בכל בית חולים, מרכז משטרתי, צוות של ה-FBI או כוחות פדרליים אחרים המוצגים כיום על המרקע יש מוסלמים * הם כולם חכמים, נבונים, מוכשרים, מאמינים, אנשים טובים ומיטיבים המהווים את שאיפתה של כל אמא אמריקאית לילדיה כשיגדלו * זהו נזק בלתי הפיך, ואת התודה צריך להפנות לנשיא לשעבר
הנשיא ברק חוסיין אובמה גרם נזק רב לארה״ב במשך שמונה שנות כהונתו. הוא מכר את זכויות הציבור ליצרניות התרופות ושדד את הקופה הציבורית בכדי להעביר תוכנית רפואה ציבורית שהיא נוראה ביותר. העולם כולו (למעט אירופה) לעג לארה״ב וידע שלא ניתן לסמוך עליה (למעט לזרוק ידידים ולאפשר לרודנים להמשיך במעשיהם). הנשיא אובמה גרם לפילוג שלא היה כמוהו ולשנאת חינם בין שחורים לבין לבנים, בין רפובליקנים לבין דמוקרטים, בין הציבור לבין כוחות המשטרה. הוא העמיד את אלוהים בפינה וציווה עליו לא להסתובב אל הכיתה. שמונה שנים לא נשמעה מוזיקת קריסטמס במרכזי הקניות. הוא איפשר לאיסלם הרדיקלי לחדור אל מנגנון ביטחון הפנים. הוא קיבל בזרועות פתוחות עשרות מיליוני מהגרים בלתי חוקיים. וכל זאת אפילו לא על קצה המזלג מקצת ״תרומותיו״ ההרסניות של הנשיא אובמה לארה״ב של אמריקה.
יותר מכל, ההשפעה ההרסנית ביותר של הנשיא אובמה היא זו ארוכת הטווח – נזק מתמשך ובלתי הפיך: ראשית, הוא דאג לחנך את מנהיגי העתיד האמונים על הגנת ארה״ב בצורה שחושיהם יהיו לגמרי רדומים, כאילו הזריק להם סם משתק. שנית, הוא דאג לשטיפת מוח שממשיכה שנים לאחר שהוא עצמו כבר אינו מושך בחוטים, לעיצוב דעה של דור שלם.
שיתוק הצבא
בצבא קם דור שלם של מפקדים זוטרים שיוביל את הצבא בעשורים הבאים עבורו איסלם מייצג שיא השאיפה לשלום וג׳יהאד הוא לא מלחמת קודש כי אם מסע עצמי לחיפוש אחר הטוב. אם ההגדרה הראשונית היא שאיסלם היא דת שוחרת שלום, ושחל איסור מוחלט על שימוש במילים ״טרור״ ו״איסלם״ באותו משפט, הרי שצריך להמציא תרוצים לכל מה שקורה בשם האיסלם הרדיקלי. אדם יוצא ומרסס את חבריו בבסיס צבאי בכדורים, זה חייב להיות תוצאה של ״אלימות מקום עבודה, גם כשהמחבל צועק ״אללה או אכבר״ ויש מספיק הוכחות שהוא עשה זאת בשם האיסלם. אין צורך להלחם באיסלם, שכן תמיד יומצא הסבר למה שקרה, ומיד מתייצבים כמה אימאמים, כומר ורב, ומשבחים ומהללים את הדת-שוחרת-השלום בשם אללה הרחום והרחמן. ״האדם לא היה שפוי״ או ״לא היתה לו ברירה, הוא הרגיש נרדף״ או תירוץ אחר מרשימה שהוכנה מראש.
לא ניתן להלחם באויב בלתי נראה, כשמראש כל תחבולה ואמצעי מוגדרים כפסולים בעליל (לדוגמא, ייחוס התנהגותי – behavioral profiling – כפי שבארץ מיושם בשדה התעופה). כך ניתנה לאיסלם חסינות כפולה תחת אובמה: (1) התעלמות מעצם קיום האיום, (2) ואיסור מוחלט להשתמש בכל אמצעי מוכח נגדו.
איך ניתן להלחם בווירוס (לשם דוגמא, נקרא לו קוביד-19) אם לא ניתן לראותו, אסור לזהות אותו (״זו שפעת עונתית״) וחל איסור מוחלט על שימוש בכל אמצעי שיתכן שיהיה יעיל נגדו, דוגמאת תרופה או חיסון? אם נשווה לרגע את הצבא לחזית המדע, הרי שהנשיא אובמה עיצב את דעת כל המדענים, אלו שאמורים להיות בחזית המחקר בהווה ובעשורים הבאים, בעיוורון מוחלט למציאות והטיל עליהם איסור לעשות את מה שהמדע מכוון. האם ניתן יהיה להלחם באויב שניתנו לו הגנות ארוכות טווח כאלו? ודאי שלא.
אלא שהנשיא לא אהב את הצבא. עבורו כוח צבאי היווה חולשה, שכן הוא היה בטוח שבאמצעות התעלמות, התרפסות או תשלומים, ניתן יהיה להתחבב על כל השליטים העריצים בעולם. כך הוא נהג מול אסד בסוריה, האחים המוסלמים במצרים והמולות באיראן. הוא קרא לכך ״דיפלומטיה,״ אך סוג זה של דיפלומטיה הזכיר לכולנו את נווין צ׳מברלין, ראש הממשלה הבריטי, המנופף בפיסת ניר ומכריז לעולם, שנה טרם פרוץ מלחמת העולם השניה, ״שלום בימינו!״
עיצוב דעת הקהל
הנשיא התרפק על אהבת המונים (גם אם רובה נקנתה בטבין וטקילין, בין אם זה היה תוכניות ממשלתיות, טיולים בעולם של אלפי אנשים עם פמליית הנשיא, מינויים פוליטיים וחלוקת כוח, ליבוי שנאה כלפי האחר או אמצעים רבים אחרים). הוא ידע שההמונים מעניקים לו מעטפת מגן שאין כמוה, ששום דבר לא ידבק אליו ולא יחדור את המגן האנושי, המלטף ואוהב. הנשיא גם הבין שבכדי להשאיר מורשת שלא ינוס ליחה, הוא חייב להטמיע את רעיונותיו בקרב הדור הצעיר. הוא יזם שטיפת מוח, כמו תרעלה מתמדת, בצורה מושכת ביותר. עד היום עץ זה נותן פרותיו, ואלו יפים, מגרים וטעימים ביותר.
שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס אמר ששקר שנאמר מספיק פעמים הופך למציאות, לאמת חדשה. הנשיא אובמה לא פיגר בהרבה משגעון הגדלות של היטלר שהסביר ש״תמיד קל יותר לעצב את הרבדים העמוקים של הרגשות של המסות הנרחבות של מדינה מאשר בצורה מודעת או התנדבותית; וכך בפשטות הפרימיטיבית של המוחות שלהם, הם נופלים בקלות קורבנות לשקר הגדול מאשר לשקר הקטן, כי הם עצמם אומרים שקרים קטנים אבל יתביישו להעזר בשקרים ברמה נרחבת". קטע זה ממיין קמפף מיושם כחלק ממורשתו של הנשיא אובמה, לפיה ארה״ב היא אחת מהמדינות המוסלמיות הגדולות בעולם, נוסדה ע״י מוסלמים ומושתתת על יסודות האיסלם. השקר כה גדול וכה מרוחק מהמציאות, שעד היום איני תופס אותו, אך אנשים מאמינים, שכן בתת המודע מוחם הוכשר שזו בדיוק המציאות, וכשמגיע נשיא המעצמה החזקה בעולם וחוזר על השקר פעם אחר פעם, הרעל מחלחל, הזרע נובט ולאט לאט ממשיך לצמוח אל על.
בדור הצעיר כולו, הנשיא ממשיך לעצב את דרך המחשבה שאיסלם מייצג את כל הטוב והיפה בעולם, ששורשי ארה״ב נטועים עמוק באיסלם ושארה״ב היא מדינה בה רוב מוסלמי. בה במידה שהנשיא השתחווה עמוקות לשליט ערב הסעודית, כך אין זה משחק בנדמה לי. לאיסלם לפי הנשיא אובמה מקום עיקרי בחיים, כאילו ארה״ב היא מדינה ובה רוב מוסלמי אדוק; אנשים המביאים חידושים וקידמה; אנשים פופולרים, סקסיים ונחשקים; כיסויי ראש שהם שיא האופנה; יכולות על מבחינת מחשבים, פיצוח תעלומות, מחקר ופיתוח; מלחמה ברשע ובטרור (בד״כ המגולם ע״י המוסד, צה״ל ו/או יהודים). כמעט אין כיום סדרת טלויזיה בשעות צפיית שיא שלא מבליטה את המוסלמים. זו הירושה שקיבלנו מהנשיא אובמה שלפני שעזב את הבית הלבן שיכנע את ראשי האולפנים שכך צריך להיות וקיבל את התחייבותם ותמיכתם שממשיכות עד עצם היום הזה. יתרה מזאת, השפעת הנשיא כה מרחיקת לכת, שבהוליווד קיים ״צנזור״ הפועל הרחק מעיני התקשורת והבודק כל סרט ותוכנית חדשה לודא שהם לא יפגעו בדרך זו או אחרת באיסלם.
התוצאה היא שטיפת מוח מוחלטת, בה טוב ורע התחלפו. משך עשורים, טרוריסטים היו ערבים – כך במציאות וכך בטלוויזיה ובסרטים. לא היה צריך להמציא או לדמיין, רק לתאר את המציאות כפי שהיא. עכשיו המוסד והיהודים הם הטרוריסטים. בעולם בו ליהודים יש הרבה יותר פרסי נובל מאשר מספרם הזעום מכלל אוכלוסית העולם, והיהודים בולטים בכל תחום ממתמטיקה דרך מוזיקה וספרות, תקשורת ומדעים, לרפואה וטכנולוגיה, יש לייצג את המוסלמים כאילו הם התורמים לעולם, לקידמה ולמרוץ לעתיד. אסור לאפשר לעובדות להפריע.
בעידן הטלויזיה מסוף כהונתו של הנשיא אובמה שנמשך עד היום, בין אם זה צוות רפואי בבית חולים או מגיני החרות והחופש בכוחות הבטחון האמריקאי הנלחמים בפשע או בטרור, תמיד ניתן למצוא בצורה מובלטת מאד מוסלמית או מוסלמי הנלחמים עבורך ועבורי. יום ולילה התהפכו, כך גם טוב ורע, ומדוע לתת למציאות להתערב בטלויזיה?
במקרה של האיסלם הרדיקלי, מטרתו אחת: להשליט חליפות גלובלית, כשמי שאינו מאמין בדיוק בגרסה הספציפית של האיסלם השלט אחת דינו – מוות (או במקרה שלנו, אזרחים סוג ג׳ הנתונים לחסדי האיסלם ומוגנים על ידיו ע״י תשלום מס גולגות). בארה״ב שאובמה הוריש לעולם, הנתינים מחכים, מוכנים, בלי שהם אפילו יודעים זאת.
בחזרה לעתיד
הנשיא אובמה ממשיך להשפיע על צורת המחשבה בשני אופנים: בצבא, כל דרג הביניים שאמור להוביל את הצבא בשנים ובעשורים הבאים גדל על ברכי האסכולה שטרור איסלמי הוא אף פעם לא טרור. גם כשהעובדות מול העיניים, ודאי שיש הסבר אחר, ודיפלומטיה והתרפסות הן הפתרון הטוב ביותר. לא רק שחל איסור מוחלט לשייך את המילים ״איסלם״ ו״טרור,״ כל דרך פעולה שהוכחה כנכונה, לדוגמא שיוך התנהגותי (behavioral profiling), אסורה בתכלית האיסור. איך יוכל הצבא להתמודד עם איום האיסלם הרדיקלי, כשהוא גדל על ברכי הרעיון שאיסלם היא דת שוחרת שלום ושלא יכול להיות קשר בינו לבין טרור?
באזרחות, מדי ערב בערבו אנחנו רואים את המוסלמים, וכל שאנו רואים הוא טוב. התרגלנו לרעיון שבכל בית חולים, בכל מרכז משטרתי, בכל צוות של ה-FBI או כוחות פדרליים אחרים, יש מוסלמים, והם כולם חכמים, כולם נבונים, כולם יפים, כולם מוכשרים, כולם מאמינים, כולם אנשים טובים ומיטיבים וכולם מהווים את שאיפתה של כל אמא אמריקאית לילדיה כשיגדלו.
זהו נזק בלתי הפיך, ואת התודה צריך להפנות לנשיא לשעבר אובמה.
