הקיצוץ האוטומטי בתקציב הממשל הפדרלי בארה"ב, ה-sequester, יחתוך לרוחב את כל סעיפי התקציב שעומדים לאישור מדי שנה – מחינוך ועד ביטחון, ואפילו במדיקר, אך לא בתוכניות רווחה אחרות כמו ביטוח לאומי או מדיקייד. השפעותיו, מזהירים הנשיא אובמה ובכירי המפלגה הדמוקרטית, עלולות להיות מרחיקות לכת: פיטורי מאות אלפי עובדים, פגיעה בצמיחה של כלכלת ארה"ב ואף פגיעה בסיוע החוץ של ארה"ב, כולל הסיוע הביטחוני לישראל. על מה המהומה?
ההיסטוריה: ביולי 2011, לאחר מאבק ממושך על העלאת תקרת החוב של ארה"ב, מגבלה טכנית שנקבעה על היקף ההלוואות שמותר לממשל הפדרלי לקחת – הגיע הקונגרס להסכם שקבע כי התקרה תעלה, אולם בתמורה יקוצץ התקציב הפדרלי בטריליון דולר בעשור הקרוב. הקיצוץ אמור היה להיקבע בוועדה מיוחדת שהורכבה מנציגי הדמוקרטים והרפובליקנים, אולם אם הוועדה לא תצליח להגיע להסכמה על קיצוץ, יתבצעו קיצוצים אוטומטיים בעשור הקרוב. הדרישה לקצץ את הסכום השווה לסכום העלאת תקרת החוב באה במקור מג'ון ביינר, היו"ר הרפובליקני של בית הנבחרים.
הנשיא אובמה דורש תמהיל של 50% קיצוצים ו-50% העלאות מיסים על העשירון העליון בעיקר, בתור תחליף לקיצוץ האוטומטי. הרפובליקנים רוצים לקצץ בהטבות רווחה, אך אינם מוכנים להעלות מיסים. הדמוקרטים חשבו שהאיום בקיצוץ הביטחון ידרבן את הרפובליקאים להגיע לפשרה, ויצאו גם לקמפיין ציבורי שיציג את הרפובליקאים כמי שפוגעים בצרכנים; עד כה ללא הצלחה מרישמה.זרת כיוון שהמפתח להכרעה מצוי הבית התחתון של הקונגרס – בית הנבחרים הנשלט על ידי הרפובליקנים, ועל פיהם יישק דבר.
במה מדובר בעצם כשמדברים על הקיצוץ הנוכחי? 85 מיליארד דולר יקוצצו מתקציב של 3.6 טריליון דולר בשנת התקציב הנוכחית (המסתיימת באוקטובר), הווה אומר במהלך 7 החודשים הבאים; טריליון דולר אמורים להיות מקוצצים בעשור כולו. הקיצוץ שווה ל-5% מהתקציבים הלא-בטחוניים ו-8% מתקציב הביטחון של ארה"ב. בהיסטוריה הפוליטית של ארץ הדוד סם בוצעו בעבר קיצוצים אוטומטיים, אך הם היו קטנים יותר.
כדאי לדעת: הקיצוץ יהיה רוחבי ללא שיקול דעת. הדמוקרטים מזהירים שזה יגרום ל-750 אלף משרות אבודות וצמיחה כלכלית הנמוכה ב-0.6% מזו שצפויה ללא הקיצוצים. להערכת משרד התקציב של הקונגרס. הפגיעה במגזר הפרטי תהיה בעיקר במגזר שמספק שירותים ומוצרים לממשלה.
אם הקיצוץ אכן ייכנס לתוקף, במהלך חודש מרץ יתחיל הממשל להוציא הודעות לעובדים, ספקים וקבלנים לגבי הקיצוצים הצפויים, שייכנסו בפועל לתוקף בסוף מארס. 3.8 מיליון מובטלים יספגו קיצוץ של 9.4% בקצבאות אבטלה. רופאים וספקי שירותי בריאות במערכת הממלכתית יאלצו להסתפק בפחות שכר. אזרחים עובדי צבא יפוטרו בהמונים, וקיצוצים צפויים גם בשורות האפ.בי.איי ובקרב פקחי טיסות. הפנטגון כבר החל לפטר 46 אלף עובדים זמניים. הנשיא אובמה חזר והזהיר השבוע כי הקיצוצים יפגעו במחקר רפואי, בתקציבי החינוך, במוכנות הצבאית של ארה"ב, בשירותים לקרבנות של אלימות ביתית, חיסונים לילדים, פיקוח על בטיחות במזון, בקרת גבולות, תעבורה אווירית ועוד.
ואם כל זה לא מספיק, ב-27 במארס צפוי משבר כלכלי-פוליטי חדש, אז יגיע הממשל הפדרלי לתקרת החוב שוב – כשסך ההלוואות שייקח יגיע למקסימום המותר. יהיה מעניין.
