ב"וידויים״ חושפת הסקסולוגית לימור בלוקמן פרטים חסויים מחייה. הבלוג יתאר את השתלשלות הדברים החל מעזיבתה את הארץ בשיא הצלחתה בשנת 2004 ויתקדם בצעדים מהירים אל חייה ונסיונותיה המיניים והאישיים. לא תצליחו להישאר אדישים!
אני דר' לימור בלוקמן, סקסולוגית ויועצת זוגית. אני רוצה להזמין אתכם ל"וידויים", מסע מסעיר, מרגש,מפתיע,סוחט דמעות, מאושר,מביך ומרתק. כאן אחשוף בפניכם סיפורים אמיתיים על עולמי הפנימי והחיצוני, על עבודתי ועל התנסויות יוצאות דופן ועוצרות נשימה, שאספתי בדרכי במקומות שונים בעולם.
ב-2004 התפרסמה אודותיי כתבה רחבת היקף שהכילה מידע כוזב ומעליב שנכתב בידי כתבת בדאית ונטולת מצפון. פיסת הדיסאינפורמציה העלובה הזו, פגעה בי עד עמקי נשמתי, אך סייעה בידי בקבלת החלטה שקולה וחד משמעית שעליי לסיים את לימודי הדוקטוראט שלי לאלתר. כשבידי תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני ברפואה קהילתית ובריאות הציבור, רכשתי בגאון כרטיס טיסה חד כיווני לסן פרנסיסקו, אחד המקומות ההזויים בארה"ב, ונרשמתי לסיום לימודיי במיניות האדם.
אני זוכרת שבהרהורים בלתי פוסקים בטיסה הארוכה, עלו בי המון פחדים בנוגע לעזיבת המשפחה היקרה שלי עליה נמנתה גם סבתי, אז בת 87. באופן מפתיע נטישת פירות העבודה הקשה שהשקעתי באותן שנים והתבטאו בתכניות טלוויזיה ורדיו, ספר ביכורים שהפך בין לילה לרב מכר וכתבות בעיתונות, לא הטרידו את מנוחתי כהוא זה, רציתי להתרחק מעיני המצלמה. הגעתי לשדה התעופה בסן פרנסיסקו והתקדמתי מכבש המטוס אל עבר אולם היציאה כשלפתע הבחנתי בהמולה גדולה והמון רוטן.
התקדמתי אל עבר קבוצת האנשים הזועפת רק בכדי לגלות שכולנו שותפים לאובדן מזוודות בין יבשתי. התיישבתי נטולת כוחות על אחד הספסלים בשדה, מנסה בקושי רב לעצור את פרץ דמעותיי. "כל חיי היו במזוודה האבודה ומה עכשיו?" שעה נוספת של המתנה מורטת עצבים התגלתה כמיותרת. החלטתי לתפוס מונית מהירה אל מלון קטן שהכרתי, בסביבת מגוריי העתידיים. כשהגחתי מן המונית שעצרה בצמוד לבית הקפה של המלון, זינקו ממקומם מספר גברים והציעו את עזרתם בסחיבת מזוודותיי הנעלמות… מחווה שהכעיסה אותי עוד יותר. לעזרתי נחלצה בחורה צעירה, נמוכת קומה ובעלת מראה נערי , שנזפה בהם להניח לי לנפשי.
"אני טינה. מאיפה את?" שאלה בחביבות אמריקנית טיפוסית.
"אני לימור מישראל, רק שכרגע אינני יודעת מנין באתי ואנה אלך"…השבתי בליריות.
"את נשארת כאן הלילה? אני יכולה לסדר לך דיל מצוין" חייכה וליטפה את ידי…
נינוחה בגזוזסטרה
טינה הפכה בין לילה לחברתי הטובה, במסגרת המציאות החדשה אליה "נקלעתי". מלבד הדיל המצוין לו דאגה עבורי במלון אליו היה צמוד בית הקפה שלה, היא גם סיפרה לי על דירה מתוקה להשכרה בבנין בו התגוררה.
"אז מה מלמדים אותך שם בבית הספר לזימה שלכם"? שאלה אותי בבדיחות כשהיא הודפת שערה שוררת ממצחי ומנגבת את הבר מסימני הכוסות, שהותירו אחריהם הלקוחות.
"את יודעת, כל מה שרצית לדעת על מין והתביישת לשאול"
בערב החליטה לספר לי על חיי האהבה שלה. "בתור מישהי שעומדת להפוך לדר׳ לאהבה ,אני מוכרחה לשמוע מה דעתך על היסטוריית הדייטינג הענפה שלי עם נשים" פתחה ברצינות יתרה.
הנהנתי בעניין והתמקמתי בנוחות על הספה,לוגמת צ'אי חמים שטינה נהגה להכין עבור לקוחות מיוחדים בלבד!
"את מבינה, זה לא שלא היו לי דייטים עם גברים ואפילו התנסיתי בנישואין קצרי טווח עם גבר חמוד' רק שעוד במהלך ההכרות שלנו, אחותו עניינה אותי הרבה יותר…"
"זה הגיוני,את יודעת אומרים שלכולנו יש עניין באהבה ומגע עם בני שני המינים, אני יכולה להתוודות על התנסות מן הסוג הזה באופן אישי ,למרות שלא הזדמן לי לעגן בטבעת את הקשר שלי עם יעל, הבחורה המתוקה ששכנעה אותי לבחון את הסוגיה הזו לעומק.." באיזה שלב החלטת שאת בטוחה לחלוטין במשיכה שלך לנשים בלבד?"
טינה פרצה בצחוק מתגלגל. "אולי בשלב בו החלטתי לקעקע על גופי את השם של הפרטנרית שלי " היא זינקה ממקומה והרימה את חולצתה, חושפת שד קטן המעוטר בשם "לורה". עיניי ננעלו על פניה.שניות ארוכות חלפו בטרם עלה בידי להסב את מבטי אל עבר שדיה החייכנים, שהוצגו בגאווה.
"וואו, באמת התחייבות לא מבוטלת יקירתי" סיננתי בביטחון,מנסה להסתיר את מבוכתי.חששתי מהעברת מסרים מוטעים בנוגע לכוונותיי,כזו שתיאלץ אותי להעמיד למבחן את החברות בינינו ,שהייתה חשובה מאד עבורי. היא יישרה את חולצתה,חייכה והתקדמה לעבר הבר.
"להכין לך משהו לשתות? איזה דרינק בחורה יפה כמוך אוהבת…. אה,אני יודעת אפל מרטיני(מרטיני-תפוח) נכון?"…
הנהנתי בחיוב. מרטיני תפוח היה אחד המשקאות הפחות חביבים עלי,אבל בנקודת הזמן ההיא הייתי שותה גם דלק מטוסים ולו בכדי לרצות אותה.
טינה תפסה את מקומה על הספה לצידי והגישה לי את כוס המשקה שלי.
" CHEERS דארלינג, לחיינו!"
"את יודעת, אימא שלי תמיד רצתה שאמצא לי בחורה יהודייה מבית טוב, מדהים שהופעת לי כאן מהקצה השני של העולם,לא?" שאלה כשהיא מלטפת בעדינות את ירכי. שקעתי במושבי על הספה המהוהה, ברכיי התאבנו וסרבו לנוע. מחשבות התרוצצו בראשי,מתאמצות עד כלות למצוא פיתרון מתאים ומהיר למחנק שהלך ומילא את גרוני.
טינה הניחה את כוס המשקה שלה על השולחן.היא קרבה את שפתיה והניחה ידה על צווארי. שפתיה נחו על שפתי.זזתי באי נוחות במושבי, נשענת מעט אחורנית,הרחק מאחיזתה של טינה.
"משהו לא בסדר פרינסס?"
"אני עומדת להישמע הכי טריוויאלית ובנאלית אבל…זו לא את זו אני..באמת!" התחננתי..
"זה בסדר, דארלינג,אני מבינה שכל זה חדש לך והיי, אולי את בכל זאת סטרייטית לחלוטין כמו שהצהרת" פטרה אותי בחיוך.
תחושת הקלה אין סופית מילאה אותי, רציתי לנשק אותה מאושר!
דרך אגב….
היא לא כועסת ולא תבטל ותחסל את יחסינו כאופייני למערכת יחסים הטרוסקסואלית שעולה על שרטון? רציתי להאמין שנוכל להמשיך ולקיים את החברות שלנו אך התבדיתי.
בשבועות הבאים כמעט ונעלם ממני זיו פניה של טינה,היא נותרה לבבית ומתוקה והכינה לי צ'אי כל אימת שהזדמנתי לבית הקפה שלה, אך למצעד הגאווה המפואר בעולם שמתקיים ברוב הדר ברחובותיה של סן פרנסיסקו מידי שנה, היא בחרה להזמין אותי ולו בכדי להציג לראווה את בת הזוג הנוכחית שלה, תוך התעלמות מופגנת מנוכחותי.
המצעד היה מתיש וארוך עבורי. הרגשתי שאני עומדת בפתחה של שפעת עסיסית וההמולה שמסביבי הותירה אותי נטולת כוחות וחיוורת. הצפיפות העיקה עלי, חבריי לספסל הלימודים קפצו ושאגו משמחה ואני ניגשתי לפינה מוצלת וניסיתי לתפוס נשימה עמוקה.שניות מאוחר יותר חשתי בצבעוניות שמסביבי מתערפלת וצנחתי ארצה בעוצמה.
מי סייע ללימור? האם התאוששה מנפילתה? קיראו בשבוע הבא…
2 תגובות
More proof that you, beautiful woman, sexy and attractive to both sexes ..
זה היה כל כך מרתק שכל מילה מיותרת לומר פשוט אין עליך את גדולה מהחיים.