אלדמע ראובני נמנית עם עשרות אלפי חברי לוס אנג'לס הישראלית, שאחרי שנתיים של ריתוק-מגפה הסתערו הקיץ בכל הכוח על כל מה שיש למדינת היהודים להציע * "משתזפים בחופים, מבקרים ועושים כבוד להורים ולדודים והדודות, מסניפים את ריח התינוקות הצעירים של האחים והאחיות שלנו" * סיכום ביקור רגשי במיוחד
כולנו הגענו ללוס אנג׳לס מסיבות שונות, חלק כדי להגשים את החלום האמריקאי, חלק ללימודים, חלק לביקור קצר שנמשך לחיים שלמים וכדומה.
המשותף לרובינו היא האהבה לארץ ישראל שמחברת אותנו לבית הורינו בחבל טבור שאינו נראה אך מאוד מורגש ומוחשי בכל יום בשנה.
געגוע בלתי נפסק לריחות השוק, מבחר התבלינים הצבעוניים והתבשילים, לשאון המולת האוטובוסים והמוניות, לאנדרנלין שזורם פה באויר וחוצפה הישראלית שמחברת בין כולנו כחוט השני.
מתגעגעים לעיר שללא הפסקה ולשכנותיה עם החופים שוקקי האדם והמדוזות. לביטחון של זרועות הביטחון ולנוף החיילים שנראים בכל מקום שנמצאים בו.
להורים, לאחים ולדור הצעיר שמכיר אותנו יותר מהפייס-טיים מאשר פנים אל פנים.
אנחנו עובדים בלוס אנג׳לס בכל השנה במרץ וחריצות. מקימים קהילה ישראלית מקומית עם עיתון מקומי בשפתינו, עמותות התנדבותיות לשרת את תושבי המקום, מחנות צופים בעיר ובוואלי, מביאים את אמני ישראל אלינו, חוגגים את יום העצמאות
בגדול וליבנו רוטט מהתרגשות בשירת התקווה כשבליבנו תקווה ענקית שכל זה ייטמע בילדינו ויהיה חלק מזהותם.
ובתום שנת הלימודים רובינו לוקחים פסק זמן מהמירוץ התובעני כדי למלא מצברים ולהגיע למקום שבו אנחנו מרגישים את עצמנו כפי שתמיד היינו, לישראל.
הפנינה הכי יפה במזרח התיכון.
כן, בסופו של דבר אנחנו מגיעים בכל קיץ גם לבקר את המשפחה ולמלא מצברים לשנה הבאה אך בעיקר לטפח ולשמור על זהות ישראלית לילדינו ככל שניתן תוך חיבור להווי המקומי, לשפה ולהיסטוריה שלנו,של עמנו ושל המקום.
מכתתים רגליים ברחובות, משתזפים בחופים, מבקרים ועושים כבוד להורים ולדודים והדודות.
מסניפים את ריח התינוקות הצעירים של האחים והאחיות שלנו.
ובמקרה שלי ושל ילדי- מניחים פרחים על הקבר של בעלי אב ילדי שבחר להיטמן באדמת המושב הגלילי שכל כך אהב.
בסיום כל חופשה, שכזו אחרי שמילאנו מצברים ונפרדנו שוב ממשפחותינו אנו מסתכלים בעיניים נוצצות על דור העתיד, ילדינו.
ומקווים בלב מלא שספגו עוד קצת ממי שאנחנו, ממי שהם. עד הפעם הבאה.
כנראה שלזה התכוון יהודה הלוי כשכתב: ״ליבי במזרח ואנכי בסוף מערב״.
