מגפת הקורונה כפתה שינויים משמעותיים בחיי היומיום * אחד הדברים שאליהם אנשים מתגעגעים במיוחד הוא חיבוק שהיום נראה כמו פעולה מסוכנת במיוחד * אבל אפשר לנקוט כמה אמצעי זהירות שמצמצמים את הסכנה ומונעים הדבקה
תושבת קנדה שהתגעגעה נואשות לחיבוק של אמה בתקופת הסגר לקחה יריעת פלסטיק אטום למים ויצרה ממנו מעין כפפת חיבוק עם שרוולים, וכך הצליחו שתי הנשים להתחבק בלי לחשוש מהקורונה. סרטון וידיאו של שני בני דודים מקנטקי מתחבקים ומתייפחים לאחר בידוד ארוך זכה לאלפי שיתופים. "לא ציפינו שהם יגיבו כך", אומרת אמבר קולינס, שצילמה את המפגש בין בנה הקסטון בן השמונה לבין בת הדוד רוזלינד ארנט בת העשר. "הם שמחו כל כך ולא ידעו איך להביע את עצמם, אז הם פשוט בכו. החיבוק הזה מוכיח עד כמה חשוב המגע האנושי".
אנחנו לא מתגעגעים לחיבוקים סתם כך – אנחנו ממש זקוקים להם. הפגנת חיבה פיזית מפחיתה מתחים ומרגיעה את מערכת העצבים הסימפתטית, שמפרישה הורמוני סטרס שמזיקים לגוף. בסדרת מחקרים הוכח שאחיזת ידיים עם אדם אהוב מפחיתה את המצוקה שנוצרת אחרי שהנסיינים קיבלו זרם חשמלי. "במוח האנושי יש נתיבים שמיועדים אך ורק לזיהוי מגע אוהב", אומר יוהנס איישטדט, מדען חישובי־חברתי ומרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד. "מגע כזה הוא הדרך שבה המערכת הביולוגית שלנו משדרת שהכול בסדר, שאנחנו אהובים ושאיננו לבד".
לינסי מאר היא מומחית לדינמיקה של אירוסולים (רסס) מווירג'יניה טק ואחת מהמומחים המובילים בעולם בתחום הידבקות במחלות נישאות באוויר. היא מספרת ב"ני יורק טיימס"על מחקר שנעשה בהונג קונג ואפשר לראות בו כיצד נגיפים שמגיעים מדרכי הנשימה נעים בעת מגע קרוב. על בסיס המודלים המתמטיים במחקר זה חישבה ד"ר מאר שסכנת החשיפה במגע קצר נמוכה באופן מפתיע – גם אם חיבקתם נשאים שלא ידעו שהם כאלה והשתעלו לכיוונכם.
הסיבה לכך היא שאנחנו לא יודעים מהו המינון המדויק שנדרש כדי שנגיף הקורונה יגרום למישהו לחלות. ההערכה המקובלת היא שמדובר בכמות של 200 עד 1,000 עותקים של הנגיף. שיעול ממוצע יכול לפזר בין 5,000 ל-10,000 נגיפים, אולם רוב הרסס נוחת על האדמה או על משטחים קרובים.
כשבני אדם נמצאים במגע קרוב רק כ-2% מהנוזלים שנפלט בשיעול, כלומר 100 עד 200 נגיפים, ייכנסו למערכת הנשימה של האדם שעומד קרוב, או יותזו על בגדיו ועורו. אבל רק אחוז בודד מהנגיפים שרוססו, כלומר נגיף אחד או שניים, יגרמו זיהום. "מן הסתם נדרש יותר מנגיף אחד בשביל להידבק", אומרת מאר. "לכן אם אתם לא מדברים או משתעלים בזמן החיבוק הסיכון להדביק ולהידבק נמוך ביותר".
באופן כללי אפשר לומר שהדבר הבטוח ביותר היום הוא להימנע מחיבוקים. אבל אם מישהו ממש זקוק לחיבוק עדיף לנקוט אמצעי זהירות: לעטות מסכה כל הזמן ולהתחבק באוויר החופשי, להרחיק את המסכה ואת הידיים מגופו ומהמסכה של האדם האחר, ולא לחבק אדם שמשתעל או מפגין תסמינים אחרים שנראים דומים לתסמיני קורונה.
חשוב מאוד להפנות את הפנים לכיוונים מנוגדים ולא לדבר או להשתעל בזמן החיבוק. יש לעשות את זה במהירות, פשוט להתקרב ולהיפרד בזריזות. אחרי שנפרדים צריך לעשות כמה צעדים אחורה כדי לא לנשום זה על זה ולרחוץ ידיים היטב. עדיף לא לבכות מפני שדמעות ואף דולף מגדילים את הסיכון למגע עם נוזלים שמכילים את הנגיף. אמצעי הזהירות המומלצים יכולים להיראות כמו מאמץ גדול מדי בשביל חיבוק פשוט, אבל המגפה תלווה אותנו עוד זמן רב. אלה כמה כללים שכדאי להקפיד עליהם:
לא להתחבק פנים אל פנים
"התנוחה הזו מסוכנת משום שהפנים קרובים מדי", אומרת מאר. "האוויר שאנחנו נושפים חם יותר מהסביבה ולכן עולה למעלה. כשאדם נמוך מביט אל האדם הגבוה האוויר שהוא נושף מגיע ישר לדרכי הנשימה של הגבוה. אם הגבוה מביט למטה, ייתכן שהאוויר ששניהם נושפים יתערבב ואז הם ישאפו את האוויר המעורב".
לא להצמיד לחיים כשאתם פונים לאותו כיוון
כששני המתחבקים מסתכלים לאותו הכיוון זה מסוכן יותר מפני שכל אחד מהם שואף את האוויר שהאדם האחר נשף.
התחבקו כשאתם פונים לכיוונים מנוגדים
הפנו את הפנים לכיוונים שונים כדי להימנע משאיפה של האוויר אוויר שבן הזוג המתחבק אתכם נשף. אל תשכחו לעטות מסכות.
בקשו מהילדים לחבק אתכם בגובה הברכיים או המותניים
חיבוקים בגובה הברכיים או המותניים מקטינים את הסיכון לחשיפה ישירה לטיפות זעירות של רוק ונזלת משום שהפנים רחוקים. קיים סיכוי שהמסכה של הילד או הפנים שלו יזהמו את בגדיו של המבוגר לכן כדאי לשקול להחליף בגדים, ובכל מקרה לרחוץ ידיים היטב אחרי ביקור שכולל חיבוקים. המבוגר גם צריך להביט הצדה כדי לא לנשוף לעבר הילד.
נשקו את הנכדים על החלק האחורי של הראש
נשיקה על הפדחת היא שיטה מוצלחת להימנעות מהדבקה: הסבים כמעט לא נחשפים לאוויר שהילד נושף. נכון שהילד נחשף לנשימה של האדם הגבוה ממנו, לכן כדאי להשאיר את המסכה על הפנים ולנשק אותו דרכה.
ג'וליאן טאנג, וירולוג מאוניברסיטת לסטר באנגליה שחוקר את המעבר באוויר של נגיפים שמקורם במערכת הנשימה, מציע עוד אמצעי זהירות לחיבוק: לעצור את הנשימה. "מרבית החיבוקים נמשכים פחות מעשר שניות, כך שאנשים אמורים להסתדר עם זה", הוא אומר. "אחרי שמסיימים את החיבוק כדאי להתרחק לפחות שני מטרים ורק אז לשאוף שוב. עצירת הנשימה מונעת נשיפה של כל נגיף או חיידק מסוכנים שאולי אתם או האדם האחר נושאים בלי לדעת שנדבקתם".
מאר מציינת שמכיוון שהסיכון בחיבוק קצר תוך נקיטת אמצעי זהירות מוגדר "נמוך אבל לא אפסי", אנשים צריכים לברור בקפידה את שותפי החיבוק שלהם. "אני הייתי בוחרת לחבק חברים קרובים, אבל אמנע ממחבקים אקראיים", היא מסכמת.
