הזמר והשחקן עידן עמדי קיים בבוקר יום חמישי מסיבת עיתונאים בבית החולים שיבא תל השומר. המפגש נערך עם שחרורו של עמדי להמשך שיקום בביתו, לאחר שזה שנפצע קשה במהלך המלחמה בעזה. "יש לפניי שיקום ארוך, נפצעתי באופן קשה", אמר, "עצם זה שאני עומד מולכם – זה נס. רסיס שחדר לגופי בגרון – בנס לא פגע בחוט השדרה… גופי ונפשי אומנם נפגעו, אבל רוחי חזקה מאי פעם. אני אשוב ליצור, לשיר, אני אשוב לשחק. אם אלוהים ייתן לי כוח אני אשוב להילחם על המדינה שלי, אמא אל תכעסי. הרוח שלי חזקה בזכות עם ישראל שעטף אותי באהבה, הדבר הזה לא מובן לי מאליו. ייקח לי גם זמן להכיל את כמות האהבה שקיבלתי, תודה רבה לכולכם".
בפתח מסיבת העיתונאים, שעוררה תשומת לב עולמית עם נציגים מכלי תקשורת אמריקאים ואירופאים, אמר עמדי: "אני רוצה בראשית דבריי לשלוח חיבוק למשפחות השכולות, אני יודע שאין מילים שינחמו את הלב, חשוב לי שתדעו שהבנים והבנות שלכם הם הגיבורים שלי עד סוף ימיי. ברגעים מסוימים הרשנו לעצמנו לבכות ביחד, הייתה להם משמעות עצומה.
"הגעתי לכאן שרוף ומפויח", הוא משחזר, "למרבה האירוניה הייתי בלתי ניתן לזיהוי, ועל התג נכתב 'אלמוני בן 22'. המבצע בו נפצעתי היה מבצע חשוב וערכי. איני יודע מה כבר התפרסם, אז אהיה זהיר. הדברים שמצאנו שם הדירו שינה מעינינו. ההיקף והעומק של המנהרות והאמל"ח המיוחד שנמצא שם – הם הוכחה נוספת לאכזריות של אויבינו.
על רגע הפציעה שלו סיפר כי "זה מסוג הרגעים שאתה רק חושב שאתה רוצה לחיות, אין הרבה מעבר. ברגע הפיצוץ, אחרי שנחתי על הקרקע – הדבר היחיד זה היה לסמן שאני חי ושיבואו לטפל בי. אתה חושב על הבית, על המשפחה שלך. למעשה במבצע היינו שלושה צוותים, והיינו אמורים באותו בוקר להשמיד כמה פירי מנהרות. כבר היינו בסוף המשימה, וכמה שעות לפני שנכנסנו – התפוצץ עוד מחסן אמל"ח שם. וידאתי איפה כל הלוחמים, ואז די בהפתעה קרה הפיצוץ. אני מחכה להתחזק קצת ולהתכנס כדי ללמוד את זה.
"מסיבות שעדיין מתוחקרות, התאונה הזו הסבה נזק רב לכוחותינו, ֿשניים מהרוגים היו חברי צוות שלי" אמר ולא הצליח לעצור את הדמעות, "רס"ל גבריאל בלום ז"ל ורס"מ עקיבא יסינסקי ז"ל. גברי היה לוחם מקצועי, אדם חד סקרן וחזק. זכיתי להכיר אותו במלחמה וללחום לצידו. הוא היה אדם אהוב. עקיבוש… עקיבא ואני מכירים מגיל 19, התקבלנו יחד לצוות הסיור, הוכשרנו יחד, לחמנו יחד במבצעים רבים ובמלחמות השונות – מעופרת יצוקה, דרך צוק איתן, וכמובן במלחמה הנוכחית. איך אוכל להיפרד ממך? כבר כמה ימים שאני נאבד בגעגועים אליך שמפלחים לי את הלב. הלוחם הכי ידען ומקצוען, חזק וטוב לב, צלף חד פעמי ששמו הלך לפניו. היית תופס אותי בלילות אחרי שכולם נרדמו, ומדייק אותי. היית לי למצפן ערכי ומוסרי. מהרגע שהתעוררתי בטיפול נמרץ שאלתי אם שרדת. סיפרת לי על התואר שסיימת והספקת לזרוק לי בדיחה צינית אחרונה: 'אתה רואה עמדי? יש אנשים שעושים משהו רציני בחיים שלהם'. אני מעריך אותך ואני אוהב אותך לעד. למשפחות של גברי ועקיבוש, אני מצטער שלא עמדתי במשימתי כמפקד להשיבם הביתה בשלום, הכאב הזה ילווה אותי כאות קין עד יומי האחרון.
"ביקשתי לקיים את מסיבת העיתונאים הזו מכמה סיבות", הסביר, "הראשונה – להודות לצוותים הרפואיים, אתכם אני רואה כלוחמים בשטח. אין בפי מילים להודות לכם, קצר הדף מלהכיל את שמותיהם של כולם, אבל חשוב לי שעם ישראל ידע שהוא זכה בצוותים הרפואיים המסורים והמקצוענים ביותר. סיבה נוספת שבגללה אני כאן היא ההבנה העמוקה של פצועי המלחמה. אני פוגש אותם בבדיקות ובמחלקות השונות. אם יש דבר טוב שקרה בעקבות הפציעה שלי, זה היכולת שלי להיות שליח. בשביל אנשים מסוגנו, שרגילים להיות עצמאיים וחזקים, הדבר הזה כשלעצמו הוא אתגר – להבין שאתה פצוע וחולה, לעכל דברים, ולקבל שיש דברים שכנראה לא ישובו להיות כבעבר.
"מכם הציבור אני מבקש – כפי שהייתם למעני, תהיו למענם. תנו להם את המקום להשמיע את כאבם, תתמכו ותחבקו. אלה שרצו ראשונים ללא היסוס ומרצון, מתוך אהבת העם והארץ, זקוקים לכם כעת בשעה הקשה שלהם. הפציעות שלהם אינם רק פיזיות, אלא גם נפשיות. במהלך הקרבות איבדנו אחים לנשק. יש דברים שלוקח לנפש זמן לעבד ולהכיל. יש לי את האפשרות לעמוד על הבמה ולדבר בשמם ולבקש מכל הגורמים המקצועיים והאזרחים – בבקשה שימו לב אליהם.
"במהלך השנים האחרונות הייתי פעיל במטה השבויים והנעדרים להשבתם של הדר גולדין, אורון שאול, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד. חברי הקבינט והכנסת אמרו שבעיית השבויים היא כרגע בעיה של משפחות בודדות, אבל אם מדינת ישראל לא תשכיל – יבוא יום וזו תהיה בעיה של רבים. המסר הכי חשוב שאני רוצה שייצא מכאן הוא שאסור לנו להפקיר אותם פעם נוספת. כדי לשוב ולבנות את האמון עלינו להשיבם הביתה – זוהי חובתנו המוסרית… למדינת ישראל יש הרבה כלים להתמודד עם הנושא הזה והרבה מנופים. מדינות שצריכות אותנו לכל מיני דברים – מאנרגיה ועד לתיווך. אני חושב שעוד לא השתמשנו בכל מה שאפשר לעשות, שאולי לא שינינו עד הסוף את קו המחשבה שלנו".
"אני רוצה להודות לחבריי ומשפחתי – לימדתם אותי פעם נוספת מהי חברות אמת. לילדיי – יעל, שירין ויונתן ישראל – אתם הכוח שלי לקום כל בוקר ולהתחזק. לאשתי, מרים האמזונה שלי, אני אוהב אותך. כל מה שאומר רק יקטין את העוצמה הפנימית שלך, אני מצטער שהדאגתי אותך, ידעת שהתחתנת עם משוגע. להוריי ולאחי הבכור, מהם ינקתי את כל מה שאני בחיי, בעולם מתוקן זה אמור להיות הפוך. מצטער על פעימות הלב שהחסרתי מכם.
"יש לנו משימה כאומה להישאר מאוחדים, לא להתפרק. להוכיח לאלה שהקריבו את חייהם למעננו שההקרבה שלהם לא הייתה לשווא. לעיתונאים הזרים – תודה שבאתם. למרות שנפצעתי קשות, הרוח חזקה. אני אחזור לשיר ולשחק, ובעזרת השם אחזור להילחם עבור המדינה שלי. הישראלים הכי חזקים בעולם, כשאנחנו מאוחדים אנחנו בלתי מנוצחים. זה ייקח זמן אבל אנחנו ננצח במלחמה הזו, אין לנו ברירה אחרת. תודה לכולכם שהגעתם, עם ישראל חי".
כשנשאל על ידי ynet אם ירצה להעביר מסר בצל המשפט שנערך בהאג נגד מדינת ישראל, אמר: "המבצע האחרון שעשינו – באותו בוקר הגיעו לשם כתבים זרים וגם כתבים מפה. אני חושב שברגע שהממצאים יתפרסמו בעולם – זה יהיה אפילו קצת מצחיק, כל הסיפור הזה של התביעה. אנחנו מתמודדים עם אויב שלא בוחל בשום דבר. בואו נגיד שעוד כמה חודשים זה היה יכול להיות הרבה יותר מורכב, הרקטות שנורות לכיוון ישראל, תבינו מבין השורות מה זה אומר. אנחנו צריכים להמשיך להסביר לכולם שזאת מלחמה צודקת ושאנחנו מתמודדים מול אויב שלצערי הוא לא רק חמאס – מצאנו מנהרות ואמל"ח בכל מקום שהגענו אליו, מבתים, תיקים, בתי ספר – חשוב שכל העולם ידע את זה".
האם ישוב ל"פאודה" בקרוב? על כך ענה עמדי כי "לפי איך שהעונה האחרונה נגמרה – יכול להיות שיהיה פה חיבור ישיר. לפני המלחמה היו כל מיני רעיונות על תסריט, לדעתי אבי [יששכרוף] וליאור [רז] עובדים להתאים את זה למציאות אליה נקלענו".
לפני שעמדי החל את דבריו, סיפרה יעל פרנקל, מנהלת בית החולים: "אני מאוד מתרגשת להיות איתך כאן היום ביום הזה, שהוא עוד איזה סמל קטן שאתה משתחרר מהאשפוז, וככה נזכרים ביחד בשבועיים וחצי האחרונים שאתה איתנו כאן. עידן הגיע אלינו כשהוא במצב פצוע קשה, מונשם ומורדם, אחרי טיפול הרואי שקיבל בשטח על ידי צוותי 669 והגיע אלינו מוסק. מאז עברנו יחד דרך לא קלה אבל איתך היא הייתה הרבה יותר קלה, כי לטפל במישהו כזה כוח רצון וכזאת אופטימיות וכאלה כוחות – זה ממש הדוגמה לניצחון הרוח של עידן, שלנו ושל מדינת ישראל". עוד היא הוסיפה כי "יש לנו כאן כמאתיים פצועים שנמשיך ללוות אותם".
עמדי שירת במילואים מאז 7 באוקטובר כלוחם חיל ההנדסה, עד שנפצע כאמור באורח קשה ברצועת עזה לפני כשבועיים. הוא פונה לבית החולים שיבא בתל השומר, והיה מורדם ומונשם עם רסיסים בכל חלקי גופו, וטופל ושוחרר ממחלקת הטראומה כעבור מספר ימים. כעת כאמור, בעקבות שיפור במצבו – הוא משוחרר לשיקום ביתי, כפי שנמסר מטעמו.