בשמיים ועל הארץ, מדן ועד אילת, מבניין העירייה בדאון טאון ועד התפוצה היהודית באתיופיה – פסטיבל Celebrate Israel בראנצ'ו פארק נהנה השנה מרוח ספורטיבית, מזג אוויר מושלם והפקה מקצועית מרשימה * המראות והקולות * צילומים: אברהם יוסף פאל, מיכל מבצרי, יובל בן שמעון ושוש מיימון
הניצחון ההירואי של השחקנים שחומי העור של מכבי ת"א ומאמנם האמריקאי בוגר הארווארד נחת על מארגני פסטיבל Celebrate Israel בעיתוי מושלם: כמה שעות אחרי שהמוני בני ישראל סיימו לצפות במשחק במכשירי הטלוויזיה הביתיים או בסמארטפונים התמלא פארק ראנצ'ו שבשביוט הילס באלפי משתתפים נוספים שהגיעו לשמוח ולחגוג בצוותא על הדשא, להבדיל מהבריכה בכיכר רבין בת"א.
אבל גם ללא השיוך הספורטיבי, הוגדר פסטיבל יום העצמאות ה-66 כהצלחה מרשימה: מזג אוויר נהדר, ארגון מופתי, קריאטיביות פורצת בהצבת תחנות ה"ביקור בישראל" שהוצבו בכל פינות הפארק ובעיקר אווירה שמחה והרגשת אחדות שיכולה לקרות רק פעם בשנה בארוע מסוג זה.
לדברי שגיא בלשה, מנכ"ל ארגון הקהילה הישראלית אמריקאית (IAC) שהפיק את הארוע, הגיעו השנה לפסטיבל 15 אלף גברים, נשים וטף. מחציתם ישראלים והשאר יהודים-אמריקאים מהקהילות האתניות השונות. הארוע, שנהנה מדמי כניסה מוזלים, חמישה מגרשי חנייה מסודרים בסמוך, ליווי של עשרות אנשי ביטחון, משטרה ומכבי אש וסיוע והדרכה ממתנדבים ופעילי ה-IAC. שלל הפעילויות והאטרקציות ניסה לקלוע ללבם של מגוון רחב מחברי הקהילה – ובהצלחה רבה. ובסביבות 5:15, כשעידן רייכל היחיד והמיוחד עלה עם הפרויקט שלו על הבמה, שר ברגש את "ממעמקים", נתן הרבה כבוד לשלושת הזמרים הנפלאים שלו ואף נטל מצלמה וצילם תוך כדי את קהל האלפים – יכלו עדי דרורי וצוות ההפקה, כמו גם חברי דירקטוריון ה-IAC לפלוט אנחת רווחה, לקפוץ אגרופים ולהגיד בקול רם – ייייששש! עשינו זאת!
אחת מהמטרות העיקריות של פסטיבל Celebrate Israel היא להנחיל את מורשת ישראל בקרב הדור הצעיר, זה שאינו מעורב במה שקורה במולדת או במדינת היהודים כמו הוריו הישראלים או היהודים-אמריקאים. מעבר לפעילויות סביב השעון שהוצעו השנה במטרה לעניין ולרתק את הילדים ובני הנוער הוכנו מבעוד מועד פרויקטים חינוכיים-אמנותיים הקשורים בארץ ובהיסטוריה שלה.
כך למשל יכלו המשתתפים להתרשם מההשקעה, היצירתיות והנשמה שהשקיעו תלמידי בתי ספר יהודיים בעיר ביצירת מיצג "מיני ישראל" שהוצב במרכז מתחם הפסטיבל. תלמידי "סיני עקיבא" יצרו את חוף תל אביב המפורסם מפלסטלינה; בהלל אקדמי וסטיבן אס וויז הציגו רפליקות מדהימות ומרגשות של ירושלים והעיר העתיקה; ילדי גן חב"ד יצרו מיניאטורה מעניינת של הכותל המערבי; חניכי בני עקיבא השקיעו בדגם של המנורה המוצגת בחזית כנסת ישראל; תלמידי עדת אריאל יצרו דגם מאלף של ים המלח ומערות קומראן; ילדי מת"י-מרכז תרבות ישראלי התמקדו בכינרת ובהרים שסביב לה; בביה"ס התיכון "ניו ג'ו" במערב הוואלי הציגו את תל אביב בצורת אדריכלות הבאהאוס המאפיינת חלק מבתיה; ואילו תלמידי קדימה הראו את העיר העברית הראשונה המודרנית על כל תפארתה, כולל מגדלי עזריאלי, מגדל האופרה, כיכר הבימה וכדו'.
כמדי שנה הוצעו מגוון מתקנים ואתרי שעשועים לגיל הרך והמבוגר יותר. אזור הרכיבה על הגמלים היה העסוק ביותר כשגם תחנות הטיפוס על קיר, הבאנג'י ומסלול המכשולים נהנו מתנועה ערה. בפינה אחרת במתחם נערכו הצגות לגיל הרך בדמות תיאטרון בובות לצד מתקני לונה פארק, כשגולת הכותרת היתה הופעתה רינת גבאי, מלכת הילדים שהגיעה היישר מישראל והתחברה בלי בעיות למאות הילדים וההורים שהגיעו לצפות בה ולצחוק מהמיטב שהביאה בתחום אמנות הבידור לילדים בעברית.
במקומות שונים בפארק מוקמו פינות משחק, יצירה, ציור ואמנות לילדים בכל הגילאים שהיו הומים במשך רוב היום. הכל מתוך מחשבה ותיכנון מראש להעצים את חוויית הפסטיבל הקרב המוחות הצעירים ולגרום להם לדרוש מהוריהם להגיע לארוע שוב ושוב בשנים הבאות…
פ
בדרך לאקזיט הבא
בטכניון שבחיפה נערכת מדי שנה תחרות "ביזטק" המאפשרת ליזמי היי טק להציג את הרעיונות שלהם ולסייע להם לעבור לשלב הביצוע והמימון. כמה מהם הגיעו בחסות הקונסוליה הישראלית לפסטיבל יום העצמאות בראנצ'ו פארק והירצו בהתלהבות על ה"בייבי" שלהם.
זיו ליטמן, יו"ר חברת BreezoMeter, הציג אפליקציה המיועדת לאפשר לכל אדם בכל מקום בעולם לברר מה מידת זיהום האוויר במקום מגוריו או עבודתו. "זה יכול להיות שימושי לכל מי שרוצה לרכוש בית באזור כלשהו", הוא אומר, "וגם לתיירים, רופאים, בתי חולים ומוסדות שזיהום האוויר משפיע על אופן פעילותם".
רועי מוזר הוא מייסד PICO, אפליקציה המאפשרת לעסקים ואנשים פרטיים לרכז בשניות את הצילומים שזה עתה נעשו באירוע או מסיבה לאלבום תמונות מסודר בעמוד הפייסבוק שלהם. ואילו אסף גואז הוא מנכ"ל APPTOEAT – העולם הוא התפריט שלך"; אפליקציה המאפשרת לברר בשניות כל תפריט בכל מסעדה או עסק לפי רמת מחירים, תפריט ושירות. "בארץ העסק הזה הולך נפלא", הוא אומר, "ואנחנו מקווים להשתמש בניסיון שאנחנו רוכשים שם כדי להביא את זה גם לאמריקה".
במיקום בולט בפסטיבל גם הוצגה תערוכה מרשימה של דייב, יזם ישראלי בעלי Insta_Global, שיצר תחרות אונליין לצילומים מישראל באמצעות אינסטגראם. את אלפי התצלומים שנשלחו אליו הוא סינן והטובים שבהם הוצגו בשיתוף ה-IAC על גבי קיר ארוך במרכז מתחם הפסטיבל וזכו לביקורות נלהבות. "מדובר בצלמים חובבים ברובם והתוצאות כפי שאתה רואה מדהימות", הוא מספר, "אנשים, טבע, חיות ואתרים מזוויות לא שגרתיות, מדן ועד אילת. הצגתי את התערוכה בפסטיבל יום העצמאות בווגאס ועכשיו אני כאן. התגובות נהדרות. זה נותן לי המון סיבות טובות להמשיך ולפתח את הפרויקט".
אחדות, קהילה, ישראל
נתי סיידוף פיתח במהלך השנים הלך מחשבה פילוסופי-היסטורי על הקשר בין מדינת ישראל והתפוצות. "בזמנים של יוון המיתולוגית והאימפריה הרומית הוקמו במרכזי הערים הגדולות מקומות מפגש שנקראו 'אגורה'. שם התנהל המסחר אבל שם גם נוצרו רעיונות ותהליכים חברתיים ותרבותיים שהשפיעו על התפתחות הציבליזציה כולה", הוא אומר. סיידוף, יוזם פסטיבל יום העצמאות בראנצ'ו פארק ואחד מנותני החסות העיקריים שלו, מדמה את ה"בייבי" שיצר למה שקרה אז, בימות קדם. "המטרה שלנו היא לחבר את כל הקהילות היהודיות השונות בלוס אנג'לס ולהביא אותם פעם בשנה ל'אגורה' שלנו כשמה שמאחד את כולם היא מדינת ישראל", הוא מסביר.
העבודה על הפסטיבל, אומר סיידוף, מתבצעת במהלך כל השנה. בבתי ספר, בתי כנסת, מרכזים קהילתיים וארועים תרבותיים וחברתיים. בחירת תאריך ומועד הפסטיבל בעייתית – סמוך ליום האם ול"ג בעומר, שני חגים שהאמריקאים והדתיים מחשיבים עד מאוד. מעבר לכך, הפסטיבל על פי סיידוף אמור להוות אבן שואבת ליצירה, ריענון והתחדשות ערכית, תרבותית וחברתית בקרב הקהילה הישראלית והיהודית המקומית, כשהסכנות הניצבות בפני מדינת האם אורבות מעבר לפינה: "אם לא נהיה מאוחדים – נתרסק", מזהיר נתי. "יש תנועה הולכת וגוברת של חרם ובידוד בינלאומי נגד ישראל. האויבים שלנו מנצלים את הבדלנות והסדקים בקירבנו היטב. אני רואה את זה בקמפוסים, במוסדות ציבוריים, בקרב מקבלי ההחלטות בוושינגטון; ולכן לפי השקפתי הפסטיבל בפארק יכול להוות נקודת מפגש נהדרת לאנשי הקהילה שקודם כל יכירו אחד את השני, יטוו קשרים לפעילות משותפת לעתיד וגם יכירו ויזהו את הכוח הטמון בתוכם כחוד החנית של מדינת ישראל בגולה".
יו"ר ה-IAC שון אבן חיים אירח בביתו בקלאבסס את צוות ההפקה של הפסטיבל לארוחת ערב וישיבת סיכום, בה נכחו גם ראשי חמשת הסניפים החדשים של ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית בלאס וגאס, מיאמי, ניו יורק, ניו גרזי ובוסטון. "הם מאוד מאוד התרשמו ממה שראו במהלך יום הפסטיבל. אמרתי להם שאם לפני שבע שנים, כשהקמנו את הארגון, מישהו היה אומר לנו שנוכל להפיק ארוע ברמה ואיכות שכזו – לא היינו מאמינים שזה אפשרי".
אבן חיים ציין כי הפסטיבל השנה השיג את שלושת המטרות העיקריות של מארגניו: איחוד הקהילות השונות בעיר לארוע מרכזי אחד; הנחלת מורשת ישראל לבני הדור הצעיר; וחיזוק מעמדה של ישראל מבפנים וכלפי חוץ. "ראש העיר גרסטי ממש התרגש ביום ראשון, ראיתי זאת במו עייני", אומר שון. "הוא לא ציפה שהקהילה הישראלית בלוס אנג'לס מסוגלת להפיק במקצועיות ארוע כל כך גדול ולהביא 15 אלף איש לפארק. הוא גם העלה תמונות מהפסטיבל לחשבון האינסטגראם שלו. אם עד היום הוא היה ראש העיר היהודי הראשון – מהיום הוא גם ציוני נלהב"…
אבן חיים ציין שבכוונת הארגון להמשיך ולפתח את מתכונת הפסטיבל בשנים הקרובות ובמקביל להפיק פסטיבלים דומים בערים מרכזיות נוספות ביבשת (התחלות מרשימות נרשמו כבר השנה בווגאס ומיאמי). "אנחנו היום ארגון ארצי. יצרנו תקציב, קונספט, מתווה פעולה שעובד עם קבלות. לישראלים בשאר היבשת יהיה היום הרבה יותר קל לשחזר את ההצלחה בלוס אנג'לס ולשכפל אותה לקהילות הישראליות-יהודיות בערי מגוריהם".
