נקודת המבט שלי על גירושים
בצעירותי תמיד חלמתי על היום הלבן, שמלה של נסיכה מהאגדות…. קסם.
להבטיח לגבר של חיי שלנצח נחיה באושר ועושר. אז זהו שלא!
אני בת 47 גרושה אמא לשלושה ילדים מקסימים.
משתפת כאן בתובנות אישיות למה לחשוב ולהתנהל עם אגו זה לא!
יש הרבה מה להפסיד, פונות אליי נשים רבות שמשתפות אותי בסיפורים על ההתמודדות שלהן בגירושים. שאתם תשאלו את עצמיכם האם זה אמיתי?
לצערי כמי שעברה סיפור לא פשוט בעצמה אני כבר לא מופתעת מכלום.
הניצול של האישה שלא עצמאית כלכלית מכיוון שתמכה בקריירה של בן הזוג כול השנים שלהם ביחד. הידיעה שהילדים זקוקים לחוזק של האמא שהבן זוג מתכנן לרמוס… בלתי נתפס.
המחשבה שיוצאים למלחמה והילדים האהובים שלנו באמצע היא נוראית. אלה שלא מבינים את ההשלכות לעתיד יבינו – העול בדיעבד שכבר הנזק נעשה וחבל.
אני אשתף כאן מנסיוני האישי ונקודת המבט שלי על גירושים, על הכאב ושינאה שנוצרים בין שני אנשים שפעם אהבו אחד את השני .
כמה חשוב אחרי ההחלטה לפרק את המשפחה לחשוב על טובת הילדים.
מה שמזכיר לי מילים אחרונות שאמר לנו הרב במעמד הגירושים: ״לפני שאתם הולכים אני רוצה לבקש ממכם שתעשו הכול שיהיה טוב לילדים, ילדים גדלים ובסופו של דבר מטיחים את האמת בפרצוף שלנו וחשוב שיזכרו שיזכרו לכם את הטוב״.
אני הבנתי מייד את דברי הרב וידעתי שרק אני באמת הקשבתי. תחשבו טוב טוב לפני שאתם בוחרים לפרק את המשפחה.
בליבי אני עדיין מאמינה שמשפחה שלמה זה הכי טוב. יחד עם זאת להישאר בזוגיות רעילה זה גם לא הנכון לכן מתגרשים אך ורק שאין ברירה.
תבחרו בטוב תקבלו רק טוב.
בריאות לכולם!
