בארץ יש את הגברים הכי חתיכים, ונדמה שיש מחנה ריכוז שלהם בתל אביב. הרבה יותר שווים מאל.איי ועל זה אין ויכוח. לגבר הישראלי יש סקס אפיל ונוכחות הרבה יותר מהגבר האמריקאי. כנראה שהצבא נותן אותותיו גם בתחום הזה… מיכל אביטל מדווחת ממרכז הארץ על החיים בשיגרה שמעבר למלחמה
שתי שמלות הרסתי! ושתי חולצות! אין פעם שאני אעמוד מחוץ לחנות, סופר או מסעדה – בין אם זה אבן גבירול, אוסישקין או אפילו רמת השרון – ולא יטפטף עליי מים מאיזה מזגן, וכולי אתבאס, ומרגישה מטומטמת כי כל פעם זה קורה לי מחדש, כאילו למקומיים זה לא קורה כי הם כבר יודעים… יצאתי מהסופר באבן גבירול הידיים עמוסות שקיות, אוזניה של אייפון באוזן, נעמדת מחוץ לסופר מקשיבה לחברה מאל.איי, ווואחאד טיפה נופלת לי על העדשה של המשקפיי ראייה בדיוק כשחתיך הורס עושה ג׳וגינג ומסתכל עליי. מרגישה שאלוהים שלח לי את הטיפה הזאת כמו מיני מקלחת שאני אתעורר על החיים שלי ואצא מהסרט של העלק פנויה…
יאללה קחי את הקניות של הקורונפלקס כריות ,חלב, גבנ״צ וקטשופ ותעלי אל הילדים שלך זוכרת!? מודה שיש בארץ את הגברים הכי חתיכים, ונדמה שיש מחנה ריכוז שלהם בתל אביב. הרבה יותר שווים מאל.איי ועל זה אין ויכוח, לגבר הישראלי יש סקס אפיל ונוכחות הרבה יותר מהגבר האמריקאי, כנראה שהצבא נותן אותותיו גם בתחום הזה. רק הבאסה שיש לי חבר גיי שכל פעם שאנחנו משחקים בלפלרטט הוא לרוב צודק והם הומואים! מה קרה? זה מדבק?? ממתי כולם בקטע? נו מילא, מזל שזו לא באמת תחרות ואני מחוץ למשחק. מה שכן הרבה יותר קל ושווה להיות רווק גיי בתל אביב מאשר רווקה סטרייטית!
***
מרגישה כמו פורסט גאמפ, רק במקום לרוץ אני הולכת. הולכת הולכת הולכת בכל תל אביב… יש לי רכב, אבל אני כל כך נהנית שהכל מרחק הליכה, שיש אנשים ברחוב, שכולם הולכים ויש כלבים, ואני נותנת לרגליים שלי לקחת אותי לכל הפגישות שלי ומאושרת שכולי נוטפת זיעה, השיער פטרוזיליה אסוף לגולגול, הבגדים נדבקים עליי, ומבחינתי אני עושה את הספורט היומי שלי עכשיו נשאר רק לסגור את הפה…
עוצרת בפיצוציה, קונה סיגריות (בארץ מותר לי) כי אני חוזרת תמיד מסריחה מבילויים אז לפחות שאני אתן גם מעצמי ויסריח אחרים. למדתי שכל נושא החניות זה הישרדות! ממש כמו בטבע, החזק שורד! אז השכבתי את אל.איי לישון והערתי את המרוקו… ונראה עכשיו מי יגנוב לי חנייה אחרי שאני כמו אמריקאית מחכה כל פעם ואז הופ גונבים לי אותה, והפרצוף ההמום שלי באמת לא מזיז לאף אחד פה אז למדתי נראה מי יתעסק איתי?! האק!
***
כל פעם שאני יושבת בקפה או אפילו בחוף הים, לפחות 3 אנשים יגשו אליי יניחו מחזיק מפתחות ודף שמבקשים תרומה, לחירשים, לחולים, לנזקקים. בהתחלה נתתי בלי לחשוב פעמיים, אבל הבנתי שזה לא נגמר אז הכנתי דף משל עצמי וכתבתי: ״יש לי חלום לגור בישראל, רוצה דירה לא בית כמו באל.איי כרגע יש לי כסף לברז ושתי מרצפות ואין באמת הטבות עלייה, באמש׳ך תוותר לי״… לא ויתרו !
תמיד כשאני חוזרת בלילה, אני אספור בלב עד שלוש וירוץ בטיל לכניסה של הביניין מבלי להסתכל לצדדים, כי אז אני יתעלף מהג׳וקים שלדעתי משנה לשנה הם יותר אכזרים, יותר שחורים, יותר גדולים, יותר עפים ממש מוטציה גנטית, כמו אייפון משתדרגים. ואני מסוגלת לבכות מול הכניסה של הביניין, כן אני מסוגלת לבכות בגלל ג׳וק ואין לי בעיה לעצור אנשים מהרחוב, עושה זאת בקבוע, ומזל שתמיד יש אנשים ברחובות תל אביב בכל שעה!
***
אתמול הושיע אותי בחור צעיר עם הכלבה שלו, קראתי לו סופרמן ולה אזית הצנחנית. לחתולים יש כאן אופי והחתולות כאן מזרובות, רעות, לא מומלץ ללטף! רק בקיבוץ הם ידידותיים לסביבה. למדתי לעשות פססססספס לפני שאני זורקת זבל כי כל פעם זה התקף לב מחתול קופץ. אני מתגעגעת בטירוף ללואי הכלב שלי ופה בתל אביב לכולם יש קאוואליר קינג צ׳ארלס ואיכשהו לרובם קוראים גם לואי שזה קטע! אותו הכלב באותם בצבעים, עם אותו השם, אין אני שייכת לפה! אני תולה כביסה על חבל וצוחקת לעצמי, כי מצד אחד זה הכי ישראל ומצד שני זה נראה לי כל כך עתיק לתלות כביסה, אבל ברומא אני רומאית אז אני תולה כביסה כמו גדולה וכל פעם שתולה לפחות חמישה אטבים נופלים לשכנה למטה ודיינו…
מלכה השכנה מכניסה א׳ קשישה מקסימה שיש לה הליכון, עזרתי לה ואז אמרה לי, ״שלעולם לא תזדקקי לעזרה״. נצבט לי הלב חייכתי אליה והפנמתי. נועם הבעלים של אוליברי (מסעדה מהממת ליד הבית) אמר לי: ״טוב לגור בתל אביב כי זה שומר אותך בחיים״ חשבתי לעצמי שזה משפט גדול, כי הוא כל כך נכון!
***
אמא שלי אומרת: ״מיכל את כבר לא בת 16״ ואני אומרת: ״תני לגדול בשקט". הבוסקילה אומרת: ״תשארי באל.איי כי בתל אביב יש מלא ג׳וקים". אבישי תמיד אומר: ״זאת ארץ אוכלת יושביה״. ואני אומרת: ״יש בישראל קסם שאין לי הסבר, ואני רוצה לחזור הביתה״. שבת שלום מהארץ המובטחת.
