למידה מרחוק, שיעורי כושר המוניים ומפגשים חברתיים: מכל אפליקציות שיחות הווידיאו הקבוצתיות, הכוכבת הגדולה של התקופה היא Zoom

כמו מסכות הפנים, או המגבונים האנטי-בקטריאליים, או נייר הטואלט – שבועיים בלבד נדרשו כדי להפוך את אפליקציות שיחות הווידיאו הקבוצתיות ללהיט האולטימטיבי של ימי הקורונה. בעולם החדש שברא הווירוס, שבו לא רק שאיננו יכולים עוד לטוס, אלא גם לא להגיע למקום העבודה ולא לקפוץ לקפה עם חברים — הצורך בתחליף ברור. מיליוני פגישות וידיאו מתקיימות עכשיו בכל רגע, מותחות עד להתפקע את רוחבי הפס וקיבולות שרתי האינטרנט. בתי ספר ואוניברסיטאות גילו את הכלי מחדש, דירקטוריונים מקיימים בעזרתו ישיבות, ובני נוער רואים בו גרסה מקוונת למפגש בפאב או לפעולה בתנועת הנוער.
עשרות יישומים ואפליקציות חינמיים לשיחות ועידה וצ'אט מוצעים ברשת. הפופולריות הן וואטסאפ של פייסבוק, סקייפ של מיקרוסופט, וגם Unicko וקולטורה הישראלית, המתמחות במגזר החינוך. אבל הכוכבת הבינלאומית של ימי הקורונה היא דווקא האפליקציה של חברת Zoom הצעירה-יחסית, שמושבה בסן-חוזה שבעמק הסיליקון הקליפורני. מורים בכל העולם מעבירים דרכה שיעורים מקוונים; עובדי היי־טק מקיימים בעזרתה פגישות עבודה; ופסיכולוגים מכנסים מפגשים טיפוליים.
מכון "בוסט" במרכז תל-אביב, למשל, ניהל ב־Zoom שיעורים של בוקסינג, פילאטיס, אימוני כוח ויוגה. אם בתחילת השבוע הם הוגבלו ל־24 משתתפים, ביום שלישי כבר הועבר שיעור לייב ל־100 איש. בהמשך החליטו ב"בוסט" לפתוח את השיעורים חינם, לכל הארץ. המורה ע' מנתניה העבירה השבוע שיעור היסטוריה ב־Zoom ל־30 תלמידים: "זה באמת קל — אני שולחת הזמנה בקישור לתלמידים, והם פשוט נכנסים לתוכנה ומצטרפים לשיעור. אפשר לשתף גם קבצים, מצגות וסרטונים, רק שצריך לפתוח אותם מראש ובכל פעם לבצע 'שיתוף מסך'".
לפי ע', "בסך הכל זה די נוח, למרות שלפעמים כולם מדברים יחד. המורה צריך לנהל את זה. התלמידים מבסוטים: זה מחבר אותם, הם רואים אחד את השני במהלך השיעור, וגם הולך יופי עם השליטה שלהם בעולם הטכנולוגי".
ברשתות החברתיות מדווחים מבודדי בית מכל העולם על אירועי וידיאו מכל הסוגים שמתארגנים באפליקציה. "צייצנו קישור ב־Zoom", סיפר כתב "דה ורג'", "ובערך 50 איש הצטרפו אלינו והציגו את חיות המחמד והתינוקות שלהם. חזרנו על זה למחרת, ויותר מ־75 איש הצטרפו להרצאה מאולתרת עם מרצים שהזמנו".
מתברר, ש־Zoom מעניקה למבוגרים המסוגרים בבית את מה שהלהיט "פורטנייט" נותן לילדים — דרך לקיים פעילות משותפת למרות ההסגר. מה הסוד של התוכנה, שגורם לה לבלוט יותר מהמתחרות המשופשפות בשוק? מבקרי הטכנולוגיה המובילים ברשת מציינים את פשטות הממשק, את קלות ההפעלה בלי ידע מוקדם, את התאימות לכל מכשיר המחובר לאינטרנט, ואת יציבות השידור. בכל רגע פני הדובר מוצגות בהגדלה ושאר המשתתפים — בחלונות קטנים יותר, וניתן לעבור ביניהם. אפשר גם להתערב בשיחה. אגב, למי שמתביישים להציג על המסך את הרקע המבולגן של חדר העבודה שלהם, התוכנה מספקת אפילו אופציה של "רקע וירטואלי" ומאפשרת להציג תמונת סטילס או סרטון וידיאו ברקע כדי להסתיר את הביזיון מאחור.
השבוע זינקה אפליקציית Zoom למקום השלישי בהורדות האפליקציות החינמיות בחנויות המקוונות של אפל ואנדרואיד, אחרי TikTok וגוגל. לפי הערכות ברשת, מספר ההורדות היומי כמעט הוכפל, אחרי שמגבלת זמן השימוש (40 דקות) הוסרה מגרסת החינם שלה במדינות שנפגעו קשות מהנגיף. החברה מפתחת גם מגוון מערכות בתשלום לשיחות וידיאו מכל הסוגים — מקצועיות לעסקים, וובינר" לשידור סמינרים והרצאות מקוונות, וגם פלטפורמה למפתחים. המניה שלה המריאה בכ־77% מאפריל 2019 וב־58% מתחילת השנה. שוויה מוערך כיום ב־30 מיליארד דולר.
Zoom מעסיקה 2,000 עובדים בקליפורניה. היא נוסדה ב־2011, על ידי מי שמשמש כמנכ"ל שלה כיום, אריק יואן, מהנדס תוכנה בהכשרתו. יואן, יליד טאיאן שבסין, היגר לארה"ב בגיל 27, עם חלום "להיות ביל גייטס הבא", אחרי ששמע את מנכ"ל מיקרוסופט דאז מדבר על ההבטחה הגדולה של האינטרנט. בקשות הוויזה שלו נידחו על ידי ממשלת ארה"ב תשע פעמים בזו אחר זו, עד שלבסוף הצליח במשימה. הג'וב הראשון שלו בארה"ב היה איסוף שאריות בנייה למִחזור נחושת.
עם השנים הפך יואן למהנדס בכיר ולסגן נשיא בחברת הענק סיסקו, שם היה אחראי על שירות ועידות הווידיאו המקצועי שלה, WebEx. תקופה ארוכה הוא נאבק בהנהלת החברה על מימון לפיתוח רעיון חדש שלו — חלופה מוצלחת יותר ל־WebEx. יואן יצא לדרך עצמאית והקים את Zoom, שגרסאות ראשונות שלה הופיעו בינואר 2013. בחודש מאי כבר היו לו כמיליון משתתפים. ביוני 2014 — 10 מיליון. בינואר 2017 נכנסה החברה רשמית למועדון "חד הקרן" (הערכת שווי של מיליארד דולר). הישראלי עודד גל, שמתגורר בפאלו־אלטו, הוא שותפו הקרוב של יואן מאז ימיו בסיסקו, ומכהן בהנהלת החברה מזה כ־4 שנים כסמנכ"ל המוצר הבכיר. בזכות החברה שהקים במו ידיו הונו האישי עלה לא מכבר לכ־6 מיליארד דולר, 2 מיליארד מתוכם נוספו לו רק השנה.
הכנסותיה של Zoom, כמובן, לא יכולות לבוא משירותי החינם שלה. מעבר לשיווק אגרסיבי של התוכנות שלה לעסקים, כבר בתחילת דרכה היא השתלבה בערכות גדג'טים כמו מצלמות לוג'יטק, ועבדה עם חברות המספקות שירותי ראיונות וידיאו למעסיקים. ב־2017 נכנסה לתחום הבריאות והוציאה מערכת, שמאפשרת לרופאים לשוחח עם מטופליהם באמצעות וידיאו. המערכת משמשת היום בתי חולים רבים מול מטופלי הקורונה, ומשתלבת עם יישומי בריאות אחרים.
בשבועיים האחרונים, כמו רוב עובדי Zoom, אריק יואן עובד מביתו בסרטוגה, פרבר בשולי עמק הסיליקון ואחד האזורים העשירים ביותר בארה"ב. האזור כולו נמצא בסגר הדוק בשל מגיפת הקורונה שהגיעה גם לשם. מן הבית, מול המחשב הנייד בחדרו, העניק רישיונות לשימוש חינם בגרסה המתקדמת של התוכנה לבתי ספר מכל רחבי העולם שנפגעו מהווירוס. "הם אמרו שידברו כבר עם הצוות שלי, ואבל אמרתי: 'לא, אני אעשה את זה בשבילכם'". "אמרתי לצוות", הוסיף, "שבמשבר כזה אסור לנצל את ההזדמנות לשיווק או מכירות. אם אתה ממנף את ההזדמנות הזו לכסף, אני חושב שזה מצביע על תרבות נוראית".
"אחרי שהמשבר הזה ייגמר", אומר יואן, "אנשים יבינו שלעבוד בבית זה כנראה לא רע. ילדי דור המילניום, המילניאלס, גדלו והבינו שהם יכולים לבצע את העבודה מבלי להיכנס למשרד. תן להם עוד 10 שנים — הם יהפכו למובילים ואז זה יהפוך להיות נפוץ מאוד. הקורונה הוא רק זרז לתהליך. במוקדם או במאוחר זה יהיה נורמלי לגמרי, מכיוון שהעולם כבר לא שייך לנו, הוא שייך לדור הצעיר. צעירים פחות מתהדרים היום בנסיעות שלהם בעולם, וסלבריטאים שנהגו פעם להעלות צילומי סלפי מהמטוסים הפרטיים שלהם, מתביישים בזה עכשיו בגלל הנזק שזה גורם לסביבה".
יואן — מודע לכך שהאטרקטיביות של האפליקציה שלו תרד עם נסיגת נגיף הקורונה — מנצל את תקופת הבידוד הכפוי לפיתוח רעיונות חדשים. למשל, פילטר המשפר את התאורה על פני המשתתפים, פיתוח כלי ויזואלי לעזרת מרצים, או הוספת תרגום אוטומטי בכתוביות גם בגרסת החינם של התוכנה, לטובת משתתפים שאינם דוברים אותה שפה או מתקשים בשמיעה. הטכנולוגיה מתמללת ומתרגמת את הנאמר במפגש לטקסט על המסך, בזמן אמיתי.


