לצד תומר קפון ונינט טייב, בפרס הסדרה הטובה ביותר בפסטיבל קאן היוקרתי.
בנוסף, אלוני ממשיך לתחזק קריירה מצליחה כשחקן תיאטרון בהבימה, ומנחה את תוכנית הריאליטי הפו- פולרית ״THE VOICE ישראל״ לצד הדוגמנית שלומית מלכה. בשנים האחרונות השתתף בפרוייקטים קולנועים רבים בינהם: ״אנטנה״ (לצד גילה אלמגור, ישי גולן ומייק ליאון), בקומדיה הרומנטית ״ואז היא הגיעה״ של שי להב ובעונה השניה של סדרת המתח ״מתים לרגע״ לצד אגם רוטברג. אלוני גם יצר והפיק את ״שיר״- סרט קצר שמספר על נערה שמנסה להתמודד עם הכאב של ימי הזיכרון לאחר מות אחיה.
ב-2017 הוציא לאור את ספרו הראשון ״אהבה בימי שפעת״ שמאגד בתוכו שורה של נובלות וסיפורים קצרים פרי עטו.
מיכאל, איך עוברים ימי הצילום על הסרט?
״יש בסרט כור היתוך שמחפש לצאת החוצה ולהתפרץ. הארי דה לוקה הוא סופר איטלקי מצליח והבמאי מיכאל מאיר עובד איתו הרבה. ביחד הם יצרו מין חזון אפוקליפטי מאוד קרוב. בבסיס יש רעיון שהוא מין פצצה שמחכה שמישהו ידליק את הפתיל. אנחנו פה בצילומים וזה אקשן מטורף. יש פה עדיין דם על האסלה מהצילומים, כתוב לך על הדלת Bloody Actors Shower is Here הסרט מגיע לגבהים מסויימים ומבחינת האקשן יש פה עבודה מצויינת. יש לנו את פיל עם רקורד מאוד נחשב: הוא עשה את סרטי הבטמן הראשונים, את ״שודדי הקריבים״ו״הנג אובר״. זה כיף לשחק את הסצנות המדממות״.
מה התפקיד שלך בסרט?
״אני משחק את מייקל שהוא בן דוד של סיגל, אותה משחקת לירז חממי הנהדרת. איתי מגיעה לאל איי החברה הצרפתיה שלי שאותה משחקת סטפי סלמה (״תתקשר לסוכן שלי״). מייקל בועט בסרט בכל המוסכמות; הערכים היחידים עליהם הוא שומר הם המשפחה שלו״.
הסרט מדבר חצי בעברית וחצי באנגלית.
״כן, והאמת זה כיף כי אני מרגיש בבית. זה לא שאני נמצא עם שחקנים שהם כולם נטו אמריקאים, יש תחושה שלמרות שאתה באמריקה זה קצת כמו שכונה בישראל״.
תחושות לגבי ההצלחה שלHappy Days בעתיד?
״אף פעם לא יודעים מה יהיה העתיד של סרט. יצאתי מהארץ לפני שנה כצילמנו שם את ‘בשבילה גיבורים עפים׳ ואף אחד לא חשב שניקח את פרס הסידרה הטובה בקאן. זה כיף לראות את ההצלחה של הסדרה ואת התגובות החמות. אני מתעסק ביצירה ואחרי זה היא מקבלת חיים משל עצמה״.
״בשבילה גיבורים עפים״ היא שוב סדרה שהכוכבים בה הם יוצאי צבא בתפקיד הצבר ההירואי.
״אני לא בטוח. נכון שהסדרה מתחילה ברקע הצבאי והסצנות מלבנון, אבל אני חושב שההתעסקות כאן הפעם שונה. היא מרכיבה ואז מפרקת את אלמנט החבר׳ה. יש משהו נורא ישראלי בחבר׳ה שהוא קשור בחבל הטבור ואי אפשר לנתק אותו מהישראליות. אני חושב שמה שקורה בישראל עם המצב הביטחוני הפך להיות משהו שמאוד ‘אפילינג׳ לעולם הקולנוע. זו עובדה שארצות הברית והעולם מחבקים את סרטי האקשן שלנו כמו ״מוסד101״, ״הומלנד״ ו״פאודה״.
הכל סביב אותם נושאים כואבים ומוכרים״.
איך היה לצלם את הסדרה מחוץ לישראל?
״כיף אבל גם קשוח. כל הזמן זזנו ממקום למקום, השתמשנו המון בצוות מקומי וחלק גדול מהם לא דיברו אנגלית אז תיקשרנו איתם בחצי ספרדית עם מתורגמנים. היה כיף שאתה לא חוזר הבייתה בסוף היום אלא עסוק נטו בחוויה הזו של המשחק והצילו־מים. כמובן שהיה מדהים לעבוד עם נינט טייב. נפגשנו שוב גם פה באל-איי, היא אור גדול״.
פתיחות לשחקנים זרים
אלוני חף מכל פוזה, אומר מפיק הסרט תומר אלמגור: ״למיכאל יש אומנם יותר ניסיון והילה משאר השחקנים בסרט, אבל הוא מאוד נדיב. הוא לא מגיע לסט ומרגיש שהוא מעל כולם וזה תרם לכימיה בין כל השחקנים״. עדות לכך מצאתי כאשר במהלך שיחתנו עצר אלוני את הראיון וקם לסייע לאחת מעוזרות ההפקה שהתקשתה להעלות מוניטור כבד במדרגות שעל הסט.
בשנים האחרונות אנחנו עדים לגל של סדרות ושחקנים שמככבים בארצות הברית, יחד עם ההצלחה של ״פאודה״ וגל גדות כמובן. זה פתח הזדמנות לשחקנים ישראלים להצליח בחו״ל?
״כבר הרבה שנים יש ערוץ די פתוח לישראלים, זה תהליך שהתחיל מזמן. העולם הפך קטן ואתה לא צריך ממש לחיות באל-איי כדי לעשות סרטים ולעבוד. אני חושב שהוליווד פתחה בשנים האחרונות את שעריה לשחקנים זרים. אתה פתאום רואה המון שחקנים נורווגים, סלבים, דרום אמריקאים, ספרדים. חאביר ברדם שכבר כבש את הוליווד הוא דוגמא מצויינת להצלחה ענקית של שחקנים זרים כאן. צריך גם ליפול על יד אנשים נכונים ואז לדעת מה לתת״.
יש מצב שאתה עובר ללוס אנג׳לס?
״תשמע, העולם זה בית. ואל-איי זה גם בית. המשפחה שלי נדדה הרבה וגם אני. כרגע אני מחוייב להצגות בתאטרון בישראל, כך שקשה להיות חצי מהמזמן בחו״ל״.
אתה שחקן, במאי, מנחה טלויזיה וגם כתבת ספר. באיזה כובע אתה מרגיש הכי נוח?
״איפה שהלב שלי נמצא באותו רגע. זה בא לפי היצירה הנוכחית, בכל פרוייקט שאני מתעסק בתקופה מסויימת אני נמצא בתוכו ומרגיש בו הכי נוח״.
ספר לי קצת על הספר שלך ״אהבה בימי שפעת״?
״הספר הוא בעצם ארבע נובלות ו-2 סיפורים קצרים, שכל אחד שונה גם בסגנון הכתיבה שלו, גם בדמות ובסיפור עצמו. הם לא מחוברים אחד לשני באופן נרטיבי, ובמרכז הכובד של כל הסיפורים הללו מה שמאחד אותם זה שהם מדברים על אהבה ועוד כמה דברים חשובים אבל פחות. בכל אחד מהם עומד איזה שהוא גיבור בין אם זה חתול, או ילדה קטנה או גבר בשנות ה-30 לחייו. הם כולם הלכו לאיבוד באיזשהו שיברון שקרה להם, והם מנסים למצוא את החזרה לתלם לחברה או לדרך הישרה״.
מי הסופר האהוב עליך?
״גבריאל גרסיה, אני מושפע ממנו רבות ורואים את זה בספר שכתבתי. אני אוהב גם את ארנסט המינגווי וזה גם בא לידי ביטוי בכתיבה של וגם את קפוטה שהוא אמן של סיפורים קצרים״.
״מכתוב״ נקנה לאחרונה על ידי נטפליקס. אתה גם מכוון לשם?
״הקהל הישראלי חיבק מאוד את ‘מכתוב׳ וזו הייתה הצלחה מטורפת. זה מצויין שהם הגיעו לנטפליקס. החברה הזו הפכה להיות מפלצת בסוף היא תהיה ממש הגוגל של הקולנוע. בוודאי שארצה להגיע לשם זו פלטפורמה מצויינת, ואני רוצה גם להמשיך ולעשות פסטיבלים בחו״ל״.
שחקן שהוא מודל לחיקוי עבורך?
״מרלון ברנדו תמיד היה מורה למשחק עבורי. גם ג׳יימס פרנקו ובראדלי קופר שהם חלק מכל הדור שצמח פה בעשר שנים האחרונות. תענוג לראות אותם, זה יהיה חלום לעבוד עם השחקנים האלו.
״גם כיף לי להתראיין לעיתון של הקהילה הישראלית בלוס אנג׳לס, באמת. אני ממש נהנה, זה תענוג שיש פה קהילה חמה ומחבקת״.
מה החלום שלך?
״לסיים את הפיצ׳ר שלי. החלומות שלי הם בטווח קצר. אני רוצה להמשיך ולשחק בדברים שמאתגרים ומעניינים אותי ולא להפסיק ליצור. האתגר הכי גדול לשחקן ישראלי הוא להישאר עם הרגלים על הקרקע, בעיקר שמדובר בהצלחה בחו״ל. ראיתי שחקנים ישראלים שמאבדים את זה. אני מסתכל על גל גדות ואחד הדברים שהכי נפלאים אצלה מלבד החיבוק הגדול שהיא מקבלת מהוליווד, זה לראות בחורה שעובדת קשה ועדיין היא אשת משפחה, היא נשארת עם הרגלים על הקרקע ובצניעות עושה את העבודה שלה״.