הבימאי זוכה האוסקר חוזר עם סרטו החדש "טאטאמי" ומספר על העבודה עם הבמאית האיראנית זאר אמיר אברהימי ועל התקווה לשינוי במזרח התיכון
הוא בימאי זוכה אוסקר. בשנה שעברה הציג את סרטו המרשים "גולדה" בכיכובה של הלן מירן. בימים אלה הוא חוזר לכותרות עם סרט חדש, "טאטאמי", שנוצר בשיתוף פעולה בין יוצר ישראלי ויוצרת איראנית – הבמאית והשחקנית זאר אמיר אברהימי. "טאטאמי זה המזרן היפני בג'ודו שעליו נחרצים גורלות של ספורטאים. זה יכול לקרות אחרי שנייה או אחרי שלוש דקות של קרב", מסביר נתיב. "מרגש אותי בכלל שהולכים לסרט קולנוע שלא בא רק לבדר, אלא לספר סיפור אמיתי ולשאול שאלות קשות".
"מדובר בג'ודוקא איראנית, לילה, שיוצאת לקטוף את מדליית הזהב באליפות העולם בגיאורגיה", הסביר נתיב את עלילת הסרט החדש. "היא נכנסת במטרה לקחת את הזהב, אבל היא צריכה בדרך להתמודד בדרך מול הג'ודוקא הישראלית, שני. כשהיא מצליחה לנצח בקרב הראשון, השני והשלישי, המאמנת שלה מקבלת טלפון מהמשטר האיראני שאומר לה – 'המשימה שלך בוטלה, תיפצעי או תצאי מהתחרות הזאת כי אנחנו לא מרשים לך להתמודד מול האויב הציוני'. המאמת עברה כמה פציעות מדומות כאלה, ולילה היא בת הדור החדש שמורדת נגד השלטון ומחליטה להפר את הפקודה, ללכת ולהילחם ולקחת את הזהב".
אריאן מנדי, שחקנית אמריקנית שאביה איראני, מגלמת את הג'ודוקא. אמיר, שכתבה את התסריט יחד עם נתיב וגם ביימה יחד איתו, מגלמת את המאמנת שלה. מהדי באג'סטני, גולה איראני שכבר שיתף עמה פעולה ב"עכביש קדוש", מככב גם כן, כמו עוד כמה שחקנים איראנים, וגם כמה שחקניות מישראל – למשל ליר כץ. עוד מככבת ג'יימי ריי ניומן, יהודה אמריקאית, שהיא זוגתו בחיים של נתיב ושותפתו המקצועית הקבועה.
לרגל ההפצה, התקיימו בשבוע שעבר בלוס אנג'לס כמה הקרנות מיוחדות בהשתתפות נתיב ואמרי. האחרונה נערכה ביום חמישי בערב, בדיוק כשהמלחמה יצאה לדרך. "באולם היה קהל מעורב של איראנים ויהודים", מספר נתיב. "אני התקשרתי להורים שלי שהיו במקלט. זאר התקשרה להורים שלה שהיו שני בלוקים מהמתקפה, וכך ניסינו להבין מה נגיד לאורחים שרק הרגע התיישבו לצפות בסרט. בסופו של דבר, דיברנו על אחדות, ועל כך שהסרט שלנו רלוונטי מתמיד. סיפרנו על שיתוף הפעולה בינינו, ואמרנו כי אמנות גוברת על שנאה ופילוג. נכון – נשמע תמים והזוי, במיוחד בימים כאלה, אבל אנחנו נאחזים בזה".
למה בחרתם לצלם בשחור לבן?
נתיב: "הוא מסמל דיכוטומיה. כל עוד שהג'ודוקא חיה לפי הכללים של המשטר, היא חיה בעולם של ניגודיות קיצונית – הכל שחור ולבן, בלי שטחים אפורים. השחור ולבן גם נותן לסרט איזה תחושה על זמנית. הסיפור הזה היה יכול להתרחש באייטיז ואולי הוא יתרחש עוד עשר שנים. לא ברור מתי זה קורה. נוסף לכך, הצבעים האלה גם חיברו אותי למורשת של המותחן האפל, שתמיד היו בהם פרנויה וקלסטרופוביה כמו שרציתי שיהיה פה. ברור שזו לא הבחירה האמנותית הכי מסחרית, אבל בגלל שעבדנו בתקציב נמוך יחסית, לא היינו צריכים להתפשר".
מה הייתה ההשראה לסרט הזה?
"בעצם המקרה של סעיד מולאי ושגיא מוקי הצית את הדמיון שלי. אבל אחרי מותה של מהסא אמיני, כשהרבה ספורטאיות איראניות הפרו את הפקודות מהמשטר האיראני, הבנתי שהסיפור הזה חייב להיות נשי. כשזאר אמיר (הבמאית) ואלהאם ארפאני הצטרפו אל העשייה, הם בכלל פתחו עולם נסתר ומדהים של נשים איראניות שבכלל לא ידעתי עליו. הן לקחו את התסריט, העמיקו אותו והפכו אותו ליותר אותנטי וחזק.
"פגשנו בטביליסי שבועיים אחרי שהיה ניסיון התנקשות באיש עסקים ישראלי על ידי צוות קומנדו מוסלמי-איראני", סיפר נתיב על המפגש הראשון עם זאר אמיר. "היינו תחת איומים, קיבלנו אזהרות מהקונסוליה הישראלית והקונסוליה הצרפתית. מצאנו את עצמנו איראנים, ישראלים, אמריקאים וגיאורגים עושים סרט ביחד בדיוק בנקודת האמצע – שעתיים מאיראן ושעתיים מישראל".
עכשיו, נתיב כבר עומל במרץ על סרטו הבא. "אצלם סרט שקוראים לו 'הרמוניה'. זה סיפור על סבתא שלי, ניצולת שואה שבשנות ה-80, בגיל 52, החליטה להצטרף לכת של נשים כדי לחפש את האושר. היא התגרשה מסבא, עזבה את המשפחה שלנו ועברה לגור עם ראש הכת שאספה סביבה עוד נשים. כשהמשטרה החלה לשאול שאלות, כי נעלמו כספים וכספי הרנטה מגרמניה נשלחו לאישה הזאת, היא פשוט לקחה את כל הנשים לווירג'יניה וחייתה שם בשלווה מסוימת כשסבתא שלי הייתה כרוכה אחריה".
"הסרט מגלה מה קורה כשאימא ודודה שלי נסעו להציל את אימא שלהן ולהביא אותה הביתה", סיפר נתיב. "זה תסריט שכתבתי לפני עשר שנים עם נועה ברמן-הרצברג שכתבה איתי את 'מבול'. הפרויקט הזה חיכה לצאת החוצה ואני חושב שעכשיו הטיימינג שלו מושלם. אני כבר אבא לבנות, יותר בוגר ומוכן לספר את הסיפור הקשה והלא פשוט הזה".
הסרט "טאטאמי" עולה לאקרנים החל מה-20 ביוני ב-Laemmle Royal בלוס אנג'לס.
תגובה אחת
Pingback: עכשיו בקולנוע: סרטו החדש של גיא נתיב "טאטאמי" עולה להקרנות בלוס אנג'לס - Shavua Israeli - שבוע ישראלי