״הגעתם?״, תקף טלפוונית, טוני רובל, הדיספאצ׳ר של ״יונייטד מוברס״, שנשמע מיואש. ״כן, אנחנו פה״, אישר בן. ״אז קדימה תעמיס אותו, ותדאג שיהיה מרוצה״, פקד רובל, וניתק. בן, רצוץ מחוסר שינה מצטבר, חילץ את גופו מתא הנהג של המשאית, וללא עיכובים מיותרים, נקש על דלת הבית ברחוב 2349 ברייס. את פניו קיבל גבר תמיר במיוחד, כבשנות השישים לחייו, שיער שיבה הבריק בצדעיו, וכרסו התפוחה איימה לפרוץ את כפתור מכנסיו. מצידו השמאלי של כתפו, הציץ ראשה של אשה סקרנית, ומשזזה לאחור, וגופה נתגלה במלוא הדרו, התחוור כי גם לה הייתה פיגורה דשנה, ומזרועותיה התדלדל השומן. ״שלום, אנחנו מחברת ׳הובלות יונייטד׳, נעים להכיר״, הושיט בן את ידו בנימוס לגבר שעמד מולו, וזה בתגובה, הציג את שם משפחתו בלבד, תוך שהוא מקפיד לציין שנגרם לו נזק כספי בגין העיכוב במועד ההובלה המוסכם. נטול גינוני נימוסין, סבב הגבר על מקומו, וצעד לירכתי הבית, תוך שהוא מסמן בידו לבן, לעקוב אחריו. בזה אחר זה, צעדו פנימה דרך מסדרון מאורך, הלקוח הזועם, בן, שלושת עוזרי ההובלה שהגיעו איתו, והאשה הדשנה, שהציגה את עצמה בנימוס, ״אני הגברת מריאס״, חייכה, ומבטאה, כמו גם מבטאו של בעלה, העיד עליהם כי ייתכן ומוצאם היה ספרדי.
נבוכה משהו מאופן התנהלותו של בעלה, השתדלה האשה לגלות חביבות רבה, ופצחה בשיח-חולין. ״בעלי ואני מאד נרגשים לעבור מפה ולגור בסאן-דייגו״, סיפרה בשעה שבן התלווה אליה לסיור בבית. ״כל בני-המשפחה שלנו עדיין מתגוררים באיטליה, לכן כעת, משבעלי פרש מעבודת הספנות שלו, החלטנו שטוב יהיה לבלות את שארית חיינו קרוב יותר לשני בנינו, המתגוררים שם״, סיימה את דבריה בקושי רב, שכן היה עליה להסדיר נשימתה, קודם שיתאפשר לה להתקדם. ״גרם המדרגות הזה גומר אותי״, חייכה והתנצלה על השיעול הטורדני שתקף אותה. ״את בסדר גברת?״, שאל אותה בן, שכל אותה שעה הראה התעניינות מוחלטת בדבריה, ״כן, כן, תודה. מפה אתם כבר תתמצאו בבית בקלות, תמשיכו לבד, נפגש למטה״, פלטה את המלים בקושי רב מגרונה, ושוב השתעלה. את הסיור בבית בעל שלושת המפלסים, המשיכו בן והצוות, כדבריה, לבדם. בית-הקרקע המפואר, היה עמוס באביזרי אומנות, ועובדה זו לבדה, הצביעה על אפשרות מצויינת לניפוח העלויות, הרהר בן בינו לבין עצמו. בתחתית גרם המדרגות, המתינה להם הגברת, כבדת הגוף. משם היא הובילה אותם לאגף האחורי של ביתה. כקודם, שוב צעדה לפני הצוות, משתדלת כמיטב יכולתה להשוות להליכתה קלילות ואלגנטיות, עובדה שלא החמיאה לה במיוחד, והדגישה אף יותר את כובד משקלה. גם הפעם התעקשה לפטפט בשעת ההליכה, וסיפרה להם, שבעלה הימאי, אסף את הקולקציה שבאמתחתם מכל קצוות תבל. ״גבירתי, הרשי לי לומר לך כי אוסף חפצי האומנות בביתך מרשים במיוחד״, שיקר בן במצח נחושה. ״גרציה״, התרצתה הגברת, וסיימה את הסיור בחצר האחורית של ביתם.
בן, שהאשה החביבה הזו משום מה הזכירה לו את סבתו, אתי, חשף את טורי שיניו לחיוך שובה-לב, ובקושי התאפק שלא לאמצה אל ליבו. נכון שחשוב היה לו להתיידד עימה, שכן בעלה הפגין ניכור ועצבנות, אולם היה זה רגש כן ואמיתי. ״גבירתי, קודם שנתחיל, אני זקוק לחתימה שלכם על החוזה, וחמישים אחוז מקדמה״, חייך בן, והגיש לה הסכם מפורט של כל סעיפי ההובלה. ״אלברטו״, קראה הגברת בקול רם לבעלה, וסימנה לו בידה שיקרב אליהם. ״כן?״, העווה הלקוח את פניו. ״אדוני, היה לי לתענוג גדול לסייר בביתכם״, פתח בן בנימה מתפייסת, ״כפי שאתם בוודאי מבינים, מטרתי בסיור הייתה לאמוד את זמן העבודה שיידרש לנו ולהחליט על סדר העבודה, הוסיף בן, וזרע דברי הכנה נוספים לקראת הזנקת המחיר שהכין, ״בנוסף, הערכתי את סך המשקל, ואת כמות הרהיטים ויתר החפצים שלכם. כפי שנציג המכירות שלנו הסביר לכם, הצעת המחיר הטלפונית שקיבלתם התבססה על הערכה גסה בלבד, וכעת משהשלמתי את הפרטים החסרים בהצעה, ישנו שינוי קל במחיר, אולם האמינו לי, עשיתי ככל יכולתי לחדד את עפרוני. בעניין לוח הזמנים, אני שמח לבשר לכם כי הצוות ואני מקצועיים ומיומנים. היו סמוכים ובטוחים כי ההעברה תתבצע במועד המקורי אותו קבעתם עם נציגינו מהמשרד״. ״ברנש צעיר, עד פה״, עצר בהתרסה בעל-הבית את שטף דבריו של בן, ״אולי התרשמת לא נכון, אולם אני סוחר ממולח, ו׳הסוויט טוק׳ שלך לא עובד עלי, מבין?, מה שסגרתי עם הפקיד שלך זה מה אני משלם היום, אף לא דולר שחוק יותר״, חתם את דבריו הלקוח בניב אמריקאי מטובל בלעג איטלקי כבד. ״אדוני, ברשותך, ישנם סעיפים ופריטים רבים שחסרים בהצעה המקורית, כדי להתחיל, אני זקוק לחתימה ומקדמה. הרשה לי לציין, כי הבית שלך הינו אחד הבתים היותר יפים, שראיתי, מיום שהתחלתי לעבוד בהובלות״, העז בן לטפוח על האגו של גבר הזר שעמד מולו. ״לאשתך ולך יש טעם יוצא דופן, ייחודי ומפואר, ואני, תפקידי לוודא שהחפצים שלך יארזו בקפידה, בעדינות ובתשומת-לב ראויה, כך שיגיעו ליעדם בדיוק כפי שהיו לפני שנארזו. אתה כבר בוודאי יודע, מדובר באריזה קפדנית במיוחד, שנדרשים לה, מוצרי אריזה משובחים ובנדיבות. כפי שהסברתי קודם, הצעת המחיר הראשונית בה נקב נציגינו, הייתה על בסיס טלפוני בלבד, ואינה כוללת דיה את השווי האמיתי של ההוצאה הכרוכה בהעברת תכולת הדירה שלך. גם ארון הבגדים שלכם לא ארוז, וחפצים רבים נוספים אינם רשומים בהצעה המקורית. כעת, לפניך הצעה חדשה ומעודכנת, שכוללת את כל הפריטים בבית. חשוב לי להקפיד ולדייק, כך שמטלטליך יבוטחו על-ידי חברת הביטוח שלנו. אדוני לא רוצה לקחת על עצמו סיכונים מיותרים, אני מניח?״, שאל וענה בן בנימה תמימה. ״אתה משחק פה, ואני לא מכבד את השיטה שלך״, העיר הלקוח, והפעם בקול נמוך יותר. ״באיזו תוספת מחיר מדובר?״, הוא שאל. ״הסכר הראשון נפרץ״, חש בן הקלה בליבו, ובקול רם הרשה לעצמו להטיל על הלקוח שלו פצצה נוספת, כשהסביר לו בנעימים, כי המחיר בפועל מושפע גם ממשקל המשא, מה שגם כן לא הוערך נכון בהצעת המחיר המקורית שניתנה לו.
אלברטו מריאס הזעיף את מבטו, גבניו התכווצו, ושירירי פניו התהדקו. ״ברנש, הבנתי אותך, כעת דבר לעיניין, בכמה מדובר?״. בשלב זה, בן נמנע ככל האפשר ליישר את מבטו אליו, ותחת זאת,העדיף לנעוץ את עיניו בבלוק הכתיבה שאחז בידו. בהקפדה רבה, פירט את הצעת המחיר החדשה, שלא פסחה על אף סעיף התייקרות אפשרי, לצורך התפחה מקסימלית של החוזה. כלל בן גם את אריזת ארונות המטבח ואריזת חדר השינה. ״מדובר בכשישים קופסאות קרטון נוספות, עשרה גלילי טייפ, וכעשרים גלילי פצפצים״, פירט,. ״כללתי גם את התוספת בגין העמסת ציוד כבד במיוחד, ותוספת משקל למשאית. האמן לי אדוני״, שוב שיקר בן, ״נמנעתי ככל האפשר מחיובים הכרחיים נוספים, כדי להקל בתשלום ככל האפשר. הסכום הכולל בעבור ההובלה שלנו היום, שלהזכירך, מובטחת לך העברה מקצועית, וביטוח מלא לכל המטלטלין, ואגב לא חייבתי אותך על אריזת העציצים שלכם מסתכמת בשמונה עשרה אלף, ותשע מאות דולרים בלבד״, חתם בן את פרק דברי ההסבר שלו, ויישר מבטו. ״אתם השתגעתם או מה?״, ירה האיטלקי, תוך שהוא מסיט מבטו מהדף שלפניו, ונוקב אותו בעיני הבחור הצעיר שלפניו. ״זו גניבה״, פסק, והפנה את גופו לכוון הבריכה. ״אדוני מבין שחברת ההובלות שלנו מייחסת חשיבות עליונה להובלת הבית שלך?, ושכל עיניינו להבטיח לו העברה מצויינת?״, לחץ בן. ״אל תצחיק אותי, מאיפה לדעתך יש לי את האביזרים האלו?, למי פה יש נסיון רב יותר כמוביל, לי או לך?״, הגביר הלקוח את קול דיבורו, ולחייו הפכו אדמומיים. ״צודק, אדוני צודק״, ניסה בן להרגיע את הלקוח הזועם. ״אבל אני מציע שתשווה את הפירוט שביידך למציאות בשטח. אם רצונך שהמשאית תצא מפה לדרכה עוד היום, עלייך לסייע לי להתחיל בעבודה מייד״, חייך בן, ובנימוס רב דחף לעברו את החוזה המעודכן. אלברטו יישר אליו מבט, הניף אצבע מאיימת. והזהיר אותו שלמרות כל הסבריו, ומאמציו, לא ישלם דולר נוסף אחד מעל הצעת המחיר האורגינלית, שקיבל טלפונית מהמשרד, אחאת הוא יבטל את כל עניין ההובלה לאלתר. ״אדוני, האמן לי שהוזלתי לך את העלויות הרבה פחות מהמחיר שעליך לשלם בפועל״, שמר בן על נימת קול מפוייסת, ובטרם המשיך לשאת ולתת, קרב לאיטלקי, כממתיק עימו סוד, ״ייתכן כי אתה לא מודע לכך, אולם שכרי מתבסס על שעות עבודה בלבד, כך שאין לי כל רווח נוסף מעליית המחיר שלך, להיפך, המטרה שלי שתהיה לקוח מרוצה. אתה מבין שכדי לשמור על מקום העבודה שלי, עלי לדווח נאמנה על על סך מוצרי האריזה שהשתמשנו בהם, כמו גם על שעות העבודה של הפועלים. האמן לי שהמחירים שנקבתי בהם הם מינימלים ככל האפשר. ובנינו אדוני״, הוסיף בן את המשפט שנעזר בו במקרים של לקוחות עקשניים במיוחד, ״אני מרגיש קירבה אל זוגתך ואליך, שכן סבי זכרונו לברכה, היה איטלקי, ובשל כך, יש לי חיבה מיוחדת לאיטלקים״, סיכם בן, וקיווה שהשקר על מוצאו האיטלקי, יהיה הפאנץ׳ ליין המנצח שלו.
אשת האיטלקי ששתקה עד כה, פצתה את פיה, ובחיוך מתנצל, ביקשה לקרוא את החוזה. בעלה ירה לעברה משפט בשפתם המשותפת, והיא הגבירה את קולה, אחר דחפה את העט בידו של בעלה. חמתו של מריאס עלתה בו, והוא שלח בה את קיצפו בחימה. הדבר האחרון שבן נזקק לו כעת היה מריבה בין בני-הזוג, במאמץ להרגיע את הרוחות, סימן לחואן, הפועל המקסיקאי האחראי לגשת אליהם.
הייתה זו טקטיקה קבועה, שהשתמשו בה במקרים חריגים של לקוחות קשים במיוחד, והמשחק בניהם היה קבוע. ״מר. בן״, פתח חואן, ״מי מספק היום את שירותי העזר לאריזה ולפירוק, אנחנו או הלקוח? והאם בחנת את סלסול המדרגות הצר, איני בטוח שאפשר יהיה להעביר רהיטים דרכו בקלות?, ושאלה נוספת, האם עלינו להכנין את מוצרי-החשמל והבטחתם לפני המשלוח, או שהלקוח כבר עשה זאת?, בעניין פירטי דברי אומנות, האם יש אישור לעטיפה כפולה?״, העמיד חואן פנים כלא יודע מה תוכן השיחה של בן עם לקוחותיו. ״חואן, קח את הצוות ותמתינו לי בכניסה לבית״, פקד בן, וחואן, הניע ראשו מעלה מטה כמקבל על עצמו את האחריות לביצוע ההוראות. ״שאלה אחרונה אם אפשר״, ביקש חואן את תשומת ליבו של בן, ״אנא אישורך לנשיאה של החפצים עד למכולה, שכן בשל חוסר יכולתנו להחנות אותה במרחק סביר ממקום המגורים, עלינו לדווח על תוספת זמן עבודה, כמו גם תוספת על פריטים בעלי משקל וגודל חורג?, כוונתי היא למשל לפסנתר שבחדר ההסבה. ואנו זקוקים גם להוראות בעניין המכונית שבחנית הבית, ולסירה שרתומה לה?״.
האיטלקי החמיץ פניו לשמע דיבריו של חואן, ואישתו נזפה בו בשפתם בקול קר. בן, קם על נע באיטיות והעמיד פני מודאג. ״אדוני, טעות שלי, שכחתי להוסיף לחוזה שלך חלק מהדברים אותם הזכיר חואן עכשיו. כפי שאתה יודע, כל משא מגושם מהווה קושי בפריקה וטעינה, והינו כרוך בתוסף תשלום. מבלי להלאות אותך בפרטים מיותרים, אסביר בקצרה ממש, שמוצרים בעלי צפיפות משקל גבוהה נירשמים תחת סעיף ׳תוסף משקל׳, אולם מאחר והטעות שלי, מדובר בחסכון של כאלפיים דולרים.
כעת אדוני, האם תואיל לחתום על החוזה, ולתת לי מיקומה של חמישים אחוזים מסך הסכום?״, דחק בן, בתקווה לקדם את התהליך. ״בסדר תתחילו״, ושיהיה ברור לך, אני לא אשלם אף לא דולר אחד נוסף מעל הסכום הזה״, רטן הלקוח. ״זכית אדוני״, הושיט בן ידו לאלברטו, וזה לא השיב ידו ריקה. הגברת מריאס, חייכה, ובן קרץ לה בחיבה, ״גרציה מדאם״, העז ואמר. ״וכעת ברשותכם, הזמן קצר והמלאכה מרובה״.
